01
השבוע יצאו עובדי המשרד לביטחון לאומי לסיור לימודי לשלושה ימים. בסיור השתתפו מעל 400 עובדים, וזו שנה שניה ברציפות שבוחרים בצפון. העובדים שוכנו בבית מלון יפהפה צמוד לכינרת, נבל דוד, והסיורים והפעיליות היו בדגש על חיזוק הצפון.
איתמר ואני באנו לבקר את העובדים, ואיתמר גם נפרד מהעובדים, בתקווה גדולה לחזור למשרד הזה ולהמשיך את המהפכה שהתווה בארבע השנים האחרונות.
02
פגשנו את מנהל אגף כלי היריה ועובדיו, אחרי ארבע שנים שהם עבדו סביב השעון, במשמרות, בכל הארץ, כדי לעמוד בקצב של אישורי הנשק שאיתמר הרחיב והרחיב. הם עבדו קשה ובגאווה, כי הם ידעו שהם עושים טוב בעולם ומוסיפים ביטחון והרתעה מול אויב פוטנציאלי.
03
פגשנו את אנשי היחידה להגנת עדים, שאיתמר הגדיל והיום שומרים, מסווים זהות של עדים שמעידים במשפטים של ראשי ארגוני פשע, כדי להגן עליהם, ומקימים להם חיים חדשים. גם הם עבדו סביב השעון בידיעה שככה אפשר להכניס את ראשי ארגוני הפשע לכלא לטווח ארוך, אם הפרקליטות ובתי המשפט לא משחררים אותם הביתה בגלל העיניים היפות שלהם.
04
פגשנו עוד רבים מהעובדים, מאגפים נוספים וחשובים, וכולם עבדו קשה בשנים האלה, כל אחד – בתחומו ובתפקיד הייחודי שלו. צילומי הסלפי הרבים, הסיפורים המשפחתיים שהעובדים סיפרו, החיבוק, חיממו את הלב והוכיחו לנו שאיתמר השאיר אחריו משרד מגובש, שעובד לטובת כולנו.
05
הצטרפנו עם כל העובדים לשיחה של אלי זילברמן, תא"ל במילואים, שקפץ בשבעה באוקטובר דרומה ונלחם כדי להציל חיים ולהשיב מלחמה, איבד חברים, דאג לילד הקטן המיוחד שיש לו בבית, לבת הזוג הנפלאה ולבן הבכור, והעביר הרצאה מלאה בכאב, באובדן אבל גם באמונה גדולה, באהבת החיים ובהבנה שקם לנו פה דור של גיבורים.
06
בהרצאה הוא הזכיר את ירדן ואנטון, שני חיילים שהכירו רק ברגע התקלות בעזה, כשאחד מציל את חיי השני, בלי לדעת שגם הוא פצוע. ירדן פורץ לחדר שמחבלים זורקים בו פצצות, כדי להציל את אנטון שנלכד פצוע, ועושה לו חוסם עורקים על רגל אחת, ואז גם על הרגל השנייה, ומעודד אותו להמשיך להיות בהכרה ושהמשפחה הכי חשובה. בסוף שניהם ניצלים.
ולחשוב כמה חיים ניצלו בחוסם עורקים כזה, וכמה איבדנו במלחמה, וכמה בעזה.
07
לכולנו ברור מי האויב, אבל פתאום כשתומכי האויבים לובשים חליפה יש ב"ממשלת השינוי" מי שמתבלבלים ופתאום אין להם בעיה לשבת עם רע"מ שהם תומכי טרור מוצהרים, חלקם לא יודעים אם היה רצח ואונס בשבעה באוקטובר, כולם ברע"מ רואים בחמאס זרם לגיטימי באיסלאם, ותומכים בחיסול המדינה היהודית, אבל תראו את החליפה והחיוך, הם דווקא בסדר, לובשים חליפות!
וחייבים לנצח את האויב הימני, ולכן לגיטימי לשבת בממשלה עם תומכי האויב.
בסוף, עם חליפה או בלי, מי שתומך בחמאס מחבל. לא יעזור לאף אחד לספר לעצמו אחרת.
08
בחירות חוזרות. הפעם צריך שכל המשקיפים יהיו בקלפיות במגזר הערבי, כדי למנוע מראש את מה שהיועמ"שית לא מאפשרת לבדוק אחרי.
והפעם, כשכל ימני שחשב לעצמו שחייבים להצביע לליברמן או לבנט כי "הם ימניים שרק רוצים לגייס חרדים", יבין סוף סוף שהם חסרי ערכים, כבוד עצמי או עם איזו דרך מעבר לכיסא ויחזור הביתה. הדרך לממשלת ימין שפויה ויציבה שנשענת על אוהבי ישראל תהיה קצרה הפעם. ■















