01
המשחק הפוליטי הוא מורכב. לפעמים נראה לאדם שהוא מצביע למי שהוא הכי ישמח לראות אותו בכנסת, ובזה מסתיים העניין.
אבל זה לא באמת מסתיים בזה. מי שרוצה להשפיע לא יכול להסתפק במחשבה שהוא הצביע בעד מי שמוצא חן בעיניו. הוא צריך לחשב את החשבונות המעשיים ולראות למה תגרום ההצבעה שלו בפועל.
אין טעם ללכת לבחירות כדי לצאת בהרגשה טובה. אנחנו הולכים לבחירות כדי להשפיע.
וכדי להשפיע צריך להכיר את המצב הפוליטי: בפוליטיקה יש גושים: גוש ימין מול גוש שמאל, אחד הגושים האלה ינצח, ויקבע את המציאות במדינה לשנים הקרובות. כל הצבעה שלנו משפיעה על הגוש המנצח.
02
גם אם מחליטים להצביע למישהו שנחשב ימני, אבל הוא ילך עם גוש השמאל לשלטון, הרי בפעול ההצבעה עבורו היא הצבעה לשמאל הקיצוני ולערבים. היא תביא בעיקר לעלייתם של אנשי השמאל, והם יהיו אלה שישלטו במדינה בשנים הקרובות.
מנגד, גם הצבעה למפלגה הגדולה בימין לא פותרת את הבעיה, כי צריך שכל הגוש יגיע ל61. אם הגוש הימני לא יגיע לשם, לא יעזור שהמפלגה הגדולה בגוש תהיה אפילו 30 מנדטים.
גם אם יבחר הגוש הימני, אם לא תהיה בו מפלגת ימין חזקה, הגוש הימני לא ינצח. תקום ממשלת שיתוק שבה הימין תמיד מפסיד, ומי שמנצח זה כל מי שרוצה שהכל יוקפא לשנים הקרובות. הקפאה לא באמת קיימת במציאות, וכשעוצרים במקום, בדרך כל מתדרדרים אחורה, לפעמים אפילו בלי לשים לב. צריך להצביע למפלגה לפי הגוש שרוצים להרכיב, ולחשוב את מי רוצים לחזק באותו הגוש.
03
כשעובדים עם אנשים ארבע שנים, מצפים שגם ברגעים של בחירות הם לא יפנו גב בצורה מכוערת ולא יספרו לעולם שבעצם עוצמה יהודית ורבניה לא ברמה להיות חלק מהציבור הימני, כי הם קצת "צ'חצ'חים" ולא מתאימים לבוא בקהל מכובד שדואג להצבעה גושית. בסוף כדאי לזכור, חייבים הצבעה לגוש, ולאלה שאתם רוצים שישפיעו על המציאות כלפי כולם, באהבה ובכבוד. ■
