חמש בנות צלופחד הלמדניות והצדיקות אהבו את ארץ ישראל אהבה גדולה. כולן מביעות בשמותיהן סוג של תנועה – מחול, ריצה, תנועה, חוגה, הליכה. הן לא שקטו עד שהמשימה הושלמה והן זכו לנחלה המיוחלת. לקראת הכניסה לארץ הנחלות שלהן היו חייבות להישאר בתוך נחלת שבט מנשה, ולכן הן לא יכלו להינשא למי שליבן חפץ, אז הן התחתנו עם בני דודיהן. הן נישאו וילדו בעשור החמישי והשישי פלוס לחייהן לפי המדרש, וחיו באושר ובעושר.
יש לי לא מעט שאלות גינקולוגיות סביב הילודה הזאת, גם על הפריון המופלג בגילאים שבהם אנחנו מציעים תרומת ביצית, גם על ההישרדות ההריונית של נשים קשישות והיכולת להניק ולגדל את דור העתיד. אבל חשוב מכך – מה עם הילדים הנולדים?
למרות נישואי הקרובים האלו, התורה לא מספרת על פגמים בריאותיים שהופיעו בעקבות כך בצאצאי משפחות בנות צלופחד. ולהפך, חז״ל משבחים את מי שנושא את בת אחותו או את אחת מקרובותיו המותרות בנישואין מפני שזה מחזק את המשפחה, ומחזק את החסד ואת האהבה בתוך המשפחה המורחבת, וחז״ל ראו בזה עניין גדול. בימי חז״ל, הנישואין היו בעיקר מעשה חסד לאישה, שהוכנסה לצל קורת האיש שזן ופרנס אותה ודאג לכל צרכיה החומריים והרוחניים. אם כן, הרי עניי עירך קודמים – כך שבנות המשפחה קודמות.
אולם בעידן המודרני למדנו שנישאו קרובים אינם רצויים מבחינה רפואית. הקרבה הגנטית בין שני בני הזוג עלולה לגרום לעלייה במספר המחלות הגנטיות או במומים, ואילו כאשר הנישואין מתרחשים בתוך קבוצות רחוקות יותר משפחתית זו מזו הגיוון הגנטי גורם למיעוט יחסי של פגיעות מהסוג הזה.
פעמים רבות אני נשאלת לגבי נישואין לקרוב משפחה בדרגה מסוימת – האם ישנן בדיקות שיכולות לאתר סיכון יתר. מסתבר שיש. הבדיקות הגנטיות המקובלות בדור ישרים או בסל של קופות החולים הן התשתית הראשונית שכל זוג צריך לבדוק לפני היריון. בדור ישרים לא נבדקת נשאות לאיקס שביר כי זה פחות קשור לשידוך ויותר לנשאות של האישה וגם בגלל שנבדקות רק מחלות אוטוזומליות רצסיביות. זאת אומרת שצריך שני בני זוג נשאים כדי שייוולד חס ושלום ילד חולה. אבל כשמדובר בבני דודים מדרגה ראשונה, יש להניח שתהיינה יותר הפרעות כרומוזמליות בצאצאים עקב האדרה של מוטציות שיש במשפחה. את זה רואים אצל משפחות ממוצא ערבי ששם יש הרבה נישואי קרובים ובעקבות כך אנחנו מוצאים מחלות תורשתיות רבות. כשמדובר בקרובי משפחה, חשוב לעשות השתדלות יתרה לשלול נשאות משותפת לכמה שיותר מחלות תלויות מוצא, עקב הסיכון הסטטיסטי הגבוה.
סבא רבה וסבתא רבה שלי היו בני דודים ראשונים והייתה להם משפחה גדולה ורובה נכחדה בשואה. אבל סבא שלי וחלק מאחיו שניצלו נהגו לספר לנו תמיד שחדות המוח וגם הפתיל הקצר שהיו אופייניים למשפחה, היו תולדה של גנים הונגריים משותפים עם מכפיל כוח.
