ליל הסדר תשפ״ג: מה נשתנה?

בליל התקדש חג, כאשר אנו עומדים כולנו מוכנים לליל הסדר, לימוד ההלכות שלושים יום כבר אחרינו, הניקיונות והקניות, ביעור החמץ ובדיקתו כבר חלפו, כעת אנו מגיעים לחג הגדול, ראש לכל החגים, חג הפסח.
מה נשתנה ליל הסדר ה׳תשפ״ג מכל לילות הסדר? נקדים ונאמר שהסתכלות על פסח ועל חירות עמנו חייבת להיות במבט רחב מתחילתנו ועד היום, ועד הגאולה השלמה. הסתכלות עכשווית ומקומית היא הסתכלות המציירת ציור חלקי ומעוות.
עיקרו של חג זה הוא בסיפור יציאת מצרים ואכילת המצה, המבטאים את גאולת ישראל ממצרים. לכל הנסיבות לירידתנו מצרימה קדמה ההבטחה לאברהם אבינו: ״ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה …ואחרי כן יצאו ברכוש גדול״. לגלות זו יש תפקיד בבנייתו, יצירתו ועיצובו של עם ישראל כממלכת כהנים וגוי קדוש, עם סגולה מכל העמים, המתכונן לקבל תורה, להיכנס לארץ ולחיות כאן בהשראת שכינה מלאה.
לא לחינם כל חגינו, כל תפילותינו ומצוותינו סובבות סביב הציר של יציאת מצרים, יש בו לבטא חיבור שלם של העבר, הווה ועתיד. גאולת מצרים והגאולה העתידה הם המשך אחד.
כאשר אנו מסובים לסדר ה׳תשפ״ג, כאשר אנו מחברים עבר ועתיד, אנו צריכים לזכור את ההתקדמות האדירה מלהיות עבדים במצרים, פזורים בגלויות השונות. זכינו למדינה, זכינו לצבא וזכינו ״להיות עם אחד חופשי בארצנו״. כמו שגלות מצרים, היא תכנון אלוקי כך הגאולה ההולכת ומופיעה לעינינו היא בתכנון אלוקי, כל ההתחברות לחווית החירות היא התחברות שמרימה את ראשנו, מוציאה אותנו מעבדות ומחברת את עם ישראל על כל גווניו ורבדיו.
זה הזמן, ליל הסדר תשפ״ג, להרים ראש, להודות לה׳ על הכל, להמשיך לחיות יחד כאחים במדינתנו. יש מחלוקות, יש ויכוחים, אין שום ספיק שהם חלק מהתכנון האלוקי להשלמת גאולתנו וחרותנו ובעז״ה נצלח אותם.
אנו מייחלים ל״כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות״. אנו אומרים לאלוקים: בליל הסדר עשינו יותר ממה שציוותנו, התכוננו לחג שלושים יום, התאמצנו והשתדלנו, כך אנו מבקשים ומתפללים עשה גם אתה אתנו לפנים משורת הדין, ״ומי יתן ויקשיבו זאת כל בנינו העומדים כעת על סף גאולת העתיד, וידעו את המגמה האדירה של הגאולה בכיוון עתידה, וממנה יכירו גם כן את האמצעים אשר הם דרושים לנו כדי שנוכל להחזיק את קשר הגאולה רחוקת העבר עם הגאולה של העתיד, על ידי מפעלינו ומשאת נפשינו בהווה״ (הרב קוק).
חג כשר ושמח! ■