כץ ולעניין

עינים משתאות

שילה כץ

מנהל היחידה ללימודי חוץ גבעת ושינגטון, יועץ זוגי ואישי

בכל חניה של עם ישראל היו להם בורות מים מוכנים, דקלים עם תמרים וצל – ממש נווה מדבר. כלומר, עם ישראל שהולך במדבר על קרקע שטוחה ללא בורות, ללא הרים וללא מזיקים למיניהם תמיד חונה בנאות מדבר, מבלי לראות זאת.

בפרשת בהעלותך קראנו את דברי הבקשה של משה רבינו מיתרו חותנו: “וַיֹּאמֶר, אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ: כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם״ (במדבר פרק י’ פס’ לא).
נשאלת השאלה: האם משה רבינו, גדול הנביאים אשר דיבר עם ה’ פנים אל פנים, עשה את 10 המכות, הוציא את עם ישראל ממצרים, קרע להם את הים ועוד, באמת צריך את יתרו כ״עיניים״ לעם? הרי יש עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה, יש ענני כבוד ויש באר ומן ושליו? אם כן, מה החשיבות הרבה כל כך ב״עיניים״ של יתרו? ואיך כל זה קשור לחניית בני ישראל?
עונה על כך תשובה נפלאה ר’ אלימלך מליז’נסק: ידועים המדרשים המסבירים את הניסים הגדולים אשר קרו לאבותינו במדבר וביניהם עמוד הענן, עמוד האש, שמיישרים עמקים, מורידים גבעות ומרחיקים מזיקים. ממשיך המדרש ואומר, כי בכל חניה של עם ישראל היו להם בורות מים מוכנים, דקלים עם תמרים וצל – ממש נווה מדבר. כלומר, עם ישראל שהולך במדבר על קרקע שטוחה ללא בורות, ללא הרים וללא מזיקים למיניהם תמיד חונה בנאות מדבר, מבלי לראות זאת. העם אינו יודע ואינו מכיר בניסים הגדולים אשר מלווים אותו בכל צעד וצעד שהולך ופוסע במדבר הגדול והנורא. כאמור, הקרקע השטוחה, אין מפגעים, יש מים, יש עצים, יש צל והאוכל בחינם, הכול נראה טבעי כל כך, כאילו לא הפכו מעשי בראשית בשביל ניסים אלה. ועל כן עם ישראל מרשה לעצמו להתלונן בפני משה… משה אומר ליתרו: “כי על כן ידעת חנותינו במדבר והיית לנו לעיניים״. אתה יתרו, שאתה בן לעם המדייני, מכיר את המדבר את נוראותיו, את החום, את הפגעים, את ההרים ואת הבורות. ואילו כאן בחניות שלנו אתה בעיניים שלך רואה את הניסים הגדולים אשר ה’ עושה לנו. ורק אתה יודע באמת להעריך אותם. “והיית לנו לעיניים״ כלומר: אני רואה את העיניים המשתאות שלך למראה גודל הניסים שאתה רואה מידי יום בהליכה במדבר ובחניות השונות.
אומר משה ליתרו: תישאר איתנו כי אני חייב שכל עם ישראל יראה את העיניים המשתאות הללו, את הפליאה ואת הברק בעיניים שלך. גם בזוגיות יש צורך ששני בני הזוג לא יקבלו את השגרה המבורכת כמובנת מאליה. אני בטוח שכל שני בני זוג עושים מעשים רבים, קטנים וגדולים, כדי שהשגרה תהיה חלקה ללא מפגעים, ללא מהמורות וללא קשיים. ועל כך, שני בני הזוג חייבים להודות ולברך האחד את השני/ה. שניהם צריכים שהברק בעיניים יבוא יחד עם השתאות על האהבה הגדולה שכל אחד מבני הזוג מרעיף על השני, והדבר יגרום להם להעריך ולאהוב ביתר עוצמה.

הכותב הוא בעל קליניקת 'מיזוג' – זוגיות. התחדשות. העצמה. מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי זוגיות. לתגובות : meezoog1@gmail.com ,054-7002069

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה