חברתי

מה בין פרוגרסיבים לשמרנים

ד"ר רונן שובל

הטיעון השמרני צועד בעקבות ספר בראשית ומניח ש”יצר לב האדם רע מנעוריו” ﭏ בשפה מודרנית יותר היינו משתמשים במילה “אנוכיות”. במצב הטבע ההנחה היא ש”אדם לאדם זאב” ﭏ השמרנים מאמינים שבאמצעות המסורת, התרבות, המשפחה, החינוך והמוסדות החברתיים האדם יכול לגדול. הוא לא חייב להישאר “נער”

הטיעון השמרני צועד בעקבות ספר בראשית ומניח ש”יצר לב האדם רע מנעוריו” ﭏ בשפה מודרנית יותר היינו משתמשים במילה “אנוכיות”. במצב הטבע ההנחה היא ש”אדם לאדם זאב” ﭏ השמרנים מאמינים שבאמצעות המסורת, התרבות, המשפחה, החינוך והמוסדות החברתיים האדם יכול לגדול. הוא לא חייב להישאר “נער”

ד"ר רונן שובל

השבוע החליטה שופטת בית המשפט המחוזי פנינה נויבירט, כי רשת שופרסל תפצה ב-25,000 ש”ח לקוח שהמוכרת פנתה אליו בלשון זכר, למרות שהוא ביקש שיפנו אליו בלשון נקבה. הפיצוי נקבע עקב “לשון הרע”, למרות שמינו הביולוגי הוא זכר, הלקוח גם לא הופלה, הוא קיבל שירות, ומכרו לו את המוצר המבוקש. זה תמלול השיח שבגינו נקבע הפיצוי:
רש: למה את מדברת אלי בלשון זכר? אני נראית לך גבר?
מוכרת: מה, אתה בא להתווכח איתי? אני לא מבינה …
רש: אני לא הבנתי אותך.
מוכרת: לפי הקול אתה זכר, אני לא יודעת, ככה אני חושבת לא?
רש: אני רוצה שתכבדי אותי אני טרנסקסואל.
מוכרת: למה אתה חושב שאני לא מכבדת אותך?
רש: למה את פונה אלי בלשון זכר כשאני מדברת בלשון נקבה .
מוכרת: אז פניתי אליך בלשון זכר וטעיתי, נו אז מה קרה ?
רש: את ממשיכה עכשיו, את לא מתקנת את עצמך.
האם המוכרת היתה לא מנומסת? כנראה שכן. האם זה לשון הרע, להתייחס למינו הביולוגי של הקונה? לא. בטור הקצר הזה לא אמצה את ההתייחסות לקביעה השגויה של בית המשפט, אלא אנסה להסביר את הרקע העמוק למחלוקת, שבמידה רבה מעצבת את החברה המערבית.
מבוא לפרוגרסיבם
כידוע, ישנם כמה ניסיונות חשובים להגדיר את השסעים של החברה הישראלית. ניידים-נייחים, ישראל הראשונה וישראל השניה, פוסט-ציונים וציונים. כל ההגדרות הללו תורמות ומעשירות את השיח. אבל הן לא ממצות אותו. אחת ההגדרות המרכזיות של המחלוקת, שחורגות מהחברה הישראלית, ומאפיינות את השיח העולמי, היא המחלוקת שבין פרוגרסיביים לשמרנים.
התפיסה הפרוגרסיבית יוצאת מתוך המילה פרוגרס, כלומר קידמה. זו תנועה שהיא חברתית-רעיונית, שהעמדות שלה לאו דווקא עקביות מבחינה פילוסופית, אבל מאוד משמעותיות מבחינה תרבותית. זו תנועה שמכילה בתוכה שני רעיונות מרכזיים, מצד אחד רעיונות פוסט-מודרניים, ומצד שני רעיונות ניאו-מרקסיסטיים. מהרעיונות הפוסט-מודרניים הפרוגרסיבים שואבים את רעיון שלילת האמת. מהרעיונות הניאו-מרקסיסטיים הם שואבים את החיפוש התמידי אחר מערכת היחסים המזהה את החלש עם הצודק. זה רעיון המבקש להבין כל מערכת חברתית כמערכת שמבוססת על כוחנות ודיכוי, ולכן מחפש את המדכא והמדוכא ומבקשת לשחרר את המדוכא.
כך האמת האובייקטיבית, כלומר מינו הביולוגי אינו רלוונטי. מה שרלוונטי זו העובדה שהוא מגדיר את עצמו כ”טרנסקסואל”. טראנס כלומר – מֵעֵבֶר. זוהי השאיפה לפרוץ את מחסומי הגוף, הנפש התרבות, לעבר שינוי תפיסה המערער על כל הגבולות, ערכים וכלל הקטגוריות החברתיות. זהו מסע לפירוק כל הבחנות היסוד של המגדר, הטבע, התרבות, האתיקה והשפה. הפסיקה של בית המשפט קבעה למעשה, שאין שום משמעות לעובדה הביולוגית, אלא רק לעובדה החברתית. בשם תקינות פוליטית בית המשפט מבקש לכפות על כולנו לאמץ את אמות המידה המוסריות הפוגרסיביות.
האדם הוא אנוכי
הטיעון הסמוי המצוי כאן הוא ההנחה שהאדם מטבע בריאתו הוא טוב מוחלט. כל הקלקולים שאנחנו רואים במציאות נובעים מהמסורת, מהתרבות, מהמנגונים החברתיים (שפה, משפחה, קהילה, משטרה, פוליטיקה ועוד) המדכאים את הפרט. ולכן צריך להתנגד לכל אלו. לכן התרבות הפרוגרסיבית מבקשת לפרק את החברה, לפרק את המשפחה, לפרק את המין, לפרק את השפה, לפרק את המשטרה, לפרק למעשה כל מנגנון חברתי באשר הוא שם.
הטיעון השמרני צועד בעקבות ספר בראשית ומניח ש”יצר לב האדם רע מנעוריו” (בראשית ח, כא). בשפה מודרנית יותר היינו משתמשים במילה “אנוכיות”. במצב הטבע ההנחה היא ש”אדם לאדם זאב”. לכן השמרנים מאמינים שבאמצעות המסורת, התרבות, המשפחה, החינוך והמוסדות החברתיים האדם יכול לגדול. הוא לא חייב להישאר “נער”. האדם, באמצעות תהליך החיברות, יכול להפוך לטוב. הוא לא נידון לחיי נצח אנוכיים. הוא מסוגל להשתפר. אבל ההשתפרות היא איטית. היא דורשת עבודה רבה.
לכן השמרנים לא מבקשים להתעלם מטבע האדם, מהמציאות הביולוגית, הם מעריכים ומוקירים את המוסדות החברתיים, את חכמת הדורות המצטברת, הם חיים מתוך תחושה של הוקרת הטוב לדורות הקודמים, מתוך הערכה למסורת, למשפחה, ומבקשים להתקדם מתוך צניעות. הם לא קראיים שמתנגדים לכל שינוי, אלא פשוט לא לוקחים כמובן מאליו את כל ההישגים שלנו עד כה, מבינים שקל להרוס מלבנות ומבקשים להתקדם בזהירות לעבר עתיד טוב יותר. ■
ד”ר רונן שובל הוא ראש מכון ארגמן ודיקן קרן תקווה

עוד במדור זה

ב׳תאגיד׳ חייבים להתייחס גם לנושא שלא מדברים עליו: תוכן יוקרתי והציבור הדתי

ב׳תאגיד׳ חייבים להתייחס גם לנושא שלא מדברים עליו: תוכן יוקרתי והציבור הדתי

01 מטבע הדברים, אולפני האקטואליה ניזונים ממלחמות שמאל וימין, ולשם…
״האלימות תמיד הייתה, לאחרונה היא הוקצנה״

״האלימות תמיד הייתה, לאחרונה היא הוקצנה״

האלימות סביבנו הולכת וגוברת. פה ריב בכביש, שם קטטה ברחוב,…
"ברור שהבנאדם הזה צריך להוריד את הזקן שלו"

"ברור שהבנאדם הזה צריך להוריד את הזקן שלו"

ביום ראשון לפני כשבועיים שוחרר מכלא מעשיהו עזרא שיינברג לאחר…
הנהג שלנו הוא קורבן

הנהג שלנו הוא קורבן

בין אם בתחבורה הציבורית ובין אם לאו, שם לב למצב…
מתוק בלב

מתוק בלב

׳מתוק בלב׳ הקפיטריה המיוחדת של הילדים המיוחדים מלב בנימין הכתבה…
מאחז ימני בכיכר הטויטר

מאחז ימני בכיכר הטויטר

ליאור מלנבוים הוא יועץ טכנולוגי ויזם הייטק שמפרסם כבר במשך…
מאחז ימני בכיכר הטוויטר

מאחז ימני בכיכר הטוויטר

המידע נגיש לכולם אך לא כולם יודעים כיצד להוריד אותו.…
תו אדום ירוק

תו אדום ירוק

שלום אשכנזי הוא חבר קיבוץ לביא כבר מעל ל –…
מסע הלום קרב

מסע הלום קרב

שמתי לב שלעיתים יש לי תגובות לא פרופורציונאליות לאירועים בחיים. …
אפשר להעביר את החופש הגדול בטוב ובנעימים

אפשר להעביר את החופש הגדול בטוב ובנעימים

זיוה מאיר (63), מנחת הורים ומשפחה ובעלת המיזם האינטרנטי “אמא…