הרב חגי לונדין

לנפש לא יטמא בעמיו – אסון מירון תשפ"א

הרב חגי לונדין

רב ישיבת שדרות, מכון מאיר ומכינת עצם

לכל אחד ולכל אחת מאיתנו יש ניצוץ 'כהונה' שמצוי בו. זה הזמן להבעיר את הניצוץ הזה בלב. מתוך כך – ניתן להתעסק בכאב, בסיוע, בניסיון לתקן את המוות ככל שניתן.

פרשת 'אמור' פותחת בציווי: "אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו". אנשי הכהונה בעם ישראל מתרחקים ממוות. ההרחקה מוות אינה רק טכנית אלא נפשית בעיקרה: הכהן אמור להיות אחוז בחיים; גם שהמוות והכאב סביבו גדולים מנשוא; גם כאשר ישנה קריסת מערכות ממקום לא צפוי – נקודת החיים של הכהן מעמידה אותו. מאפשרת לו להפריד בין תפקוד נכון בזמן משבר לבין היסטריה והטחת האשמות. ההכרה ש"קדושים יהיו לאלוהיהם" – שהקדושה נותרת תמיד – היא זו שמאפשרת לנוע קדימה; להוסיף חיים בכל מצב. זו ההכרה שעזרה לי ולאשתי לאורך כל הלילה ביודענו ששני בנינו נמצאים במירון והתפללנו לשלומם.

לכל אחד ולכל אחת מאיתנו יש ניצוץ 'כהונה' שמצוי בו. זה הזמן להבעיר את הניצוץ הזה בלב. מתוך כך – ניתן להתעסק בכאב, בסיוע, בניסיון לתקן את המוות ככל שניתן. מה שנצרך כעת מכולנו הוא אמונה, קור רוח, שיקול דעת ולהוסיף טוב. כמו תמיד, תפקידנו לעשות ככל יכולתנו – וה' יעשה הטוב בעיניו.

הרע יעבור.
הטוב יתגבר.
בעזרת ה'

הצטרפו אלי להתחזק יחד –
וואטסאפ–>https://bit.ly/32PXz9Y

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה