מחול הצביעות

01
בבוקר יום שני השבוע הפגינו כמה פעילים מארגוני שמאל בכניסה לקיבוץ חורשים. בקיבוץ מתגורר אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. הפעילים הגיעו כשהם אוחזים בשלטים המכנים את האלוף 'הורס החלומות'. הם דרשו ממנו שיורה להפסיק את השימוש ב"פרקטיקה של פלישות ליליות לבתים של ילדים פלסטיניים לצורך מעצרים" לטענתם. השלטים נתלו במהלך אותו הלילה גם ליד בסיס פיקוד המרכז בירושלים. בין היתר נכחו במקום פעילים מארגונים כמו 'הורים נגד מעצרי ילדים', 'זזים – קהילה פועלת' ו-'מסתכלים לכיבוש בעיניים'. על פי הנתונים של אחד הארגונים מידי שנה נעצרים בממוצע כ-3,000 קטינים פלסטינים בידי כוחות הביטחון הישראליים. מרבית הקטינים נעצרים בפריצה של חיילים לבתיהם באמצע הלילה "בלי קשר לאופי החשד נגדם" כך כתבו. עד כאן פעולת המחאה.
02
העובדה שפעילים מגיעים סמוך למקום מגוריו של אלוף הפיקוד, מניפים שלטים בגנותו ותולים שלטים דומים גם במשרד שלו (בבסיס פיקוד המרכז), מעידה על פעולת מחאה אגרסיבית. לא הפגנה במקום ניטרלי, אלא בחירה להגיע למרחב חייו הפרטיים של האלוף. ולמרות זאת פעולת המחאה הזו עברה ב'שקט' תקשורתי יחסי. לא היו תגובות במערכת הפוליטית ולא במערכת הצבאית. והדבר תמוה משום שלפני פחות מחודש תלו כמה נערי גבעות כרזה וחצי באזור יצהר נגד אלוף הפיקוד. על הכרזה נכתב: "חזק על יהודים בחומש, חלש בחווארה. יהודה פוקס נכשלת קח אחריות". המודעה הזו, שכאמור לא הופצה יותר מידי, לא לוותה בהפגנה ובפעולת מחאה ובטח שלא במרחב חייו הפרטיים של האלוף, גררה תגובות מכל הקשת הפוליטית ומצה"ל. כולם גינו את הכרזה וכמובן את נערי הגבעות. האם לפי תפיסת הצבא המעשה שעשו פעילי השמאל אינו חריף יותר?
03
לבסיס. אני חושב שלתקוף את לוחמי צה"ל ומפקדיו זה דבר לא ערכי, חוטא למטרה, לא הגון ובטח שלא ראוי. זו פרקטיקה שצריכה לעבור מן העולם. מפקדי צה"ל ביהודה ושומרון עושים ימים כלילות בהגנה על מדינת ישראל, דקה דקה הם מסכנים את חייהם מול טרור בלתי פוסק. כל מחלוקת שיש על מדיניות של שר ביטחון או על ראש ממשלה לא קשורה אליהם. המחאה והביקורת צריכים להיות מופנים כלפי מקבלי ההחלטות, למהות. טוענים ארגוני השמאל כי צה"ל מבצע מעצרים של קטינים. נכון, צה"ל מבצע מעצרים. נקודה. זה על בסיס מודיעיני ומתוך מטרה למגר את הטרור. בדיון החשוד הזה צריך להתייחס גם לנתונים נוספים כמו: מדוע נעצרו הקטינים? בגין אלו עבירות? האם אולי מדובר בידויי אבנים לעבר אישה בהיריון שנפצעה בראשה וכמעט איבדה את חייה? (על פי נתוני מערכת הביטחון ישנם למעלה מ-1500 ידויי אבנים בשנה. מספר שקשה לדמיין בכלל). ולנתונים נוספים: כמה מהעצורים זרקו בקבוק תבערה לעבר אזרחים חפים מפשע? או כמה מהם משוחררים אחרי כמה שעות בלבד?
להציג את אלוף הפיקוד כ'הורס חלומות' הוא עיוות מוסרי ומסמל מבט חד צדדי ולא מפוקח על המציאות, ויותר מכך, זו פעולה שלא תורמת לשיפור המצב בשטח אלא רק מרחיבה את הפערים. נכון, ישנם מעצרי שווא אבל הם פרומיל לעומת כמות הנוגעים בטרור שלא נעצרים.
04
ועוד נקודה. הותקפתי השבוע ברשת הטוויטר אחרי ציוץ שהעלתי בנושא. דיווחתי על פעולת המחאה שביצעו אותם הארגונים וכתבתי כי הם מקיימים "מחאה על מעצרי קטינים פלסטיניים לטענתם על ידי צה"ל". העובדה שהשתמשתי במילה "לטענתם" הספיקה להוציא מהחורים כמה טוקבקיסטים שתקפו אותי מדוע כתבתי שמעצר הקטינים היא רק בגדר טענה ולא עובדה בשטח. אז נגיד שאינני מבין על מה התרעומת, הרי הם אכן טוענים את הטענה ולפיה צה"ל עוצר קטינים פלסטינים. לא כתבתי שצה"ל לא עושה זאת. אך מעבר לכך עיקר המחאה הזו נשגב מבינתי – אם ההחלטה לעצור אדם היא תולדה של גילו, מדוע לא בחרו המוחים להגיע לכוכב יאיר, היכן שמתגורר השר עומר בר לב, או לדימונה, מקום מושבו של השר מאיר כהן, ואולי גם לרעננה. הרי גם מדינת ישראל עוצרת קטינים מידי יום.