טור אורח

מצילים את השכונה

אם יצא לכם לטייל מעט בדרום תל אביב ודאי ראיתם מה הולך שם: היהודים שמסתובבים באזור מרגישים נטע זר, כאילו עברו לרגע להתגורר במדינת עולם שלישי. אבל יש מי שלא נרתעו מהמצב הנוראי הזה ממש בלב הארץ, והחליטו דווקא ללמוד תורה במקום ולהאיר פנים לוותיקים שעוד נותרו בשכונה.

בשנים האחרונות המצב בשכונות דרום תל אביב הולך ומחמיר. שכונת נווה שאנן, שהייתה בעבר עורק חיים מרכזי בתל אביב, הפכה אזור מוכה אסון. מי שמסתובב ברחובות השכונה לא יכול שלא להבחין בריח החריף שאופף את האוויר ובערמות האשפה המתגבהות ברחוב.

זה שנתיים ויותר שישיבת 'עוז ואמונה' פועלת בשכונת נווה שאנן. 15 בחורים צעירים הגיעו עם הרב אחיעד אטינגר כדי לנסות ולהשיב את הצביון היהודי לתושבי השכונה.
כיום כמעט לא נותרו בשכונה תושבים יהודים. בשכונה, שהייתה אמורה להכיל כ-7,000 נפש, חיים כיום כאלפיים תושבים יהודים בלבד, רובם המכריע מאוכלוסיות קשות יום שאינן יכולות לממן הגירה מהמקום, ובה בעת מתגוררים בה, לפי ההערכות, יותר מ-30 אלף שוהים בלתי חוקיים ומהגרים זרים.
הרב אחיעד אטינגר, ראש ישיבת 'עוז ואמונה', פועל זה קרוב לעשור בדרום תל אביב. עד לפני עשור הוא היה תושב היישוב קדומים, אך עבר עם משפחתו לתל אביב מתוך תחושת שליחות ורצון לפעול בציבוריות הישראלית.
בהתחלה שימש הרב ראש כולל הלכה בישיבת 'אורות אביב' והיה מראשוני יוזמי המאבק נגד המסתננים בדרום תל אביב לפני כתשע שנים. בהמשך החליט הרב אטינגר שהגיעה העת להקים מוקד תורני משמעותי בליבה של דרום תל אביב כדי לחזק את תושבי השכונה.
"בחרנו להגיע למקום הזה כי זה מקום עם שליחות, שליחות דמוגרפית. שכונת נווה שאנן היא השכונה בעלת הריכוז הגבוהה ביותר של שוהים בלתי חוקיים בישראל. האוכלוסייה היהודית בשכונה הזאת מורכבת בעיקר מקשישים ומשפחות חד-הוריות, אנשים שבעצם 'נתקעו' פה ולא יכולים לברוח".
תלמידי הישיבה מספרים: "בלילה לא תראה ישראלי אחד ברחוב, אנשים מפחדים לצאת מהבתים". בלילות השכונה הופכת מקום בילוי לשוהים הבלתי חוקיים, ועשרות 'חמארות', בתי מרזח מקומיים, נפתחות – ואל הרחובות זורמים שיכורים ונרקומנים.
לא אחת הותקפו תושבי השכונה היהודים על ידי המסתננים, ומנתוני המשטרה עולה כי בין 60 ל-70 אחוזים מהתיקים הפליליים במשטרת תל אביב נפתחו בדרום תל אביב.

"המקום היה מלא אבק, והלכתי לתחנה המרכזית לקנות כבלים כדי שנוכל לפחות לחבר מאווררים. המוכר בחנות התחיל לדבר איתי, וסיפרתי לו שאנחנו מקימים ישיבה בשכונת נווה שאנן. מתברר שהמוכר היה בעבר תושב השכונה, והוא התרגש כל כך שהוא פשוט רץ אליי וחיבק אותי לעיני כל האנשים בחנות. הוא תרם לנו את כל סכום הקנייה ואמר שנוכל להגיע אליו ולקחת כל מה שנצטרך"

עד לפני שנתיים עמד שומם ונעול בית הכנסת במרכזה של נווה שאנן. בחורי הישיבה לקחו את המקום כאתגר של החזרת עטרה ליושנה, שיקמו את המקום והפכו אותו פעיל. "כשנכנסנו למבנה לא היה זכר לכך שהמבנה שימש פעם בית כנסת. ראינו המון אבק, חולדות ושאריות שהשאירו נרקומנים שפלשו למקום", מספר יצחק וסרלאוף, מראשוני האברכים בישיבה.
הרב אטינגר נזכר בסיפור מרגש מימי ההקמה הראשונים של המקום: "המקום היה מלא אבק, והלכתי לתחנה המרכזית לקנות כבלים כדי שנוכל לפחות לחבר מאווררים. המוכר בחנות התחיל לדבר איתי, וסיפרתי לו שאנחנו מקימים ישיבה בשכונת נווה שאנן. מתברר שהמוכר היה בעבר תושב השכונה, והוא התרגש כל כך שהוא פשוט רץ אליי וחיבק אותי לעיני כל האנשים בחנות. הוא תרם לנו את כל סכום הקנייה ואמר שנוכל להגיע אליו ולקחת כל מה שנצטרך".
כיום לומדים בישיבה 15 בחורים ואברכים, ושאיפתה לגדול ולהתרחב. מטרת הלימוד בישיבה היא להוציא תלמידי חכמים ומורי הוראה אשר יוכלו להפיץ תורה משמעותית באזור תל אביב. אברכי הישיבה מתגוררים בשכונות הסמוכות לנווה שאנן, ויש כוונה ליצור בעתיד גרעין משפחות שיעברו יחד להתגורר בשכונה כדי לחזק את הנוכחות היהודית במקום.
הישיבה מהווה מוקד להפצת תורה ויהדות בקרב תושבי השכונה. התושבים מגיעים אל הישיבה לתפילות, לשמוע שיעורים ואף ללמוד בחברותות. הרב אטינגר ואברכי הישיבה יוצאים להעביר שיעורים לתושבי השכונות באזור, ולקראת החגים הם מארגנים פעילות לתושבים.
"בחנוכה ערכנו טקס הדלקת נרות לתושבים ואחריו מעגל של שירי נשמה וסיפורים חסידיים. הגיעו אנשים שלחלקם זה היה המפגש הראשון שלהם עם היהדות. בסוף האירוע ניגשו אליי שני אנשים עם דמעות בעיניים ואמרו לי שמעולם לא הרגישו התעלות רוחנית כזו", מספר וסרלאוף.
בשבועות האחרונים יצאה הישיבה בקמפיין מימון המונים שכותרתו "מצילים את השכונה", ונועד לסייע לישיבה להתחזק ולהרחיב את פעילותה בדרום תל אביב. אישי ציבור רבים הצטרפו לתמיכה בישיבה, ובהם השרה איילת שקד, חיים גורן, חבר מועצת העיר תל אביב, ומאי גולן, יו"ר תנועת 'העיר העברית'.
"זוהי משימה יהודית וציונית ממדרגה ראשונה. יש חשיבות עמוקה להרמת דגל היהדות בצורה כל כך גאה ושורשית, והמאבק הזה הוא למען כל תושבי מדינת ישראל", אומר הרב אטינגר.
"באנו להחזיר את הנוכחות היהודית לשכונה וגילינו את עם ישראל במיטבו. זו שליחות גדולה, ואנחנו רוצים שהציבור הרחב יהיה שותף לדרך הזאת".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

אוקטובר 19, 2022

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".