גליון 511

מעשה בית אבות

הרב משה ארנרייך

פרטי המקרה > אמה של גב' הֶסֶל עלתה לישראל בגיל 90, מתוך אהבה רבה לארץ הקודש. סמוך להגעתה לארץ חיפשה בתה מקום שבו תוכל האם לשהות באופן מכובד. המקום שנמצא הוא בית האבות 'חמדת הארץ'. המקום נבחר בשל קרבתו למקום מגוריה של התובעת, לאחר בחינת המקום והתאמתו לצרכיה של האם.

טרם ההגעה לארץ נקבע סכום חודשי לתשלום לבית האבות. לאחר תקופה קצרה נחתם חוזה על ידי הגב' הסל. גב' הסל מודה כי ניתנה לה האפשרות לעיין בחוזה ולחתום עליו ביישוב הדעת. על פי תנאי החוזה, בכל מקרה יש לשלם את התשלום שנקבע עד סוף החודש, גם במקרה של פטירה.

כך עשתה הגברת מדי חודש, כששילמה בתחילתו עבור החודש כולו. לצערנו, באחד מימי התשלום, לאחר מספר שעות בהן חשה האם ברע, נפטרה באופן פתאומי. בסך הכל שהתה האם במקום כחמישה עשר חודשים. גב' הסל ואמה היו שבעות רצון מהטיפול.

לאחר השבעה, פנתה התובעת וביקשה החזר של חלק מהסכום ששילמה עבור אותו חודש. בתחילה נאמר לה שהדברים ייבחנו. לאחר מכן השיב מנהל בית האבות שאין מקום להשבת הסכום.

גב' הסל טוענת שמגיע לה החזר חלקי של הכסף ששולם מהסיבות הבאות:

א. החוזה הוא 'חוזה אחיד', הכפוף לחוק חוזים אחידים, והתנאי הקובע תשלום עד סוף החודש בכל מצב הוא תנאי מקפח – שעל פי החוק בטל.

ב. לטענתה, בשעה שחתמה על החוזה לא עמדו בפניה באופן חופשי אפשרויות אחרות, שכן אמה כבר שהתה במקום ומדובר באשה מבוגרת ביותר, ולכן קשה היה לשנות את מקומה.

ג. מבחינה מוסרית, אין זה ראוי שאדם משלם על שירות שלא קיבל בפועל. האם שהתה אמנם במוסד מספר ימים באותו חודש, אך ברובו כבכולו לא השתמשה בשירותים של המקום. מבחינת לפנים משורת הדין, זה לא מוסרי.

התובעת מבקשת החזר של סכום השווה למחצית עלות הימים שנותרו עד סיום החודש.

לטענת בית האבות, מה שנחתם מחייב. בנוסף, לתנאי המדובר יש היגיון רב. ההיגיון אומר שגם אדם שעוזב משלם עד סוף החודש, כיוון שברוב המקרים החדר לא מתאכלס אלא לאחר תקופה מסוימת. גם במקרה דנן החדר לא הושכר במהלך החודש. עוד אומר הנתבע, כי בשבעה מדליקים נר זיכרון בחדר הנפטר, וכך נעשה גם כאן.

לפנים משורת הדין ולכבודה של הנפטרת, שאותה הוא מעריך מאוד במיוחד בשל אהבתה המיוחדת לארץ ישראל, הוא נכון להשיב לגב' הסל חמישית מהעלות החודשית ששולמה בתחילת החודש.

פסק הדין > במקרה של אונס שמחמתו שוכר אינו יכול להשתמש במושכר, נחלקו הדעות בין הראשונים: לדעת הרשב"א גם אם השוכר נפטר לבית עולמו חוב השכירות נשאר על מכונו, ולדעת מהר"ם השוכר פטור במקרה של אונס.

הבית יוסף1 הביא את המחלוקת והכריע באופן ברור כרשב"א, שמוציאים מהשוכר את דמי השכירות גם במקרה אונס.

לעומת זאת, הרמ"א2 הביא את המחלוקת והכריע ללכת אחר המוחזק. בנדון דידן, התשלום כבר שולם, על כן הנתבע מוחזק.

היה מקום לומר שכל הדיון והכרעות הפוסקים לעיל מתייחסים דווקא לשכירות רגילה – שם אנו אומרים ששכירות כמכר, דהיינו שהקונה ששילם כבר קנה את הבית לתקופה וממילא גם אם מת – עדיין הוא צריך לשלם את התמורה. אך תשלום לבית אבות אינו שכירות מקום בלבד אלא תשלום עבור שירותים שונים שלא ניתנו בפועל לנפטרת. לאור זאת, יש לדון את המקרה כמי ששכר פועלים ובסוף לא נזקק לשירותם3.

אך בנדון דידן, יש סעיף מפורש הקובע שהתשלום הוא עד סוף החודש בו נפטר הדייר. בית הדין דוחה את טענת התובעת שנאלצה לחתום על החוזה ועל כן הוא לא תקף, שכן פעמים רבות חתימה על חוזה נובעת ממסגרת אילוצים כזו או אחרת, אך אין בכך כדי למנוע את תוקף ההתחייבות שמקבל אדם על עצמו. על כן, באופן עקרוני, החוזה תקף.

יש מקום לדון האם לחוק החוזים האחידים יש תוקף מדין 'תקנת בני המדינה', שכן הוא נועד להתמודד עם בעיה קשה שבה אנשים נאלצים לחתום על חוזים שאין להם כל יכולת לקיים לגביהם משא ומתן. אך בענייננו, גם אם מדובר בחוזה אחיד, וגם אם לחוק חוזים אחידים מעמד מחייב על פי ההלכה, התנאי הקובע תשלום עד סוף החודש אינו תנאי מקפח. תשלום עבור יחידות זמן שלמות, במקרה זה חודש, הוא רגיל והגון בחיי המסחר. דרך זו מאפשרת תכנון מראש של הצדדים בכדי לכלכל את צעדיהם. כמו כן, כפי שאמר מנהל בית האבות, בדרך כלל יש פער זמנים בין עזיבת אדם פלוני לכניסתו של אחר שנמצא ברשימת המתנה.

חיוב על פי יחידת זמן של חודש נראה סביר גם בהיבט ההגינות והיושר, למרות שלדאבון לב האם שהתה במוסד רק ארבעה ימים במהלך אותו חודש. השהיית פינוי החדר, כשהדבר מתאפשר, עד לאחר השבעה הוא לרצון הנפטר והמשפחה. לפיכך, נמצא שנעשה שימוש בחדר עוד כשבעה ימים. בנוסף, כאמור, במהלך השבעה הודלק בחדר גם נר נשמה – ומסתבר שגם זה לרצון המשפחה.

הסכמתו של מנהל בית האבות להשיב סכום של כחמישית מהעלות החודשית היא לפנים משורת הדין וראויה להערכה. יש לקבוע שקבלה זו בפני בית הדין מחייבת, על פי הסמכות שניתנה לבית הדין לפסוק גם לפשרה.

בית הדין נותן תוקף של פסק מחייב להסכמת בית האבות להשיב כחמישית מהעלות החודשית 

ערך: הרב סיני לוי

1חו"מ ס' שיב, סע' כ"ב. 2חו"מ ס' שלד, סע' א'. 3נושא רחב שלא נצרך לפסק דין זה.

במסגרת מצומצמת זו הבאנו רק את תמצית הדברים.

פסקי דין מלאים ניתן לקרוא באתר רשת בתי הדין

ארץ חמדה – גזית: www.eretzhemdah.org/beitdin

גלילה למעלה