בדרך לכותל

לפתוח איתם בדברים

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
שבת בבוקר, השעה שש, הקב״ה הוציא חמה מנרתיקה. חשבתי בליבי שגל החמסין הזה הוא ניסיון גדול לשוחרי הכותל – מי יצעד ומי יירתע… דחקתי את המחשבות על החום המעיק ומילאתי ליבי רון ושמחה על הזכות למפגש המחייה עם השער למקום מקדשנו.
מתחת לרחבת הכותל מתקדמות החפירות שמנהלת הקרן למורשת הכותל, חפירות שמגלות טפח אחר טפח את הרחוב הראשי שחבק את הר הבית ובה התכוננו עולי הרגל לעלייה למקדש.
הקארדו המזרחי הוא רחוב רחב ידיים, מרופד במרצפות אבן ענקיות מימי בית שני, כמקובל בימי הורדוס. הרחוב שנחשף בימים אלו, מוקף במקוואות רבים. בצידו מתגלות חנויות מזון למכירה בתמורה לפדיון מעשרות. וכן חנויות לממכר כבשים ועיזים לקורבן. בהמשך נחשף בית כנסת מפואר מימי חזקיהו המלך, ובתי עסק ששימשו בוודאי להשכרת מחצלות לשימוש משפחות שקבעו מקום לינתם תחת כיפת השמים.
מי שזכה להתארח בחברון בשבת ׳חי שרה׳ יכל לטעום מעט מהאווירה שאפיינה את ירושלים בימי העלייה לרגל. אלפי אוהלים וקרוונים, מאות משפחות ישנות תחת כיפת השמים, לא ירתיעום הצינה והשרב.
עשרות אלפי עולי רגל מכל העדות והגילים, מתפללים צפופים ומשתחווים רווחים. עולי הרגל בזמן בית ראשון ושני צעדו ימים רבים בתנאי דרך קשים, ללא כבישים סלולים וללא צל לראשם. אנשים נשים וטף עלו לירושלים בחמסינים של ניסן ובצינה של סוכות.
ואני, שזכיתי לגור עם משפחתי בירושלים הנבנית, מי אני שאתלונן?
02
תוך כדי הפגנות היהודים, נשמעות בחודשים האחרונים קריאות, משני הצדדים, להחרמות ולנידויים. חמור מכך, מתנגדי הרפורמה של תיקוני החקיקה גוררים את צה״ל למחלוקת הציבורית, מעודדים השתמטות משרות מילואים ותוך כדי כך שופכים את התינוק עם המים.
כשיו״ר מאפיית ׳אנג׳ל׳ השתלח בציבור החרדי, מתוך כפיות טובה ותחושה של שנאה מבעבעת, היה זה כמעט טבעי ואפילו צפוי שהחרדים יחרימו את המאפיה הוותיקה, שהרי החרדים הם לקוחות נאמנים שלה במשך שנים רבות. ואכן החרדים והדתיים הפסיקו לקנות את תוצרתו של מי שתקף אותם על לא עוול בכפם.
כשהמנכ״ל והבעלים של רשתות ׳פוקס׳ ו׳ללין׳ והבעלים של רשת קניוני ׳ביג׳ ואיתם עוד בעלי עסקים, התבטאו בנחרצות נגד הרפורמה ויצאו חוצץ נגד הציבור הימני, אנשי תקשורת רבים יצאו בצדק, בקריאה להגיב בחרם צרכנים על עסקים שבעליהם לקחו צד במאבק נגד חיזוק הדמוקרטיה ומערכת המשפט.
בימי בין המצרים מתעצמת החובה הגדולה, המוטלת דווקא על שומרי אמוני ישראל, לפעול למען פיוס לאומי ולהורדת מפלס האיבה והמחלוקות הפנימיות.
זה בנפשנו. מלחמות היהודים לא הביאו מעולם ברכה לעם ישראל.
נכון הוא שהממשלה לא יכולה להתקפל ולסגת. השלטון הדמוקרטי בישראל ייפגע פעמיים מנסיגה מסוכנת זו. לא יעלה על הדעת שממשלה שנבחרה ברוב יהודי גדול תיסחט על ידי מיעוט שמבקש ממנה להפסיק למשול ולעצור מהלכים שהובטחו לבוחריה בגלל איום של מיעוט שיפסיק לשרת במילואים.
הפגיעה השנייה בדמוקרטיה תהיה חוסר היכולת להגן על ביטחון ישראל, כרצון הרוב בעם. כל עוד לא יוכנסו תיקונים בעילת הסבירות, נפגעים תפקודה ועצמאותה של הממשלה שאינה יכולה לקבל החלטות סבירות וגורליות לטובת ביטחון ישראל, וחוששת כל העת מהתערבות בוטה של בתי המשפט.
אז מה אני מציע?
במקום לצאת בהצהרות ואיומים להחרים את בעלי הממון מגוש השמאל, נשתדל מאד לחזק דווקא את בתי העסק ובעלי הרשתות מגוש הימין. נחזק גם את אלו שאינם מגוש הימין, אך הקפידו שלא להתבטא נגד החקיקה ונגד הציבור הימני/דתי/חרדי, לא עירבו את עסקיהם במחלוקת ולא נגררו לאלימות פיזית ומילולית.
03
בשנים האחרונות אנו פועלים ב׳קרן אביה׳ במלחמה על שמירת השבת במרחב הציבורי. הקפדנו תמיד לפעול בדרכים חיוביות ולא באופן שלילי.
לדוגמה – לאחר שנים רבות החליטה רשת ׳המשביר׳, במהלך אמיץ וביוזמתו של הבעלים רמי שביט, לסגור את סניפיה בשבת קודש ולאפשר לאלפי עובדיה המסורים לנוח ביום בו שבת ה׳ מכל מלאכתו. דוגמה נוספת – חנות מכשירי כתיבה בשוק בבאר שבע, ביקשה לסגור את העסק בשבת למרות שרוב תנועת הלקוחות בשוק הגיעה דווקא בסוף השבוע. לכאורה, בשבת היה מחזור העסקאות הגדול ביותר.
כדי לסייע לעסקים אלו ולאחרים, קראנו לשומרי השבת להעדיף לערוך את קניותיהם ולחזק דווקא את בעלי החנויות האמיצים שפעלו בנחישות לשמירת השבת. לא משנה המניע שלהם לסגירת העסק בשבת – סוציאלי, אקונומי, תועלתי וכד׳ – כי מתוך שלא לשמה יבוא גם לשמה…
אכן, הגישה החיובית שלנו הוכיחה את עצמה שוב ושוב, תוך שאנו מונעים ונמנעים מהחרמות, ממחלוקות ומגידופים.
04
מאז עליית הימין לשלטון הרחובות וצירי התנועה נחסמים בהפגנות של מתנגדי החקיקה המתקנת. לא סוד הוא שהמחלוקות בין ימין ושמאל מקבלות רוח גבית חזקה ומתעצמות בעקבות ההתלהמות והשמן הרותח שנשפך ללא גבול וללא אחריות בכלי התקשורת. לצערי הגדול המחלוקת וחוסר הסובלנות גולשים לכבישים לא רק בחסימות אלא גם בצורת נהיגה מסוכנת ובגילויי תוקפנות ממש.
על פי מחקרים, ההתנהגות בדרכים היא מעין ברומטר של המתח השורר בחברה הישראלית. אווירה קשה גוררת התנהגות עצבנית בכביש, של נהגים ושל הולכי רגל. האופן שבו מתייחס כל אדם לחברו משפיע על אופי ואיכות הנהיגה. הכבוד לזולת וכיבוד ערך החיים שלנו ושל הסובבים אותנו הם תנאי בסיסי להצלת חיים בדרכים.
המתח הפנימי הנורא השורר בחברה הישראלית ובלב כל אחד ואחת מישראל, מציף רגשות קשים וגורם לחוסר סבלנות, לחוסר סובלנות תוך שהוא גורר אחריו מלחמת אחים בדרכים. פשוטו כמשמעו.
05
בימים אלו ׳קרן אביה׳ פועלת להקמת ׳מרכז חוויה לאומי לזהירות בדרכים – מציל חיים׳.
מרכז החוויה יפעל במתכונת מורחבת וקבועה של ׳פארק הזה״ב׳, המהנה, המאתגר, המרתק והאהוב, שהוכיח את יעילותו בלימוד והכשרת נהגים והולכי רגל להתנהגות בטוחה בדרכים.
במרכז החוויה יוכלו כל אחד ואחת ללמוד ולתרגל התמודדות והיחלצות ממצבים מסוכנים בכבישים, בד בבד עם העלאת המודעות לשמירה ולציות לחוקים ולתנאי הדרך. בראש ובראשונה נשים דגש על הנושא החשוב מכל, והוא – היחס המכבד בדרכים – ׳כבוד של בין אדם לחברו ולחברתו׳.
היוהרה, האטימות והזלזול של איש ברעהו ובחיי אדם, מביאים יום יום לאסונות בדרכים: מידי שנה נפצעים בכבישי הארץ יותר מ-30 אלף! איש, אישה, קשיש וילד. למעלה מ-2,500! איש נפצעים פציעות קשות ונותרים נכים לכל חייהם. יותר מ-400 איש נהרגים מדי שנה ועוד מאות נפטרים מפציעתם כעבור זמן.
כשאני יוצא מבית הכנסת ורואה את אחד המתפללים נכנס לרכבו, מתניע ונוסע, תוך כדי שהוא אוחז בידו את הטלפון הסלולרי הצמוד לאוזנו, אני משתנק. הרי רק עכשיו התפללנו יחד ואמרנו – ׳מחל לנו אבינו כי פשענו…׳. איך אנו יכולים אחרי התפילה להסיח את הדעת במזיד, להמשיך ולפגוע בעצמנו ובחברינו.
אתאר לכם דוגמה אחת למקרה מסכן חיים שלצערי חוזר על עצמו ברחוב שלידינו, שוב ושוב: הולך רגל מבוגר חוצה כביש סואן באור אדום. המבוגר לא מבחין בשני ילדים מתוקים, שניצבים מאחוריו בשקט, אוחזים זה בידו של זה ומביטים בו בדריכות ובהמתנה עד שיחצה את הכביש. ׳אימא אמרה לנו לחצות רק במעבר חציה ורק עם אדם מבוגר׳. הילדים מביטים באיש החוצה את מעבר החצייה וממהרים ללכת בעקבותיו, כמצוותה של אימא. המבוגר מסתיר להם הדרך, הם לא יכולים לראות שברמזור להולכי הרגל דולק אור אדום.
מכונית שנכנסה לצומת מבחינה, ממש בנס, במבוגר החוצה באדום ומאטה. הנהג לא מבחין בילדים הרכים החוצים בעקבותיו של האיש. הרכב כמעט משפשף את הילדים וברגע האחרון הוא בולם בכל כוחו. האיש המבוגר כלל לא שם לב למתרחש מאחוריו, הוא עסוק בנייד שלו. הוא לא יידע לעולם שבהתנהגותו הפזיזה הוא כמעט הרג שני ילדים, שניצלו בחלקיק שניה. הפעם, ב״ה, המקרה נגמר אמנם בנס, אך לא תמיד זה מסתיים בסוף טוב.
נתחיל כבר בימי בין המצרים לשים לב איך אנו מתנהגים בדרכים, אחרת לא נוכל להגיד שידינו לא שפכו את הדם הזה.
דוד מלך ישראל לא זכה להקים את בית המקדש בגלל שפיכות דמים. משיח בן דוד מתעכב בדורנו בגלל שפיכות דמים… בואו נמנע יחד את התאונה הבאה וכך נזרז את ביאת הגואל, שיבוא ויבנה את בית מקדשנו במהרה בימינו. אמן.
שבת שלום של ׳מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב׳, של בניין הבית מתוך אחדות ישראל, של כבוד לזולת, של שבת אחים גם יחד, של חיים טובים וארוכים לכל כלל ישראל. ■

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…
תקשורת גוזמאית

תקשורת גוזמאית

01במוצאי השבת האחרונה נערכה הפגנה גדולה מאוד בתל אביב. להפגנה…