פרשת ניצבים תשפ"ב – ראש השנה: לעצור ולחשוב

ערכו של א' תשרי בלוח העברי אינו רק כתאריך המציין את תחילתה של שנה, ראש השנה הינו יום מיוחד בעל משמעות עמוקה של זכרון מעשינו בשנה שעברה ותכנון השנה הבאה. יש בו קריאה לחשבון נפש, לעצור ולחשוב. בכל התחלה חדשה אדם שואל עצמו מה חלף\עבר עלי במשך השנה הקודמת ומה אני שואל\מבקש לשנה החדשה. כיצד תראה? כיצד רוצה אני שמצבי יהיה? מה תוכן כל חיי? בכל חיינו נדרש פסק זמן לחשיבה, אם בעסקים הרי אדם מכלכל דרכיו לפי מאזן הוצאות והכנסות, אם בבריאות בוחן האדם את מצבו מידי פעם בבדיקות מקיפות. באה התורה ונתנה לנו הזדמנות מדהימה בתחילתה של שנה ליישר קו עם חיינו.
המשאב העיקרי שבידי האדם הוא החיים! כיצד אנו מתכוונים להמשיך לחיות אותם? האם אנו מרוצים מהשנה שעברה? האם יש לנו מה לשפר בתחום האישי? בתחום המשפחתי? התרבותי? הרוחני? כיצד יכולים אנו לעשות טוב יותר? כיצד נשנה לטובה את החיים בעולמנו? חיינו משולים לצעדה ארוכה שבה אנו צועדים, מידי פעם חייבים לעצור ולהתבונן האם אכן אנו בכוון הנכון ומתקרבים למטרה ולא חלילה, מתרחקים ממנה… חייבים לדייק את המטרה בכדי לרכז את כל כוחותינו וחיינו בכדי שנגיע אליה.
הימים הם נוראים בכך שאנו קובעים את טיבה של השנה הבאה! אחריות כזו הינה באמת נוראה. הורגלנו שאחרים מנהלים אותנו, מחליטים בשבילנו, קובעים לנו את סדר היום הציבורי והפרטי, והנה מגיעים הימים הנוראים ואני צריך לקבל החלטות גורליות על חיי, חיי משפחתי, חיי האומה והעולם. זה הכוח שקיבלתי מריבונו של עולם בימים אלו! האם אעמוד במשימה? 'אין הדבר תלוי אלא בי'. שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.