האופנה היום בקרב ציבור מסויים היא להתלונן על כך שהחרדים לא מספיק מתגייסים ועל כך שצה"ל הולך ונעשה יותר ויותר דתי.
שתי התלונות האלה הולכות יד ביד. האנשים האלה גם בודקים כל הזמן שבחטיבת החשמונאים מקבלים את רוח צה"ל שהחילונים ניסחו, ולא מנסים לשנות.
ובערים שבהם חי הציבור הנ"ל – בוחרים רבני ערים ש"סניקים שלא שרתו בצה"ל, ומעדיפים אותם על פני רבנים ששרתו בצה"ל.
מי מקדם את הרבנים הש"סניקים? בעיקר סיעות הקשורות ליש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ. בערים חילוניות מאד.
הם כל הזמן מדברים על ברית המשרתים, אבל בשעת המבחן הם עושים דמוניזציה לרב זרביב, ובוחרים רב שהוא ובניו לא משרתים בצה"ל.
***
אעיר שלענ"ד השיקול העיקרי והמרכזי בשאלה האם לבחור רב מסויים צריך להיות מידת גדלותו בתורה. השיקול הזה אמור לגבור על כל שיקול אחר.
אבל אני מניח שלא זה השיקול שעומד לנגד עיניהם של גורמים עירוניים המזוהים עם השמאל החילוני.
החילונים הקיצונים אוהבים את הרב שלהם מוקף בחומה וסגור במשבצת שלו. הם מחפשים רב שיבוא לחתונה, יערוך את החופה ויסתלק. הם מחפשים רב שיבוא לטקס העירוני של יום הזכרון ויום העצמאות, יקריא את התפלה לשלום המדינה ויסתלק. כך מרויחים פעמיים: גם נפטרנו ממנו וגם אפשר להתלונן על כך שהוא מסתלק ולא נשאר ליתר הטקס. הוא גם הסתלק וגם מאפשר לנו לשנוא אותו. הכל מצויין.
***
המפלגות החרדיות אינן מבקשות להשפיע לא על המדינה ולא על צה"ל. כל מה שהן מבקשות זה את היכולת להסתגר בגטו מאחורי חומה. אנחנו לא נפריע לכם ואתם לא תפריעו לנו. זה הופך אותם לשותפים מאד נוחים לקואליציה. מי לא רוצה שותף כזה שלא מתערב במדיניות?
וכך בדיוק החילונים רוצים אותם. אנשים שמסתגרים בשכונותיהם ולא מתערבים. שותפים קואליציוניים נוחים, שלא חושבים שמדינת ישראל צריכה להיות ראשית צמיחת גאולתנו ולא מנסים להשפיע עליה. החלק המעצבן הוא שהשותפים הנוחים האלה הלכו להיות שותפים קואליציוניים של ביבי. וזה נורא מעצבן את מי שנשאר באופוזיציה. לא רק שהחרדים האלה השאירו אותי באופוזיציה, הם גם שותפים נוחים עבור המתחרים הפוליטיים שלי.
אז מה עושות המפלגות החילוניות? מתלוננות על כך שהחרדים לא מתגייסים. ב"ה שהם לא מתגייסים, אחרת על מה היינו מתלוננים?
טוב שהם לא מתגייסים, ככה החילונים מרויחים פעמיים: גם נפטרנו מהחרדים וגם יש לנו עוד סיבה לשנוא אותם. אפשר לשנוא אותם בלי נקיפות מצפון.
ואז, כשהם סוף סוף מתגייסים – אוי ואבוי. עכשו צה"ל נהיה יותר דתי.
***
שנים רבות הם התרגלו לדתיים נוחים. כאלה שצמאים לאהדה ואהבה ומוכנים בשביל זה לסבול ולוותר על אמונותיהם.
עם החרדים זה לא ילך. כשהם יחליטו לצאת מהגטו ולהשפיע, הם לא יבאו עם הלשון בחוץ ועם נכונות למכור הכל בשביל ליטוף מהשליטים הנערצים.
אבל בינתים, כל עוד הם מסתגרים – החילונים מעדיפים רב כזה.
***
אם ללפיד וליברמן כ"כ חשוב לגייס חרדים – הם כבר מזמן יכלו להכנס לממשלת נתניהו במקום החרדים.
אבל לא חשוב להם גיוס החרדים, יש להם דברים אחרים שחשובים להם.
כשאתה באופוזיציה נורא קל לשאול למה החרדים לא מתגייסים. אם הם יהיו בממשלה הם יצטרכו להסביר למצביעים שלהם למה החרדים לא מתגייסים.
***
גיוס חרדים, וגם גיוס דתיים לאומיים, פירושו שהם יהיו שותפים מלאים גם בניסוח רוח צה"ל והקוד האתי של צה"ל.
והם יביאו איתם לשם את הערכים שלהם.
החילונים ממש לא רוצים את זה. הם רוצים משרתים. אנשים שילחמו אבל לפי איך שאנחנו נחליט. שיתנו את החיים וישתקו. (רק השבוע הרמטכ"ל נאם על כך שצריך לגייס את החרדים ולהכניס נשים לכל יחידה, ולא שם לב לסתירה. היו לו עוד פנינים בנאום הזה. שיכנסו לצה"ל אבל שצה"ל ישאר מה שהוא עכשו).
לכן, כאמור, הם בוחרים רב ש"סניק ועושים דמוניזציה לרב זרביב. ■
