רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים לאורך השבר הסורי אפריקאי, מהוות עוד תמרור אזהרה אדום ובוהק לאסון שעומד להתרחש כאשר רעידת אדמה חזקה יותר תתרחש – והיא תתרחש. זהו גל הרעידות השני בחודש האחרון ונדמה לי שהאדמה מרמזת לנו שהרעידה הגדולה עדיין לפנינו", טוען ראש עיריית בית שאן, ז'קי לוי.
"עוד לפני רעידות האדמה האחרונות, וביתר שאת אחריהן, התרעתי שוב ושוב בפני מקבלי ההחלטות, כי האסון מעבר לפינה. אני עושה זאת בעקביות מאז הקדנציה הראשונה שלי כראש עיר בסוף 2003. כרגע זאת לא שאלה של האם, זאת שאלה של מתי תרעד האדמה ותגרום להרס וחורבן לאורך כל יישובי השבר. אינני מוכן לשתוק יותר ואצעק בכל מקום ובכל פינה שהאסון ממש כאן. ומי יודע אם הוא במרחק של ימים, חודשים או שנים".
רעידות האדמה האחרונות שהופיעו במדינה ובאזורים שמסביבה מדאיגות, ובצדק, את תושבי המדינה. ישנם אזורים בארץ שנתונים יותר לפחד, לאיום ולהרס שרעידת אדמה עלולה ליצור ומנסים לעשות שינוי, לפני שיהיה מאוחר מדי.
מה לגבי חיזוק מבנים?
"אין כל התקדמות בתכניות חיזוק מבנים, למרות שקיימת תכנית מוכנה במשרד השיכון לחיזוק מבנים אלו ויש צורך רק להורות על ביצועה. את התכנית, אותה קידמתי עם השר לשעבר יואב גלנט, הבאנו לאישור הממשלה הקודמת אך לצערי עדיין לא נמצא התקציב המתאים למימושה. אנחנו צריכים להתחיל כבר היום במימוש התכנית לחיזוק מבנים באזורים הנמצאים בסיכון. גם אם נתחיל היום ייקח לנו כמה שנים כדי לתת את המענה הנדרש ואני מקווה מאד שלא איחרנו את המועד".
לוי טוען כי "ברור לי שאם היה מגיע טיל אחד מעזה ונוחת באחת הערים הגדולות, הקבינט היה מתכנס באופן מיידי. לא ברור לי מדוע הממשלה לא מתכנסת לאחר ארבע רעידות האדמה שחווינו בחודש האחרון ומקבלת החלטה מיידית למתן תקציב מתאים.
"עברנו שנתיים של משבר קורונה וכדי להציל את המשק, לתמוך בעסקים, לרכוש חיסונים. הוצאנו עשרות רבות של מיליארדים. רעידת אדמה משמעותית תביא לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל – אלפים רבים של הרוגים ופגיעה קשה ביותר בתשתיות שייקח לנו שנים רבות לשקם. התקציב הנדרש קטן בהרבה, זה לא בשמיים. אני בטח לא מחפש אשמים, אני מחפש שותפים להצלת חיים".
ז'קי לוי: עברנו שנתיים של משבר קורונה וכדי להציל את המשק, לתמוך בעסקים, לרכוש חיסונים. הוצאנו עשרות רבות של מיליארדים. רעידת אדמה משמעותית תביא לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל – אלפים רבים של הרוגים ופגיעה קשה ביותר בתשתיות שייקח לנו שנים רבות לשקם. אני בטח לא מחפש אשמים, אני מחפש שותפים להצלת חיים
מה לגבי התושבים?
"התושבים שלנו מודאגים ואני בטח לא יכול לישון טוב בלילה, וכך גם חבריי ראשי הערים. בעוד כשבוע נקיים ישיבת חירום של כל ראשי הרשויות באזור, ימין ושמאל, מועצות וערים ונקרא למקבלי ההחלטות לצאת מיד לביצוע עבודות לחיזוק מבנים ופתרונות נוספים. הכסף קיים ומי שאומר אחרת משקר. חיי אדם שווים יותר מכל 5 מיליארדי השקלים שאמורים להיות מושקעים בפרויקט שהתוכניות שלו כבר קיימות, ולא נשב בשקט עד שהעבודות לא יצאו לביצוע".
רעש, מגניטודה ושברים
אז פנינו למומחה כדי להבין מה קורה פה, ואולי יותר נכון – מה יקרה פה. פרופסור אמוץ עגנון הוא מייסד-שותף וראש מרכז ניב לגיאואינפומטיקה, מלמד גיאולוגיה וגיאופיזיקה במכון למדעי כדור הארץ על שם פרדי ונאדין הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים.
עגנון סוקר בתחילה רקע ששייך לרעידות אדמה היסטוריות בשטח ישראל.
"ארץ הקודש ידעה עשרות רעידות אדמה הרסניות במהלך ההיסטוריה, והתופעה מלווה את התפתחות בקע ים המלח במשך מליוני שנים. ב-1927 רעשה הארץ לאחרונה כאשר בניינים רבים חרבו ומאות נפשות ניספו. במאה ה-19 התרחשו שתי רעידות אדמה בהפרש של 3 שנים, האחת מצפון הערבה וים המלח והשניה בגליל, מה שמכונה ״רעש צפת״. במאה ה-18 היכו שתי רעידות את עמקי הגליל בהפרש של 26 יום, זאת לאחר רעידה שהקדימה את השתיים בעשרות שנים. המאה ה-17 היתה שקטה, אך בחמש המאות 12 עד 16 נרשמו שש רעידות הרסניות ברחבי הארץ. בתוכן, הרעידה מ-1202 החריבה את לבנון והתפשטה גם לגליל; את הגורם לרעידה אפשר לראות עד היום במיצד עתרת מדרום מערב לגשר בנות יעקב. המיצד חצוי על ידי גבול הלוחות – בקע ים המלח – והחומה הצלבנית של המיצד מוסטת ב2 מטרים (הסטה מצטברת מ-1202 ומרעידות מאוחרות לה). אך ההרס הנרחב ביותר נגרם במאה ה11, כאשר רמלה, בירת ג׳ונד פלסטין, חרבה פעמיים בהפרש של 35 שנים. רמלה נחשבה לאחת הערים המפוארות בעולם, ומקורות יהודים ומוסלמים תיעדו חורבן שממנו לא התאוששה העיר מעולם. ההרס במאה ההיא כיסה מערי מפרץ אילת בדרום ועד לבניאס בצפון".
ואם נביט מעט החוצה נגלה שהתרחשו לא מעט רעידות אדמה גם בשאר אזורי העולם: "ב-1906 נחרבה סן פרנסיסקו בקליפורניה מרעש במגניטודה 7.9 וחשפה לעולם המדע את הקשר בין רעידות אדמה להעתקים גיאולוגיים שהם ״שברים״ בלשון העם", מפרט עגנון.
"ב-1995 נפגע הנמל החשוב של קובה ביפן מרעידת אדמה במגניטודה 7, אשר מקורה בהעתק שהרשויות היפניות התעלמו מקיומו (ומיפויו בידי גיאולוג כהעתק מסוכן). היום מוקדש מזח, ששקע מטרים במהלך הרעידה, למוזיאון פתוח להחדרת הסכנה לתודעה הציבורית, זאת אף כי אין ילד ביפן אשר לא חווה רעידת אדמה. מוזיאון נוסף נבנה על אי סמוך לנמל, שם עבר ההעתק ממנו נבעה הרעידה. המבקרים יכולים להתרשם מהסטות של שורות עצים בבוסתן ומבנים שאיבדו את צורתם המקורית עקב ההסטה על ההעתק.
ב-1999 הוכה אזור ים מרמרה בטורקיה בשתי רעידות הרסניות אשר לא הפתיעו את המדענים והרשויות. אלה היו האחרונות, עד כה, בסדרה של תשע רעידות שהחלה ב-1939 במזרח אנטוליה ונבעה מקריעה של קרום כדור הארץ באורך מצטבר של 900 קילומטר. אמנם הרעש הקודם בצד מערב של הקרע, בואכה איסטנבול-מרמרה, היכה כבר ב-1967, אבל המדענים צפו סמוך לסוף המאה ה-20 שהקרע צפוי להתפשט מערבה תוך עשור. וכך היה, המגניטודה של כל אחת מהרעידות היתה 7 ומעלה".
פרופ' עמוס עגנון: רשויות החירום ציינו רעש במגניטודה 7.5 בעמק הירדן כבסיס לתרחיש אליו יש להיערך. זאת מגניטודה שתגרום לאלפי נספים, אלפי פצועים קשה, עשרות אלפי מבנים הרוסים ומאות אלפי מחוסרי קורת גג. לאף אחד אין יכולת לאמוד מתי יתרחש אירוע כזה או אף חלש ממנו. אירוע בטווח מגניטודה של 6.0-6.5 התרחש כאן כל עשרות עד מאה שנים בממוצע. לפיכך נראה כי השלמנו את תקופת השקט האופיינית ואירוע הרסני יכול להתרחש בתוך זמן קצר. גם מאז האירועים הגדולים ממגניטודה 7 כבר חלפו כאלף שנים, כך שקרום כדור הארץ כבר בשל לייצר את החורבן הבא
יש דרך למנוע רעידת אדמה?
"לפני שאענה על שאלה זאת אזכיר שרעידות אדמה נובעות מהסטה ושפשוף הדדיים של גושי ענק של סלע הבונים את קרום כדור הארץ. הגושים הגדולים יכולים להכיל יבשת או חצי אי כמו סיני. גושים קטנים יותר, במימדים של קילומטרים ספורים, יכולים לייצר רעידות אדמה במגניטודות (- סולמות סייסמים המשמשים לקביעת גודלן של רעידת אדמה, מ.א) צנועות בסביבות 6. אף גורם אנושי לא הצליח למנוע רעידת אדמה. עם זאת, הורדת מפלס מי תהום על ידי שאיבה והטיית נהרות אמורה באופן תיאורטי לעכב את התפרצות הרעש. מצד שני האנרגיה תמשיך להצטבר ותשתחרר באירוע נרחב ועצום".
איך יכולים לחזות רעידת אדמה?
"נסיונות לחיזוי רעידות אדמה גדולות בטווח של חודשים מתבססים על רעידות קטנות, שחרור גלים אלקטרומגנטיים מהאזור העומד להיקרע ברעידה גדולה, ופליטות של חומרים מעומק קרום כדור הארץ, גז ראדון למשל. חיזוי בטווח של שניות מתבסס על קליטת זעזועים מקדימים אשר מתפשטים מהר יותר מהגלים ההרסניים, מעט בדומה לסינוור ברק המקדים את הרעם".
מה הצפי לרעידת אדמה משמעותית בישראל? ומתי הצפי?
"רשויות החירום ציינו רעש במגניטודה 7.5 בעמק הירדן כבסיס לתרחיש אליו יש להיערך. זאת מגניטודה שתגרום לאלפי נספים, אלפי פצועים קשה, עשרות אלפי מבנים הרוסים ומאות אלפי מחוסרי קורת גג. לאף אחד אין יכולת לאמוד מתי יתרחש אירוע כזה או אף חלש ממנו. אירוע בטווח מגניטודה של 6.0-6.5 התרחש כאן כל עשרות עד מאה שנים בממוצע. לפיכך נראה כי השלמנו את תקופת השקט האופיינית ואירוע הרסני יכול להתרחש בתוך זמן קצר. גם מאז האירועים הגדולים ממגניטודה 7 כבר חלפו כאלף שנים, כך שקרום כדור הארץ כבר בשל לייצר את החורבן הבא".
יש קשר להתחממות הגלובלית?
"כפי שהוסבר ירידת מפלס מי תהום מעכבת את האירוע הבא. התחממות גלובלית תורמת למצב זה, אך גם לחשש מאירוע גדול מאד כתוצאה מצבירת האנרגיה מעבר למצב הרגיל".
מה עושים בעת רעידת אדמה?
"בשטח פתוח אנחנו בטוחים יחסית כי רעידות לא הורגות, אבל בניינים קורסים כן הורגים. מומלץ לצאת מהמבנים אם היציאה לא כרוכה במעבר דרך חדר מדרגות. אם היציאה אינה בטוחה יש להיכנס למרחב דירתי מוגן (ממ״ד). בהעדר ממ״ד יש הממליצים לעמוד מתחת למשקופי דלתות או לזחול מתחת לשולחנות מאסיביים. אחרי דעיכת הזעזועים יש להזדרז ולצאת לשטח פתוח, תוך השארת חפצים מאחור.
למי שנמצא בחוף הים או באזורים נמוכים, צונמי מייצר סיכון עקיף נוסף מרעידות אדמה. בארץ מצוק החוף מספק הגנה; מומלץ לעלות לקרקע מוגבהת ולהתרחק משפת המצוק".
סא"ל יסמין חן: אחרי שנים רבות של עבודה מטעם המכון הגיאולוגי, נכנסה לפעולה מערכת 'תרועה'. המערכת כשמה כן היא, מתריעה מפני רעידות אדמה המבוססת על חיבור לסנסורים שפרוסים בהעתק ים המלח. הסנסורים הללו מגלים את רעידת האדמה טרם הרגשתה במרבית מהמקומות בארץ, בעיקר המרוחקים שבהם, והחשוב הוא שהמערכת מחוברת למערכת ההתרעה של פיקוד העורף. בזכות המערכת החדישה הזאת מדינת ישראל נכנסה לעולם ההתרעה לקראת רעידות אדמה שלא קיים בהרבה מדינות בעולם
על 'תרועה' כבר שמעתם?
סא״ל יסמין חן היא ראש ענף תרועה, הדרכה וחילוץ של פיקוד העורף ומוקד ידע רעידות אדמה של צה״ל בעשר השנים האחרונות.
ספרי לנו על התפקיד שלך.
"התגייסתי בשנת 1998 לפיקוד העורף כמש"קית חילוץ והצלה. לאחר מכן עשיתי מספר תפקידים בתחומי האוכלוסייה, החילוץ, באגף המבצעים ואגף התכנון שבפיקוד. אחרי תקופה שירתתי בתפקידי הדרכה בחטיבת החילוץ וההצלה, ובעשר השנים האחרונות אני משרתת כראש ענף תורה, הדרכה וחילוץ של פיקוד העורף וכמוקד ידע רעידות אדמה של צה״ל".
עד כמה הסיכויים לרעידת אדמה בישראל הם גבוהים?
"ההתכנות לרעידת אדמה בישראל היא גבוהה. אנחנו, אנשי המקצוע העוסקים בתחום אוהבים להגיד שזאת לא שאלה של האם תהיה רעידת אדמה בישראל, אלא שאלה של מתי, ואת זה אף אחד לא יודע לומר. כן ידוע שתהיה רעידת אדמה חזקה, כי ישראל ממוקמת על העתק ים המלח (השבר הסורי אפריקאי) בגבולות שבין לוח ערב לאפריקה. בשבר הזה מתקיימות תזוזות אדמה רבות המייצרות חיכוך שגורם לשחרור אנרגיה, וזוהי רעידת אדמה. מרבית הרעידות אינן מורגשות, אך מניתוח ההיסטוריה המקומית ניתן לראות שאחת לכמאה שנים, מתרחשת רעידת אדמה הרסנית הגורמת לנזק רב ולנפגעים, ועל פי הסטטיסטיקה הזו יש צפי לרעידת אדמה חזקה בשנים הקרובות. יחד עם זאת, אין תחזיות מדוייקות לנושא. חשוב להדגיש שעם היערכות נכונה לקראת רעידת אדמה, כמו שעושים אנשי פיקוד העורף כבר תקופה ארוכה מאוד, הנזק וכמות הנפגעים יכולים לרדת בהתאם".
איך המדינה נערכת לקראת רעידת אדמה?
"המדינה נערכת בשגרה למגוון תרחישים ביטחוניים ואזרחיים, כאשר אחד מהם הוא תרחיש רעידת אדמה חזקה. לצורך כך, נקבעה החלטת ממשלה המפרטת את תחומי האחריות של כלל משרדי הממשלה והגופים השונים העוסקים במענה לרעידת אדמה. שלב ההערכות הוא שלב משמעותי לתקופה שאחרי רעידת האדמה, הוא משפיעה על התמודדות המדינה בנושא בזמן אמת. שלב ההיערכות שקורה כבר שנים, כולל בתוכו תוכניות לחיזוק מבנים והכנה מיטבית של ארגוני החירום.
הכנה לשלב המענה, כלומר הכנה להתמודדות בזמן אמת, כולל בתוכו תרגילים לאומיים שקורים אחת לחמש שנים, ומטרתם לתרגל את כלל גופי החירום לתת מענה מיטבי בנושא.
בנוסף, הנושא החשוב והקריטי ביותר שישפיע מאוד על כמות הנזק והנפגעים הוא ההכנה המיטבית של האוכלוסייה בכל הארץ לאירועים מסוג זה. הניסיון שצברנו מלמידה מרעידות אדמה בעולם מוכיח כי כאשר האוכלוסייה יודעת לפעול בזמן אמת ומודעת לאיום, הפגיעה בנפש (- כמות ההרוגים והנפגעים) מצטמצמת משמעותית. זו אחריות של כל אזרח ותושב להיערך כבר בשגרה".
איך יודעים שמבנה הוא מסוכן ולא בטוח בעת רעידת אדמה? ומה עושים עם זה?
"בהקשר לעמידות לרעידות אדמה, מי שיקבע אם מבנה הוא בטוח או מסוכן הוא מהנדס הרשות, או לחילופין מהנדס אחר שהוסמך לכך".
ובמקרה של רעידת אדמה, עם אלו נזקים אנחנו עתידים להתמודד?
"הכנה מקדימה יכולה להוריד משמעותית את היקף הנזקים, ובפיקוד העורף נערכים כל הזמן לתרחיש של רעידת אדמה. רעידת אדמה חזקה עלולה לייצר נזקים רבים. תחילה קריסה של עצמים ומבנים שעלולים לגרום לנפגעים רבים בהם הרוגים, פצועים, נפגעי חרדה, נעדרים, לכודים והמוני חסרי קורת גג. בנוסף לכך, הרעידה יכולה לגרום לגל צונאמי שיציף חלקים נרחבים לאורך קו החוף של ישראל ויגרום לנזקים ברכוש ובנפש. ברעידות אדמה חזקות אפשר לצפות גם לתופעות נוספות כגוון שריפות, פיצוצים כתוצאה מפגיעה במתקנים עם חומרים מסוכנים ועוד".
מערכת 'תרועה' החדשה נכנסה לפעולה ממש לא מזמן. מה היא בדיוק עושה?
"זאת אכן בשורה משמחת. אחרי שנים רבות של עבודה מטעם המכון הגיאולוגי, נכנסה לפעולה מערכת 'תרועה'. המערכת כשמה כן היא, מתריעה מפני רעידות אדמה המבוססת על חיבור לסנסורים שפרוסים בהעתק ים המלח. הסנסורים הללו מגלים את רעידת האדמה טרם הרגשתה במרבית מהמקומות בארץ, בעיקר המרוחקים שבהם, והחשוב הוא שהמערכת מחוברת למערכת ההתרעה של פיקוד העורף (בצופרים ובאפליקציה של פיקוד העורף). בזכות המערכת החדישה הזאת מדינת ישראל נכנסה לעולם ההתרעה לקראת רעידות אדמה שלא קיים בהרבה מדינות בעולם, וזו בעיניי בשורה משמעותית ביותר. כל שנייה יכולה להציל חיים באירועים מסוג זה".
סא״ל יסמין חן מסכמת: "בעיניי, הכי חשוב לזכור שלושה דברים שיכולים להציל חיים:
1. וודאו שישומון פיקוד העורף מותקן במכשירים שלכם כדי שתוכלו לקבל התרעה בזמן אמת. בנוסף, יש להכיר ולבצע את ההנחיות המתעדכנות.
2. הכינו את המבנה בו אתם גרים ואת בני המשפחה שלכם לכך שבכל עת יכולה לקרות רעידת אדמה ותרגלו איתם את כל הסיטואציות האפשריות: בין אם זה בלילה כשכולם בבית, ובין אם זה ביום כשכולם בעבודה ובלימודים.
3. הרכיבו ערכת חירום ביתית שכוללת רשימת טלפונים, ציוד שחיוני עבורכם, ציוד עזרה ראשונה, מסמכים חשובים, מים ומזון בסיסי משומר".
למידע נוסף על רעידות אדמה היכנסו לאתר:
www.neev-center.com ותבחרו בלשונית ״רעידות אדמה בעברית״
ולשאלת השאלות – אז מה בעצם עושים בעת רעידת אדמה? איך אנחנו יכולים להיות מוכנים מראש?
סא״ל יסמין חן מסבירה שלב אחר שלב:
– בתרחיש רעידת אדמה בין אם מקבלים התרעה על רעידת אדמה או אם מרגישים רעידת אדמה, נדרש לפעול על פי ההנחיות בהתאמה למיקומך: אם אנחנו במבנה וניתן לצאת ממנו בתוך שניות ספורות, עלינו לצאת במיידי לשטח פתוח. אם לא ניתן לצאת מהמבנה תוך שניות ספורות ויש ממ״ד, עדיף להיכנס אליו ולהשאיר את החלון והדלת פתוחים.
במידה ואין ממ״ד, עדיף לצאת מהבית, ובמידה ולא מספיקים ניתן להישאר בחדר המדרגות.
– בכל מקרה – לא להשתמש במעלית. במידה ולא ניתן לפעול כך, עדיף להתיישב בפינה פנימית בחדר, או מתחת לרהיט כבד ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
– במידה ואת/ה מחוץ למבנה, עליך להישאר בשטח פתוח רחוק ככל הניתן ממבנים או פריטים שעלולים ליפול ולסכן אותך.
– במידה ואת/ה ברכב, עליך לעצור בצד הדרך, תוך הימנעות מעצירה מתחת לגשר או מחלף. חשוב לשים לב שאם מתרחשת רעידת אדמה כאשר את/ה בחוף הים, עליך להתרחק קילומטר אחד לפחות ממנו, מחשש שיגיע צונאמי ויגרום להצפה. במרבית הערים לאורך קו החוף קיים שילוט מכוון לדרכי מילוט ואזורי כינוס.
– חשוב להכיר את פורטל החירום הלאומי של פיקוד העורף בו ניתן לקבל מידע על כלל התרחישים הביטחוניים והאזרחיים בכל הארץ. שם ניתן למצוא את ההנחיות המדוייקות לאירועים ביטחוניים מהסוג הזה, שאלות ותשובות נפוצות ומידע נוסף להרחבה על אותו תחום.
