01
שבת בבוקר, השעה שש, הקב״ה הוציא חמה מנרתיקה. חשבתי בליבי שגל החמסין הזה הוא ניסיון גדול לשוחרי הכותל – מי יצעד ומי יירתע… דחקתי את המחשבות על החום המעיק ומילאתי ליבי רון ושמחה על הזכות למפגש המחייה עם השער למקום מקדשנו.
מתחת לרחבת הכותל מתקדמות החפירות שמנהלת הקרן למורשת הכותל, חפירות שמגלות טפח אחר טפח את הרחוב הראשי שחבק את הר הבית ובה התכוננו עולי הרגל לעלייה למקדש.
הקארדו המזרחי הוא רחוב רחב ידיים, מרופד במרצפות אבן ענקיות מימי בית שני, כמקובל בימי הורדוס. הרחוב שנחשף בימים אלו, מוקף במקוואות רבים. בצידו מתגלות חנויות מזון למכירה בתמורה לפדיון מעשרות. וכן חנויות לממכר כבשים ועיזים לקורבן. בהמשך נחשף בית כנסת מפואר מימי חזקיהו המלך, ובתי עסק ששימשו בוודאי להשכרת מחצלות לשימוש משפחות שקבעו מקום לינתם תחת כיפת השמים.
מי שזכה להתארח בחברון בשבת ׳חי שרה׳ יכל לטעום מעט מהאווירה שאפיינה את ירושלים בימי העלייה לרגל. אלפי אוהלים וקרוונים, מאות משפחות ישנות תחת כיפת השמים, לא ירתיעום הצינה והשרב.
עשרות אלפי עולי רגל מכל העדות והגילים, מתפללים צפופים ומשתחווים רווחים. עולי הרגל בזמן בית ראשון ושני צעדו ימים רבים בתנאי דרך קשים, ללא כבישים סלולים וללא צל לראשם. אנשים נשים וטף עלו לירושלים בחמסינים של ניסן ובצינה של סוכות.
ואני, שזכיתי לגור עם משפחתי בירושלים הנבנית, מי אני שאתלונן?
02
תוך כדי הפגנות היהודים, נשמעות בחודשים האחרונים קריאות, משני הצדדים, להחרמות ולנידויים. חמור מכך, מתנגדי הרפורמה של תיקוני החקיקה גוררים את צה״ל למחלוקת הציבורית, מעודדים השתמטות משרות מילואים ותוך כדי כך שופכים את התינוק עם המים.
כשיו״ר מאפיית ׳אנג׳ל׳ השתלח בציבור החרדי, מתוך כפיות טובה ותחושה של שנאה מבעבעת, היה זה כמעט טבעי ואפילו צפוי שהחרדים יחרימו את המאפיה הוותיקה, שהרי החרדים הם לקוחות נאמנים שלה במשך שנים רבות. ואכן החרדים והדתיים הפסיקו לקנות את תוצרתו של מי שתקף אותם על לא עוול בכפם.
כשהמנכ״ל והבעלים של רשתות ׳פוקס׳ ו׳ללין׳ והבעלים של רשת קניוני ׳ביג׳ ואיתם עוד בעלי עסקים, התבטאו בנחרצות נגד הרפורמה ויצאו חוצץ נגד הציבור הימני, אנשי תקשורת רבים יצאו בצדק, בקריאה להגיב בחרם צרכנים על עסקים שבעליהם לקחו צד במאבק נגד חיזוק הדמוקרטיה ומערכת המשפט.
בימי בין המצרים מתעצמת החובה הגדולה, המוטלת דווקא על שומרי אמוני ישראל, לפעול למען פיוס לאומי ולהורדת מפלס האיבה והמחלוקות הפנימיות.
זה בנפשנו. מלחמות היהודים לא הביאו מעולם ברכה לעם ישראל.
נכון הוא שהממשלה לא יכולה להתקפל ולסגת. השלטון הדמוקרטי בישראל ייפגע פעמיים מנסיגה מסוכנת זו. לא יעלה על הדעת שממשלה שנבחרה ברוב יהודי גדול תיסחט על ידי מיעוט שמבקש ממנה להפסיק למשול ולעצור מהלכים שהובטחו לבוחריה בגלל איום של מיעוט שיפסיק לשרת במילואים.
הפגיעה השנייה בדמוקרטיה תהיה חוסר היכולת להגן על ביטחון ישראל, כרצון הרוב בעם. כל עוד לא יוכנסו תיקונים בעילת הסבירות, נפגעים תפקודה ועצמאותה של הממשלה שאינה יכולה לקבל החלטות סבירות וגורליות לטובת ביטחון ישראל, וחוששת כל העת מהתערבות בוטה של בתי המשפט.
אז מה אני מציע?
במקום לצאת בהצהרות ואיומים להחרים את בעלי הממון מגוש השמאל, נשתדל מאד לחזק דווקא את בתי העסק ובעלי הרשתות מגוש הימין. נחזק גם את אלו שאינם מגוש הימין, אך הקפידו שלא להתבטא נגד החקיקה ונגד הציבור הימני/דתי/חרדי, לא עירבו את עסקיהם במחלוקת ולא נגררו לאלימות פיזית ומילולית.
03
בשנים האחרונות אנו פועלים ב׳קרן אביה׳ במלחמה על שמירת השבת במרחב הציבורי. הקפדנו תמיד לפעול בדרכים חיוביות ולא באופן שלילי.
לדוגמה – לאחר שנים רבות החליטה רשת ׳המשביר׳, במהלך אמיץ וביוזמתו של הבעלים רמי שביט, לסגור את סניפיה בשבת קודש ולאפשר לאלפי עובדיה המסורים לנוח ביום בו שבת ה׳ מכל מלאכתו. דוגמה נוספת – חנות מכשירי כתיבה בשוק בבאר שבע, ביקשה לסגור את העסק בשבת למרות שרוב תנועת הלקוחות בשוק הגיעה דווקא בסוף השבוע. לכאורה, בשבת היה מחזור העסקאות הגדול ביותר.
כדי לסייע לעסקים אלו ולאחרים, קראנו לשומרי השבת להעדיף לערוך את קניותיהם ולחזק דווקא את בעלי החנויות האמיצים שפעלו בנחישות לשמירת השבת. לא משנה המניע שלהם לסגירת העסק בשבת – סוציאלי, אקונומי, תועלתי וכד׳ – כי מתוך שלא לשמה יבוא גם לשמה…
אכן, הגישה החיובית שלנו הוכיחה את עצמה שוב ושוב, תוך שאנו מונעים ונמנעים מהחרמות, ממחלוקות ומגידופים.
04
מאז עליית הימין לשלטון הרחובות וצירי התנועה נחסמים בהפגנות של מתנגדי החקיקה המתקנת. לא סוד הוא שהמחלוקות בין ימין ושמאל מקבלות רוח גבית חזקה ומתעצמות בעקבות ההתלהמות והשמן הרותח שנשפך ללא גבול וללא אחריות בכלי התקשורת. לצערי הגדול המחלוקת וחוסר הסובלנות גולשים לכבישים לא רק בחסימות אלא גם בצורת נהיגה מסוכנת ובגילויי תוקפנות ממש.
על פי מחקרים, ההתנהגות בדרכים היא מעין ברומטר של המתח השורר בחברה הישראלית. אווירה קשה גוררת התנהגות עצבנית בכביש, של נהגים ושל הולכי רגל. האופן שבו מתייחס כל אדם לחברו משפיע על אופי ואיכות הנהיגה. הכבוד לזולת וכיבוד ערך החיים שלנו ושל הסובבים אותנו הם תנאי בסיסי להצלת חיים בדרכים.
המתח הפנימי הנורא השורר בחברה הישראלית ובלב כל אחד ואחת מישראל, מציף רגשות קשים וגורם לחוסר סבלנות, לחוסר סובלנות תוך שהוא גורר אחריו מלחמת אחים בדרכים. פשוטו כמשמעו.
05
בימים אלו ׳קרן אביה׳ פועלת להקמת ׳מרכז חוויה לאומי לזהירות בדרכים – מציל חיים׳.
מרכז החוויה יפעל במתכונת מורחבת וקבועה של ׳פארק הזה״ב׳, המהנה, המאתגר, המרתק והאהוב, שהוכיח את יעילותו בלימוד והכשרת נהגים והולכי רגל להתנהגות בטוחה בדרכים.
במרכז החוויה יוכלו כל אחד ואחת ללמוד ולתרגל התמודדות והיחלצות ממצבים מסוכנים בכבישים, בד בבד עם העלאת המודעות לשמירה ולציות לחוקים ולתנאי הדרך. בראש ובראשונה נשים דגש על הנושא החשוב מכל, והוא – היחס המכבד בדרכים – ׳כבוד של בין אדם לחברו ולחברתו׳.
היוהרה, האטימות והזלזול של איש ברעהו ובחיי אדם, מביאים יום יום לאסונות בדרכים: מידי שנה נפצעים בכבישי הארץ יותר מ-30 אלף! איש, אישה, קשיש וילד. למעלה מ-2,500! איש נפצעים פציעות קשות ונותרים נכים לכל חייהם. יותר מ-400 איש נהרגים מדי שנה ועוד מאות נפטרים מפציעתם כעבור זמן.
כשאני יוצא מבית הכנסת ורואה את אחד המתפללים נכנס לרכבו, מתניע ונוסע, תוך כדי שהוא אוחז בידו את הטלפון הסלולרי הצמוד לאוזנו, אני משתנק. הרי רק עכשיו התפללנו יחד ואמרנו – ׳מחל לנו אבינו כי פשענו…׳. איך אנו יכולים אחרי התפילה להסיח את הדעת במזיד, להמשיך ולפגוע בעצמנו ובחברינו.
אתאר לכם דוגמה אחת למקרה מסכן חיים שלצערי חוזר על עצמו ברחוב שלידינו, שוב ושוב: הולך רגל מבוגר חוצה כביש סואן באור אדום. המבוגר לא מבחין בשני ילדים מתוקים, שניצבים מאחוריו בשקט, אוחזים זה בידו של זה ומביטים בו בדריכות ובהמתנה עד שיחצה את הכביש. ׳אימא אמרה לנו לחצות רק במעבר חציה ורק עם אדם מבוגר׳. הילדים מביטים באיש החוצה את מעבר החצייה וממהרים ללכת בעקבותיו, כמצוותה של אימא. המבוגר מסתיר להם הדרך, הם לא יכולים לראות שברמזור להולכי הרגל דולק אור אדום.
מכונית שנכנסה לצומת מבחינה, ממש בנס, במבוגר החוצה באדום ומאטה. הנהג לא מבחין בילדים הרכים החוצים בעקבותיו של האיש. הרכב כמעט משפשף את הילדים וברגע האחרון הוא בולם בכל כוחו. האיש המבוגר כלל לא שם לב למתרחש מאחוריו, הוא עסוק בנייד שלו. הוא לא יידע לעולם שבהתנהגותו הפזיזה הוא כמעט הרג שני ילדים, שניצלו בחלקיק שניה. הפעם, ב״ה, המקרה נגמר אמנם בנס, אך לא תמיד זה מסתיים בסוף טוב.
נתחיל כבר בימי בין המצרים לשים לב איך אנו מתנהגים בדרכים, אחרת לא נוכל להגיד שידינו לא שפכו את הדם הזה.
דוד מלך ישראל לא זכה להקים את בית המקדש בגלל שפיכות דמים. משיח בן דוד מתעכב בדורנו בגלל שפיכות דמים… בואו נמנע יחד את התאונה הבאה וכך נזרז את ביאת הגואל, שיבוא ויבנה את בית מקדשנו במהרה בימינו. אמן.
שבת שלום של ׳מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב׳, של בניין הבית מתוך אחדות ישראל, של כבוד לזולת, של שבת אחים גם יחד, של חיים טובים וארוכים לכל כלל ישראל. ■
