01
בתחילת השבוע ציינו את יום פטירתה של רחל אימנו. רבים רואים את רחל אימנו כדמות של בכי וצער נצחיים. לכן יש שמנסים להפוך את דמותה למודל של פסיביות וכניעה מול כוחות הרוע ("רחל מקשיבה לקולות שונים משלה" בשפת הפרוגרס). בהתאם לכך, במקומות שונים גויסה השנה דמותה של רחל אימנו לקמפיין עסקת חטופים בכל מחיר ("ושבו בנים לגבולם" וכו').
02
רחל אכן סבלה מאד בחייה אולם היא לעולם לא נכנעה. בעת הצורך – כדוגמת רחל מאופקים – היא התמודדה עם הקושי באופן אקטיבי, מתוחכם ונחרץ; כך בתביעתה ליעקב "הבה לי בנים", וכך בגניבתה את התרפים של לבן, אביה הרמאי שהיתל בה ובמשפחתה "עשרת מונים". חז"ל מסבירים שהיא חשפה לעין כל את השקר והחולשה של עבודת האלילים.
03
לכל דור אלילי השקר שלו, שבניה של רחל נלחמים בהם באופן אקטיבי: מערכות משפט מרושעות; מושחתי הסתדרות; שקרני תקשורת ושאר מחלישי האומה. אנשים שדואגים רק לעצמם ובמשך שנים שלטו ודיכאו את כל מי שרצה זהות יהודית ולאומית.
04
צאצאיה של רחל לא שותקים. הם בוכים ונלחמים כנגד השקרים והרמאיות הללו, ואז מתוך חוזק ומאבק – אכן "שבו בנים לגבולם".
05
פרשת וירא היא פרשה של מלאכים: מלאכים שמבקרים את אברהם, מלאכים שמשמידים את סדום, ומלאכים שממלטים את לוט ובנותיו. מלאך הוא כוח רוחני שבא לעשות מלאכה בעולם הזה. הכנפיים של המלאכים שמוזכרים בנביא יחזקאל הן ביטוי לכך שהכוח הרוחני מגיע מהר ובאופן ממוקד – "אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות" – המלאכיות היא כוח החלטי וטוטאלי.
06
לבני אדם קטנים קשה עם מלאכים, הם אוהבים לפסוח על שתי הסעיפים. כאשר המלאכים באים להשמיד את סדום ולמלט את לוט הוא מתמהמה ופוסח על שתי הסעיפים. אשתו של לוט גם מביטה לאחור ונהפכת לנציב מלח; קשה לה להיפרד מסדום, אולי היא מתרגשת מפרצוף מיוסר של פצ"רית. אולי הגישה בג"צ על חוסר ההומניטריות בהשמדת סדום.
07
זמן מלחמה הוא זמן של מלאכים. זמן לעמדה נפשית טוטאלית וחדה. כאשר צריך להשמיד את סדום – משמידים את סדום. ואין מקום לספקנות ולהיסוס. כל אדם צריך להחליט לעצמו האם הוא של ישראל או שלא; האם הוא בעד החיילים או בעד הנוח'בות; האם הוא נלחם בחולשות, ביצר הרע או "מכיל" אותו. מי שיפסח על שני הסעיפים בעזה יהפוך לנציב מלח. במלחמה הנוכחית אין להביט לאחור אלא רק קדימה. אין הכלה לרשע, לא החיצוני ולא הפנימי.
הרע יעבור, הטוב יתגבר, בעז"ה. ■
