01
אתרע מזלו של חודש חשוון להיתפס בתודעה הציבורית כחודש אפרורי וסתמי. שגרת ימי החול החוזרת אלינו לאחר החגים, יחד עם מזג האוויר הקודר, גורמים לרבים לחוש תחושת שיממון ועצבות. אף שמו של החודש, מרחשוון, מצלצל כמלא מרירות – מה שמקבע סופית את החודש כפרק זמן אשר מצפים לסיומו.
02
ואולם, בנבואה ובדברי חז"ל אנו מוצאים כמה עניינים חשובים הקשורים בחודש חשוון: במלכים א (ו, לז-לח) נכתב: "בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ד' בְּיֶרַח זִו (אייר):וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל (חשוון) הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים" – כלומר, בית המקדש הראשון החל להבנות בחודש אייר והסתיים בחודש חשוון ששמו נקרא בול.
03
מדוע נקרא שמו של חודש חשוון בול? מדרש תנחומא (פרשת נח, יז) מלמדנו כי השם בול נגזר מן המילה 'מבול'. על פי המדרש, לאחר המבול הגדול בימיו של נח, מידי שנה בשנה בחודש חשוון "היו עושין אותם המים רושם בעולם" – התקדרו העננים ונוצר חשש לחידושו של מבול אשר יכחיד את המין האנושי. כך התקבע השם בול ככינוי לחודש חשוון. הדברים התנהלו באופן זה עד אותה שנה בה "עמד שלמה ובנה את בית המקדש" ובזכות כך חדל חודש חשוון להיות חודש מאיים. חודש זה אוצר בתוכו פוטנציאל של מבול, ומנגד – פוטנציאל בנייה של בית המקדש המונע את המבול.
04
מבול הוא בלילה, שטף מים אדיר השוצף ללא אבחנה. המים היורדים אלינו מן העליונים מביאים אמנם חיים לעולם – אך בהגיעם ללא הגבלה יוצרים הם הרס ומוות. בדור המבול "לא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל" (סנהדרין קח, א) – קלקולם התבטא בחוסר אבחנה והבדלה בין רכוש האדם ורכוש זולתו, ואף בעלי החיים נמחו "כי נזקקין לשאינן מינן" (רש"י בראשית ו, יב). יוצא מכאן כי דור המבול הוא דור טשטוש הצורה, כֶּאוֹס ללא גדרים וללא גבולות אשר כמידתו נגמל לו – מחיקה מעל פני האדמה על ידי המבול המהרס את המציאות כולה.
05
מידת הגבורה היא ההפך ממידת הבלילה והטשטוש. מידת הגבורה מוגדרת על ידי הרב קוק (עולת ראיה א, עמ' שפג) כמידה "הנותנת קצב וגבול לכל כח לאמור עד פה תבא, רק עד הגבול שיועיל לשכלול הבריאה ולא להרסה". מידת הגבורה הינה תיעול השפע האלוהי המגיע ממרומים וצמצומו אל תוך מסגרות המציאות הארצית – יכולת ההבדלה, העמדת הגבולות. ברכת 'אוזר ישראל בגבורה' לדוגמא, נתקנה במקורה בעת לבישת החגורה (ברכות ס, ב) – חלק הלבוש המבדיל בין הצד העליון לצד התחתון באדם.
06
בחודש חשוון אנו מתחילים לבקש בתפילה "ותן טל ומטר לברכה". יש לדייק כי חז"ל, ברצונם להתייחס לתופעת הגשמים, משתמשים במטבע הלשונית "גבורות גשמים" (ברכות כו, ב) ולא 'ירידת גשמים' או 'נתינת גשמים'. בגשם יש יסוד המבטא גבורה. הגשם מבטא את השפע השמימי המוגר לעולם בצורה מדודה. נוזל החיים מרווה את הקרקע דווקא על ידי צמצומו לטיפות קטנות, הגבורה היא בהעמדת הגבולות כנגד 'הזרימה המבּולית' חסרת הבקרה והשליטה. חודש חשוון הינו חודש הגשם – חודש הגבורה, לכן שמו מכיל את האותיות מר. המילה 'מר' אין משמעותה מרירות אלא 'טיפה' כלשון הנביא (ישעיה מ, טו): "הן גויים כמר (רש"י – כטיפה) מדלי", כלומר חודש 'מרחשוון' משמעותו יכולת האבחנה בין טיפה לטיפה, העמדת הגדרים הבונים את המציאות.
07
לאחר חודש תשרי העמוס חגים עלינו להביא את האידיאלים העליונים אל חיי היומיום. בחודש בו הסתיימה בניית בית המקדש – המקום הנותן את המשמעות לערכים כולם, הבית המעמיד את גבולות המציאות והמכפר על חטא המבול שבכל דור – אנו מתמודדים עם השגרה האפורה והחדגונית. חודש חשוון נותן לנו את ההזדמנות להופיע את מידת הגבורה, 'להגשים' את האידיאלים וליישם את אשר ספגנו בימי הארת החגים. הכוחות שנאגרו בנו בימי הקיץ – בסבב המועדים אשר החל בפסח והסתיים בסוכות – פורצים בימי החורף הארוכים הקוראים לנו להתגבר ולנצח.
08
בכל שנה חודש חשוון הוא סימן לגבורה. בשנתיים האחרונות אין צורך להכביר מילים על הגבורה המתגלה. לכל דור הגבורה שלו, והדור שלנו עומד בזאת בכבוד. ■
