ביום ראשון לפני כשבועיים שוחרר מכלא מעשיהו עזרא שיינברג לאחר שבע שנות מאסר וחצי. בצאתו מהכלא נראה שיינברג מחיוך: ״בוקר טוב, כולכם ברוכים״, אמר לעיתונאים שהגיעו לשערי הכלא. כאשר נשאל אם יש לו מסר לנפגעות, השיב שיינברג: ״שיהיו בריאות בעזרת השם. אני שילמתי את חובי״. על פיצויים לנשים הרבות בהן פגע, אמר: ״הן יקבלו, יש דיון שהן קבעו בבית משפט אזרחי. יקבלו בעזרת השם״.
שיינברג בחר לעלות עם משפחתו חזרה צפונה ולקבוע את מקום מגוריו בקצרין, שם רכש לאחרונה בית. בצל שחרורו מהכלא התייחסו בתחילת השבוע שלושה חברי בית הדין הגדול לסוגיית קבלתו של אדם דוגמת שיינברג בחזרה לתוך קהילה כזו או אחרת. התייחסותם של שלושת הרבנים הגיעה אחרי ההפגנות שקיימו המתלוננות ומוחים נוספים בקצרין נגד הגעתו למקום.
״פיגועים רבי נפגעים״
הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז הקדימו תחילה, וכתבו: ״נדרשנו לשאלה כבידת משקל באשר לדרכי התשובה הראויים למי שחטא ופגע בבנות ישראל ובנשות ישראל, באיסורי עריות חמורים, תוך כדי ניצול מרות וסמכות, ותך כדי ניצול איצטלה של קדושה ושל מעמד תורני ורבני…״.
״לאחרונה אנחנו מתוודעים למקרים (שאמנם בודדים הם) שבהם לא מדובר בנפילה חד פעמית חמורה ככל שתהיה, אלא בפיגועים רבי נפגעים. לצערנו הרב במקרים אלו נוכחנו לדעת, שעל אף שהמפגע לכאורה חזר בתשובה והצטער על מעשיו, המעשים חוזרים על עצמם וכדברי החכם מכל אדם ככלב השב מקיאו כסיל שונה באיוולתו. ועף על פי שמדובר באנשים חכמים ומוכשרים, אין אדם חוטא עד שנכנסה בו רוח שטות״.
בהמשך הדגישו שלושת הדיינים כי ״הדברים האמורים להלן אינם מתייחסים למקרה, לאיש מסוים או לאירוע מסוים, ואינם אלא בבחינת התווית עקרונות בסוגיה חמורה זו, שלצערנו היו כמה מקרים שכאלה בעשורים האחרונים שהתפרסמו ברבים, יצרו בוקה ומבולקה בציבור, וכדי ביזיון וקצף״. הדגש ברור, אולם גם העיתוי.
עוד הדגישו כי בחוות דעתם הם אינם עוסקים בהיבטים הפליליים בהם עוסקות רשויות המדינה, ״אנו עוסקים אך ורק בהיבטים החברתיים והדתיים של השאלה המתוארת לעיל.
״ריש מילין ייאמר שכל קהילה מבית ישראל האמונה על דרכי ה' ותורתו אינה רשאית לקבל אחד שכזה לקהילתה בטרם עשה תשובה על מעשיו על פי דרכי התשובה שהתווה אותם הרמב״ם בהלכותיו (פרק ב' מהלכות תשובה), ועשייתם אומתה על ידי פיקוח רבני מוכר.
״ואמנם, כלל נקוט בידינו ׳לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו ליש״ו בשתי ידיו' (סוטה מ״ז), ולא לסתום את הגולל בפני פושע שכזה לשוב בתשובה, כי דחייה בשתי ידיים יכולה להוביל לנזק גדול יותר (ונרחיב על כך בחוות הדעת הנרחבת), מכל מקום, יש תנאי סף שבלעדיהם אין מקום לימין לקרב״.
הפגנה מחוץ לכלא בלילה שלפני שחרורו של שיינברג
״רצח את נשמתן של כל כך הרבה נשים״
עזרא שיינברג, היה רב מקובל ומשפיע בקהילת ״אורות האר״י״ בעיר צפת. לפני כשמונה שנים הגיעו לפתחו של רב העיר צפת וחבר הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו, תלונות כי שיינברג פוגע בנשים המגיעות להתייעץ עמו. הרב אליהו בירר את הנושא מול שיינברג עצמו ובהמשך היה בין מפרסמי הפרשה. ביולי 2017, במסגרת עסקת טיעון הרשיע בית המשפט את שיינברג, שהודה בביצוע העבירות.
עורכת הדין שרה מרקוביץ, אשר ייצגה חלק מנפגעותיו של שיינברג, טוענת בשיחה עם ״גילוי דעת״, כי עונשו של שיינברג היה קל ולא מידתי: ״אני חושבת שמראש הייתה פה החלטה אומללה לגבי העונש שנגזר עליו בעסקת הטיעון. אני ייצגתי חלק מהנפגעות ומרשתי התנגדה לעסקת הטיעון. לבית משפט העליון היתה ביקורת על העונש הלא מידתי שהושת על שיינברג. בן אדם שפגע ורצח את נשמתן של כל כך הרבה נשים. כל אחד יודע שאלה פגיעות שהן לנצח, בפרט כשמדובר בבן אדם שכל כך נתנו בו אמון וסמכו עליו, רב״.
עו״ד מרקוביץ מברכת על הפרסום של בית הדין הרבני: ״לכן החלטת בית הדין הגדול מוצדקת, בלשון המעטה. זה אנדרסטייטמנט. ברור שהבנאדם הזה צריך להוריד את הזקן שלו, לא ללבוש שום לבוש שיכול להטעות מישהו שהוא איש הלכה כי הוא גורם בזה לחילול ה'. ברור שהוא לא יכול לתת שום הדרכה ואסור לו להיות במגע עם נשים בשום דרך״.
״גם מי שנענש על פי ההלכה אינו מכפר בכך מיידית על מעשיו״
הרבנית ד״ר מיכל טיקוצ׳ינסקי, ראש בית המדרש לנשים במכללת הרצוג וראש תוכנית ההלכה בבית המדרש במגדל עוז, מתייחסת גם היא לעונש שהושת על שיינברג ולשחרורו. לדבריה, יש להבדיל בין העונש הפלילי שריצה לבין הדיונים החברתיים והמוסריים: ״ההליך הפלילי הוא חלק מדיון נפרד ושונה מן הדיון הפנים דתי – חברתי והדיון המוסרי. יש דרך מקובלת שבה החברה והמדינה מענישה פושעים על חטאיהם, וזהו דיון שאנחנו לא חלק ממנו. הוא מתנהל על פי הכללים שקבע המחוקק ועל פי נורמות שהנהיגו בתי המשפט. אני מניחה שהמקרה הזה אינו חריג ועל כן אין מה להלין עליו, אינני מתיימרת לומר משהו על ההליך הזה״.
מה צריך להיות היחס למשפחתו של שיינברג?
״חד משמעית המגמה צריכה להיות של קירוב בני המשפחה וניסיון לעזור גם להם כמי שנפגעו מהמעשים של בן משפחתם, לפעמים הפגיעה בהם קשה ביותר (כמובן שאין זה נכון במצב בו הם עצמם היו שותפים בפשע). יחד עם זאת, הניסיון מלמד שלפעמים קשה להבחין באזמל חד בין תמיכה בפוגע ובין תמיכה במשפחתו. במצבים כאלה, ובפרט כשנוצרת תחרות בלתי אפשרית בין הנפגעים הישירים ובין המשפחה, יש להעדיף את הנפגעות״.
על פרסום דרכי התשובה של חברי בית הדין הרבני הגדול מפרטת הרבנית טיקוצ׳ינסקי: ״חברי בית הדין הדגישו שאינם מתייחסים לאדם מסוים וכוונתם (הרצויה בעיני) היתה לכוון לדרך תשובה שהיא נאותה לאנשים כאלו. ביסוד דבריהם מצויה ההנחה שגם מי שנענש על פי ההלכה אינו מכפר בכך מיידית על מעשיו כשמדובר במעשים שהיו פוגעניים לסביבתם (בין אדם לחבירו – ה״ש).
״דווקא בגלל הרצון להושיט יד לפושעים למחילה הם הציגו דרך תשובה שכוללת שני עניינים מרכזיים: האחד הוא העמידה מול הנפגעות וקבלת המחילה שלהן בכל דרך – בפיצוי ובפיוס, והעניין השני הוא תיקון החטא. שני הדברים עולים בקנה אחד עם הלכות תשובה כפי שהן ידועות ומקובלות״.
הרבנית טיקוצ׳ינסקי תומכת בתנאים אותם ציינו חברי בין הדין הגדול, ומתארת: ״החידוש הגדול בדבריהם, מעבר להשמעת הקול הרבני הצלול והחד שהוא בשורה מרעננת ומשמחת כשלעצמה, נוכח הן בפירוט המדוקדק והדרישות הבלתי מתפשרות לוויתור על החזות הרבנית וההנהגות הרבניות כולן. והן בדרישה להימנע מזחיחות ולהיות כל העת בתודעה של שפלות. האם גילוח הזקן הוא הכרחי כחלק מן המסגרת הזו? כנראה שלולי כן קשה להימנע מהרושם שמדובר ברב בעל הדרת פנים.
בכל הדרכה כעין זו צריך לזכור שעיקר הדברים מונח לא בפרטים, אלא בדרישה המהותית והעמוקה שלא להיראות רב ולא להיות רב ולא לחשוב על עצמך כעל רב.
הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי
וגלוי וידוע שלפעמים אפשר לעמוד בכל דקדוקי הפרטים אבל לשכוח את המהות. בעיני, שם נמצא כובד משקלו של המכתב״, מסכמת הרבנית.
אילו לקחים על הציבור להפיק מפרשת מזעזעת שכזו?
״הלוואי שהציבור יפנים שגם רבנים הם בני אדם, גם הם בעלי יצרים וגם הם חוטאים. אמונה שלמה היא רק באבינו שבשמים. ובכל מקרה, להישמר מאוד בהלכות ייחוד״.
כדאי לציין כי בראש השנה האחרון קיבל שיינברג חופשה מהכלא והגיע לקצרין לחג, שם התפלל בבית הכנסת ״רבי אבן״. בצאת ראש השנה רב העיר קצרין, הרב יוסף לוי, שיגר מכתב לגבאי בתי הכנסת במועצה, וכתב כי לפני החג נשאל על ידי משפחת שיינברג אם יוכל להתפלל בבית הכנסת. ״בהתייעצות עם ראש לחכמים ולדיינים נאמר לי שבימים אלה של הרחמים והסליחות עלינו לנהוג לפנים משורת הדין ולאמץ את מידת הרחמים ובפרט שבראש השנה יש מצוות שמיעת תקיעת שופר מדאוריתא״.
הרב לוי הוסיף והסביר כי ״פסק ההלכה שלי היה רק בראש השנה ולאחר שיקול דעת והתייעצויות, אני מציע שכל גבאי בית הכנסת ישקלו אם אכן נוכחותו של עזרא במניין שלהם יפגע במניין המתפללים ויאמר לו אם הוא רצוי או אינו רצוי״. לסיום כתב: ״יש בכוחנו ובשורש המקום הזה – הגולן, שאליו היו מגיעים גולים להשפיע על הנשמה ועל הנפש כדי לחדש ולהתחדש ולחזור בתשובה שלמה״. לדבריה של שמשוני, ״לצערי הרב הוא מאוד לא איתנו״.
״ רשע מרושע. אנחנו חוששים שהוא יחזור לפגוע״
עינת שמשוני היא תושבת קצרין, ושותפה בצוות שמוביל את המאבק נגד שיינברג במועצה המקומית. ״ראש המועצה מאוד מגבה אותנו״, היא אומרת. ״לו ולנו אין הרבה מה לעשות מבחינה חוקית, אבל הוא בהחלט מגבה והוא כתב דברים מאוד חריפים נגד שיינברג בדף הפייסבוק שלו. כשעשינו כאן את ההפגנה הגדולה ביום השחרור הוא הצטרף, הוא בהחלט מגבה את המאבק הזה. מה שהמועצה לעזור היא עוזרת. כשהיינו צריכים יעוץ משפטי כדי שלא נגיד דברים אסורים קיבלנו עזרה מהיועץ המשפטי של המועצה. שבוע לפני השחרור הבאנו לכאן לשיחה את מיכל הכהן, אחת הנפגעות, זה היה בשיתוף פעולה מלא עם המתנ״ס״.
מה את חושבת על הפסק שפרסמו שלושת הדיינים? הרבנים פרסמו והדגישו פעמיים שאין הם מייחסים אותו לדמות מסוימת.
״פסק הדין הזה הוא רוח גבית מאוד חזקה בשבילנו, זה מאוד מעודד. משמח לראות שסמכות רבנית כזאת נוקטת עמדה. אנחנו יכולים לפתוח את הלכות תשובה לרמב״ם ולקרוא שם בדיוק את שאותו בית דין אמר. היה ברור לנו שאנחנו פועלים על פי ההלכה ושהמעשים שלנו כולם לשם שמים״.
הרב שקולו נשמע באופן הברור והחזק ביותר נגד שיינברג ומעשיו, הוא הרב שמואל אליהו. הרב לא מרפה מהנושא ומתבטא באופן שאינו משתמע לשני פנים. כך למשל אמר בראיון ל״כאן רשת ב״ לאחר שחרורו של שיינברג: ״ההלכה אומרת שאדם כזה הוא שווה ערך לרוצח המונים. הבן אדם הזה רצח הרבה מאוד נשים, יותר מהשמונה שהעזו לבוא ולהעיד נגדו במשפט, אז מה, מה זה שבע שנים וחצי למה שהוא עשה? והוא יצא בזחיחות עם חזה מנופח, לא התנצל, רשע מרושע״.
לדבריה ישנם חששות אמיתיים בקצרין מהגעתו של שיינברג: ״אנחנו חוששים שהוא יחזור לפגוע. בן אדם שלא עשה תשובה, שלא לוקח אחריות, שלא מביע חרטה – סביר להניח שיחזור לפגוע. אם הוא לא רואה פסול במעשיו אז הפגיעה הבאה היא לא שאלה של האם אלא של מתי״.
שיינברג קנה בחודשים האחרונים בית בקצרין. מה אתם חושבים על כך?
״עצם הבחירה שלו לחזור ולגור קרוב למקום שבו נעשו הפגיעות – מאוד מקוממת״. לדבריה, לשיינברג יש צו הרחקה מצפת, חצור וטבריה. ״אסור לו לגור באף אחד מהמקומות האלה אז הוא בחר את העיר הכי קרובה. למה כל כך דחוף לו להישאר לגור קרוב?״.
פעילי המחאה מתכוונים להמשיך במשמרות המחאה שלהם בקצרין בכל שבוע ובפעולות הסברה. ביום שלישי בערב הוקרן בקצרין הסרט ״עקרה״ של הרב והיוצר מרדכי ורדי, שגם העביר שיחה כדי לחזק את השיח סביב הזהירות מבעלי סמכות ו״כוחות״ שעלולים לפגוע. ״לנו מאוד ברור שהבן אדם רשע מרושע ושצריך להתרחק ממנו. אבל לא לכולם זה ברור ולא כולם מבינים מה הוא עשה, ומה המסוכנות שעלולה להישקף ממנו. אנחנו נמשיך לפעול כדי שלא יקנה לו אחיזה בקהילה ולא יצבור כוח״.
מה צריך להשתנות בארץ כדי שהדברים יראו אחרת בפעם הבאה?
״אני מקווה שהרשויות ייקחו את הסיפור הזה ברצינות, כי כרגע הרשויות לא לוקחות על זה אחריות. עבריינים מהסוג הזה משתחררים מהכלא בלי מסגרות שיקומיות ובלי פיקוח הולם. בעצם אומרים לאזרחים: ׳תתמודדו איתם׳. זה דבר שחייב להשתנות ברמת החקיקה״.
תגובת ראש מועצת קצרין
ראש מועצת קצרין, דימי אפרצב מסר: ״בטחון ומוגנות תושבי קצרין הם נר לרגליי. אפעל בכל הכלים החוקיים כנגד כל ניסיון של מתן לגיטימציה למעשיו של העבריין שיינברג בעבר, בהווה או בעתיד. אולם יש לזכור כי מדינת ישראל היא מדינה חופשית ובקצרין אין ועדת קבלה ולכן חוקית רק בית המשפט יודע להגביל את תנועת האזרחים. אני מאוד לא שבע רצון מהעובדה שעבריין מסוגו הגיע להתגורר בעיר ואני תומך בהתנגדות תושביי לנוכחותו כאן. טוב יעשה האיש אם יעבור לעיר אחרת רחוק ממקומות בהם מעשיו התרחשו והקורבנות יוכלו חלילה בטעות לפגוש אותו״.
תגובת עוה״ד מורן סעדון
עו״ד מורן סעדון המייצגת את שיינברג מסרה: "הרב עזרא שיינברג, שילם את חובו לחברה, עבר הליך שיקומי יוצא דופן בין כותלי בית הסוהר והוא חוזר לחברה, ככל אדם.
הטענה כי יש נגדו צו הרחקה מערים מסוימות בצפון הארץ והוא אינו יכול להתגורר בהן, אינה נכונה. מר שיינברג הסכים מיוזמתו שלא לשהות בסמיכות למקום מגוריהן של המתלוננות. ויובהר, זכותו של מר שיינברג להתגורר בכל מקום בו יחפוץ ברחבי ארץ.
בעניינו של הרב שיינברג יצאו פרסומים רבים בענפי התקשורת ומרביתם שגויים וחוטאים לאמת, העובדתית והמשפטית. בצער רב, קיימים אנשים שונים שממשיכים ומנסים להכפיש את שמו ולמסור דברי שקר ובלע.
הגב׳ שמשוני אשר מסרה דבריה בכתבה דנן, אין לה כל קשר לעניין ובכל זאת, החלה, בעת האחרונה, להתראיין בעניינו של מר שיינברג בכל ערוץ תקשורת אפשרי, למסור דברים שגויים ולטעון טענות שאין לה כל ידע ובקיאות בהן. ראוי היה, כי מאמציה להחריב את שמו של הרב שיינברג ומשפחתו, ינותבו לדברים עניינים וחשובים אחרים".
