זוג צעיר התדפק על דלתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, מגדולי הפוסקים בירושלים, ובפיו שאלה דחופה. ״בשעה טובה נולד לנו ילד ובעוד שעה הברית. אנו מתלבטים מאוד לגבי השם שלו. חשבנו לקרוא לו יונתן על שם הסבא, אבי היולדת, שנפטר לפני שנה״.
״שיהיה בהצלחה!״, אמר להם הרב, ״יונתן זה שם מצוין ובהחלט ראוי להנציח את הסבא שנפטר״. ״אבל כבוד הרב, יש בעיה״, אמרו ההורים הצעירים, ״אתמול נפטר בבניין שלנו ילד בן תשע שסבל ממחלה קשה. שמו היה גם כן יונתן. אנו חוששים אולי יש בדבר סימן לא טוב והקריאה בשם יונתן תביא מזל רע לבן שלנו. אנחנו רוצים שיזכה בעזרת השם לאריכות ימים״.
הרב חשב לרגע ואמר להם: ״מוטב שתבחרו בשם אחר. אל תקראו לו יונתן״. בני הזוג הודו לו מקרב לב ומיהרו ללכת. כשיצאו פנו בני המשפחה אל הרב בתמיהה: ״אבל אבא, למה?! אז מה אם היה ילד שקראו לו יונתן והוא נפטר בגיל צעיר? היו גם אנשים שנקראו יונתן וזכו להאריך ימים עד גיל 100. זה לא קשור לשם. אם הם רוצים להנציח את הסבא שנפטר למה למנוע בעדם? ממתי אתה חושש למזל רע?״.
הרב השיב להם כך: ״הצעתי שיבחרו שם אחר לא בגלל מזל. החשש שלי הוא מדבר אחר: תארו לעצמכם מה יקרה בעוד כמה שנים כאשר התינוק הזה יגדל ויהפוך לילד. ערב אחד אימו תקרא לו מן החלון: ״יונתן, חמוד, בוא הביתה. ארוחת הערב מוכנה״. היא לא תחשוב על כך שבקומה מעליה גרה אמא אחרת שאין דבר בעולם שהיא הייתה רוצה יותר מאשר לקרוא גם כן: ״יונתן, בוא הביתה״, אבל היא לא יכולה כי הבן שלה איננו עוד…״.
״עדיף״, חתם הרב את דבריו, ״שייתנו לילד שם אחר. הם יימצאו כבר דרכים להנציח את הסבא זכרונו לברכה, אבל לא יגרמו, חלילה, עוגמת נפש לאישה שמתגעגעת לבנה הקטן שנפטר״.
מה חסר ליהודי?
אחת המשימות הגדולות העומדות בפני רב, ולמען האמת, בפני כל אדם שמישהו פונה אליו בשאלה או בקשת עזרה, היא לראות מעבר. לא להסתכל באופן מצומצם ונקודתי על השאלה אלא לראות את השואל, להבין את ההקשר ולנסות לפענח את הדברים הנסתרים שנמצאים ברקע. אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא הסיפור על היהודי שבא לרב בערב פסח ובפיו שאלה: ״האם אפשר לצאת ידי חובת ארבע כוסות בחלב?״. הרב השיב לו שלא, אך לא הסתפק בכך ונתן לו כסף לקנות יין. שהרי אם יהודי שואל דבר מוזר כזה, כנראה זה מפני שאין לו יין לצאת בו ידי חובת המצווה.
אולם הסיפור לא נגמר פה. הרב הגדיל לעשות ונתן ליהודי גם כסף לקנות בשר. שהרי אדם שומר הלכה לא היה בודק אם אפשר לצאת ידי חובת המצווה בחלב אם היה לו בשר לאכול. כנראה שגם את זה אין לו, אלא שהוא מתבייש לבקש…
הסיפור המלא
הניסיון לימד אותי שכל שאלה היא קצה קרחון. על כל מטר קפוא שמזדקר מעל פני המים, יש עוד שמונה מטרים של קרח מתחתיהם. לעיתים השאלה הראשונית היא סוג של ׳הטלת חכה׳ שבאה רק לבחון אותי: עד כמה אני קשוב, סבלני, מכיל, אמפתי, לא שיפוטי. זו תהיה טעות אם בתור משיב אנסה לתקתק עניינים ולשלוף מהמאגר תשובה מוכנה, אשגר אותה לעבר השואל ואמהר לעבור למשימה הבאה. יהיה נכון הרבה יותר אם אנסה לפתח שיחה. אשאל כמה שאלות שיעזרו לי להבין את הרקע לפני שאציע את התשובה.
לא אשכח את אותו נער חמוד בן 13 שפנה אל הקו הטלפוני שהקמנו עבור הנוער – ״חברים מקשיבים״ ובפיו שאלה ׳הלכתית׳: ״כמה שעות עלי להמתין בין אכילת בשר לחלב? אני יודע שיש בזה מנהגים שונים. יש השומרים שש ויש המחכים חמש וחצי, ויש אפילו שנוהגים שלוש שעות או שעה. פשוט אצלנו בבית, אין בכלל מנהג כי ההורים שלי חילונים…״. מה עונים על כך? ובכן, המשיב יכול לענות תשובה הלכתית צרה ולומר שילך לפי הדין הפשוט של השולחן ערוך וימתין שש שעות. אבל כשחושבים רגע על השאלה: במי בעצם מדובר? יש כאן ילד בן 13 שהוריו כלל אינם דתיים ואינם שומרים שום על הרחקה בין בשר לחלב. מה פתאום הוא כן רוצה לשמור? האם הוא מנסה להתחזק מבחינה רוחנית? אולי הוא נתקל באינטרנט בתכנים יהודיים שדיברו אל ליבו ומנסה להתחיל לשמור מצוות? אך במצב כזה בוודאי מתעוררות אלף ואחת שאלות דרמטיות יותר מאשר מספר השעות שהוא יחכה בין סטייק לשוקו. למשל, מה קורה בשבת? אם ההורים רוצים לנסוע ברכב לטיול או לבקר את סבא וסבתא – האם הוא מצטרף? ומה לגבי מצב בו כל המשפחה יוצאת למסעדה אבל היא לחלוטין לא כשרה? וכך נערמות עוד ועוד שאלות שהנער כלל לא דיבר עליהן אבל ייתכן שכבר עכשיו הן מטרידות אותו ואם לא, בודאי בהמשך. יש כאן צורך בהתייחסות מערכתית למקום המורכב שהוא נמצא בו כרגע ולא רק במענה נקודתי.
״את רואה שצדקתי?״
כל מה שאמרנו נכון לא רק לרב אלא לכל אדם שחבר, שכן או קולגה לעבודה פונה אליו בשאלה או בהתייעצות. כשמדובר ברב יש היבט נוסף שחשוב להיות מודעים אליו. לעיתים אנשים ׳משתמשים׳ ברב כדי לחזק את עמדתם בוויכוח. הם מנסים לגייס את עמדת ההלכה לצידם ולשם כך פונים לרב בשאלה ׳תמימה׳ כביכול, אבל למעשה היא חלק ממריבה גדולה עם היסטוריה עשירה ומשקעים עמוקים. זה נפוץ מאוד אצל זוגות שיש ביניהם מתיחות רבת שנים שבכל פעם מתפרצת בוויכוח אחר. כשהם שואלים אותך על חלב עכו״ם, נסיעה לחו״ל, כיסוי ראש כשר לפי ההלכה או כמה צריך לנקות לפסח – יותר משמעניין אותם לדעת מה רצון ה׳ מהם באותו תחום, הם רוצים להראות לבן/ת הזוג שלהם שהם צודקים והוא טועה. ואם כך הדבר, ייתכן שמוטב היה להם לא לפנות לרב אלא ליועץ זוגי… ■
