ממשלה יהודית

לפני יותר מארבעים שנה פרסם רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל גילוי דעת (כרוז אחד מרבים) שנשא את הכותרת: "ממשלה יהודית".
"ממשלה יהודית", כתב הרב, "אשר מגבילה התיישבות יהודית בארץ חיינו, שלא כמצוות בורא עולם בתורת חיינו-נִצְחֵנו, צריך בֵירור מרובה על אמיתת ערכה וּזְכותה". כלומר, זה היסוד המרכזי: שמירה על ארץ ישראל שתהיה כולה בשליטתנו, שניישב את כל מרחביה.
ואני מרשה, לענ"ד, להוסיף עוד שני ערכים שצריך בירור עמוק אם יש לממשלה זכות לשֵם של ממשלה יהודית כאשר אין מקיימים אותם.
הערך האחד הוא טהרת המחנה הישראלי. 

כלומר, השלטון בישראל, שהוא בעז"ה ההכנה למלכות ישראל, חייב להיות נקי מהעבירות החמורות שבתורה. אחת החמורות ביותר היא הסטייה מדרך הצניעות בישראל והנפילה ללגיטימציה של נטיות הפוכות, שנקלטו בחלק מעם ישראל מתַרְבּוּת נוכרית של הגויים. שַׂר או ח"כ הנכשל בכגון דא ומניף דגל בגאווה מטיל צל כבד על הכותרת "ממשלה יהודית" אם הוא חלק ממנה.
נרחם על אלה האומללים, ויש לעזור להם אם רק ירצו, אבל חלילה אל יישאו את שם ממשלת ישראל לשווא!
הערך השני הוא מסירות מוחלטת לשלומם של כל ישראל ושל הגֵר הגָר בתוכנו. יום-יום אנו שומעים על תאונות דרכים ותאונות עבודה ועל פיגועים רצחניים. מרן הרב קוק זצ"ל כותב באיגרות הראי"ה, איגרת פט: "אנחנו צריכים לְהֶערה מוסרית לדאוג בעד חיי העובדים. העשיר [= העריץ], שליבו אטוּם, לועג לכל צדק ומוסר, לא יוציא מכיסו כמה עשרות אלפי שקלים, לכוֹנן מִנְהרת עובדים במצב יותר טוב, ואם לפעמים יפול המכרה, וְיִקַבְרוּ חיים עובדיה, לא יָשִים על לב, כי יִמְצא עובדים אחרים לשוכרם…". ממשלה יהודית חייבת לשים בראש סדר יומה את הדאגה האמיתית והמעשית לשמירת חיי אזרחיה.
ולסיום, כאשר רצתה ראש הממשלה גולדה מאיר בחודש אדר תשל"ד, חצי שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים, להקים ממשלת מיעוט של 58 חברי כנסת (ושלושה ח"כים ערבים יתמכו מבחוץ בממשלת המיעוט), יצא נגד המהלך הרע הזה רבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, במחאה חריפה ותקיפה, בלי פשרות, ועשה הכול כדי למנוע את חילול השם הזה ואת חילול כבודה של מדינת ישראל. הרב הסביר את צעדיו החריפים מול ראש הממשלה ומול המפד"ל בשני נימוקים:
האחד: לא ייתכן שערבים יקבעו את גורל מדינת היהודים, מדינת ישראל. והשני: ממשלת מיעוט מתאימה למשחקים של ועד הקהילה בגלות, כאשר טרם חזרנו לארץ ישראל להיות "גוי אחד בארץ", ציבור מגובש ואחדותי שבו הרוב קובע ומחייב, וְעַם ישראל מקבל את "רובו ככולו", ובעיקר, בסייעתא דשמיא השׁורָה על כלל ישראל, כאשר הוא מתרכז סביב הרוב, וגם המיעוט מתחבר אליו ומקבל עול מלכות.
זו משמעות שיבתנו לארץ ולתהליך גאולתנו האלוקי-לאומי. זה ההבדל בין ציבור לבין פרטים. זו מעלת ארץ ישראל, שעושה אותנו מֵחָדש לעם שלם ומאוחד.
בעזרת ה' נזכה לראות בהקמת ממשלה יהודית הנאמנה לערכי הנצח של עם ישראל, ותהיה ברכת ה' ונוֹעמו על שלוּחי דרחמנא ושלוּחי דידן. שנה טובה ומאוחדת!