גליון 511

עיצוב המנורה כמשל לחינוך ילדינו

הרבנית נעמי שחור

צבעים, בדים, מתכות, צורות, מידות – כל אלו מתרכזים בפרשות "תרומה" ו"תצווה" לפרטי פרטים, הנראים לפעמים כמיותרים. אך כשם שבסימפוניה של בטהובן כל תו וכל אקורד תורמים להשלמת היצירה, וכל הינף מכחול של דה-וינצ'י תורם להשלמת תמונתו המפורסמת, קל וחומר ביצירה האלוקית של המשכן. כל פרט בה משמעותי מבחינה חיצונית וודאי גם פנימית ורוחנית. מכאן למאמץ הרב שהשקיע הרש"ר הירש בתיאור המסרים העמוקים של כל כלי ובגד במשכן. נביא רק דוגמה אחת לפרשנותו הכוללת – השלכה מעשית בדרך חינוך ילדינו.

החומר והצורה של המנורה מייצגים תכונות שונות: הזהב מייצג את תכונת החוזק, ההתמדה, העמידה ללא שינוי; והצורה – עץ/אילן – מבטאת צמיחה והתפתחות. מכאן לתמונה הכללית של צמיחה מתוך חוזק ועמידה. בסיס המנורה מהווה את "שורשיו" של העץ ומדגיש כי צמיחה נכונה בנויה תמיד על שורשים עמוקים ועל בסיס יציב. כך גם בחינוך ילדים: יש להעמיד את החינוך על השורשים העמוקים ועל הקשר העמוק אליהם, הן בתוך המשפחה והן ביחס לעם ישראל כולו. כמו כן יש לפעול לצמיחה ולפריחה אישית של כל ילד, תוך הקניית יציבות ועמידה באמונותיו.

אור הנרות מסמל את הרוח ואת הדעת, את הבינה ואת ההארה השכלית הנובעים מתורת ה', כנאמר במשלי ו', כ"ג: "כי נר מצווה ותורה אור", ובמקומות נוספים. מכאן לדגש המשמעותי של חינוך ללמידה ולהשכלה בתורת ה', שבלעדיה אין יכולת להגיע לרוחניות. שבעת הנרות מסמלים את סוגי החכמות המבטאים את ריבוי הצדדים והגוונים בעבודת ה'. הריבוי והגוונים טובים רק בתנאי שהם, בדומה לנרות במנורה, פונים לנר האמצעי – המבטא את התכלית המרכזית המאחדת "כלפי מעלה", המחוברת לבסיס המנורה ול'שורשי' הרוח. גם בחינוך יש מקום לשיטות שונות ולדגשים שונים, אך בתנאי שכולם מחוברים לידיעה ולקבלה של עול מלכות שמיים. חייב להיות בסיס יציב וחזק של שמירת מצוות ואמונה בה', שמתוכו "מצמיחים" את הגוונים בעבודת ה'.

חלקים נוספים במנורה דומים לשלבים שונים של הפרח, ומסמלים את שלבי ההתפתחות הרוחנית בחינוך הילדים. הרש"ר הירש מדגיש את חשיבות החינוך לדעת ה' וליראת ה' כבר משלב ה"שקד" – גיל הינקות, דרך גיל הילדות, הנערות והבגרות – ה"גביע" וה"פרח". התפתחות רוחנית כוללת שקידה, רצינות ומאמץ (שקידה=שקד), לצד פריחה ופתיחות של העלים המסמלות הסתעפויות וגילויים שונים של רוחניות זו. מבוגר מאמין ומלא ברוח ה', הגיע לכך דרך התמסרות והתגדלות בכיוון זה כבר מגיל הינקות. יכולת עמידה על אמונות ודעות, הקשבה למסורת אבות הבאה לידי ביטוי דרך הקשבה להורים ולמחנכים – מתחילה בחינוך הילדים הקטנים.

המטרה הכללית בחינוך לרוח ה' וביטויה המעשי צריכים להיות "הכרה שיש עמה רצון, ורצון שיש עמו הכרה… הכרת האמת בהכוונתה אל עשיית הטוב, ועשיית הטוב המכוונת כנגד הכרת האמת". בהדגשת הצמיחה האישית וה"גוונים" הייחודיים של כל ילד, יש להמשיך להדגיש גם את היציבות, את ההתמדה ואת החוזק מול הרוחות המנשבות סביבו. מכלי המשכן כולם נלמד כי העמידה על הפרטים הקטנים בעבודת ה' בונה אצל הילד, וגם אצלנו, עבודת ה' עשירה ומשמעותית המאירה את חיינו כאור המנורה. 

גלילה למעלה