בדרך לכותל

קישוא גדול קישוא קטן

01
לצועדים המסורים לכותל בשבת שירה הייתה חוויה רטובה ומבורכת. נחלי גשמי הברכה שזרמו מענני הכבוד, בתוך ערפילי טוהר, ליוו את היהודים היקרים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם.
רחבת הכותל הבוהקת בלובנה נותרה כמעט מיותמת. המניינים הקבועים שעשו השבת ׳דיאטה׳, התקיימו בתוך המנהרות והתפילות בקעו ממעמקים את ענני הכבוד והרקיעו שחקים.
בשעת קריאת התורה, בין הערפילים ונצנוצי הטיפות, נישאו בכל המניינים תפילות ׳מי שבירך׳ נרגשות ומיוחדות לרפואת הגיבור נדב חיים שיח׳, תושב העיר העתיקה, שותף קבוע במנייני הכותל, שמצבו הרפואי עדיין קשה וזקוק לרחמי שמיים.
02
זכינו להתארח בחמישי-שישי-שבת בכנס מרתק של ׳מכון התורה והארץ׳, בנושא חיזוק החקלאות הישראלית, שהתקיים בבית הארחה בית וגן.
ארגון הכנס המרומם הופקד בידיו האמונות של צוות המכון, בניצוחם של ר׳ עמי גיאת, איש הניהול הוותיק משבי דרום, ושמעון איגרא הצעיר, שגויס לא מכבר לנהל את מדרשת התורה והארץ. מכון התורה והארץ יחד עם המדרשה הידועה שלו יעברו בקרוב למשכנם החדש והמרווח ביישוב ניצן.
׳מדרשת התורה והארץ׳ שבמשך כמה עשורים לימדה את ילדי ישראל איך מגיע האוכל מהשדה לשולחנם בעיר, נהרסה עד היסוד על ידי אריק שרון לפני ח״י שנים. המדרשה המקסימה תוקם בשנית בניצן, ובתוכה בית הארחה נעים ומזמין, גן המצוות התלויות בארץ, אודיטוריום, מרכז מבקרים ובית ספר שדה משוכלל ומרתק. כל זאת לאחר אין ספור שנות נדודים וייסורים שלא ניתנים לתיאור במילים.
03
במהלך הכנס דיברו רבני המכון, שנוסד בכפר דרום שבגוש קטיף ת״ו, על הצורך הלאומי הדחוף לחזק את החקלאים הישראליים ואת החקלאות היהודית בארץ ישראל. הרב יעקב אריאל, הרב יהודה עמיחי, הרב יגאל קמינצקי, הרב יואל פרידמן, ד״ר מוטי שמרון, הרב אהוד אחיטוב, הרב יצחק דביר, הרב אייגנר ועוד - כולם תיארו המצב העגום של החקלאות הישראלית שהולכת ונעלמת ואת הצורך בסבסוד, בעידוד ובעוד פעולות ממשלתיות דחופות למניעת קריסה מוחלטת.
הרב יעקב אריאל, נשיא המכון, תיאר את מסלול הייסורים שנכפה על החקלאים היקרים על ידי מדינת ישראל – ראש הממשלה והשרים חייבים לצאת במבצע הצלה לאומי של החקלאות הישראלית. פתיחת השערים לייבוא תוצרת חקלאית מחו״ל חושפת את החקלאות שלנו לסחורה חקלאית שמסובסדת בארצות המקור כמו טורקיה וספרד, הפירות פחות טעימים אך עולים הרבה פחות.
ענפי חקלאות שלמים, כמו מטעי אגסים, למשל, נכחדים בגלל חוסר יכולת להתמודד עם מחירי הייבוא. כיום מגדלים בארץ רק 3,000 טון אגסים בעונה. לפני שנים אחדות גידלו בארץ למעלה מ- 13 אלף טון אגסים טעימים ועסיסיים.
עלויות העסקת כ״א בארץ גבוהות מאוד ביחס למדינות כמו טורקיה, יוון, מצרים, ירדן וספרד (שלא לדבר על רצועת עזה). חוסר העידוד והכדאיות הכלכלית גורמים לירידה באטרקטיביות. חקלאים צעירים לא ממשיכים בדרך הוריהם וענף החקלאות הולך ומזדקן, הולך ונעלם.
יותר מזה - חקלאים שומרי שבת, שלא קוטפים יבול בשבתות ובחגים, ניצבים בפני מצוקה כפולה ומכופלת. לדוגמה - אם ראש השנה חל בצמוד לשבת, נוצר רצף של 4-5 ימי סוף שבוע ללא יכולת לקטוף את תוצרתם. עקרת בית שרואה במרכול קישואים שמנמנים, שגדלו קצת יותר מידי בסוף השבוע הארוך - משאירה אותם בחנות... ואם בעלה יקנה בטעות את הקישואים הגדולים, היא תחזיר אותו יחד איתם מהיכן שבאו...
זו רק דוגמה קטנה של ההתמודדות שאותה חווה החקלאי היהודי, לעומת עמיתו הגוי.
תוסיפו לזה את הזכות להקפדה על מצוות התלויות בארץ, לדוגמה - שלוש שנות עורלה שבהן אסור לשווק וליהנות מהפירות. תוסיפו לזה את הצורך החשוב בהקפדה על תרומות ומעשרות, על לקט שכחה ופאה, את איסור זריעה נטיעה ועבודת השבחת היבולים בשמיטה, את איסורי הרכבה, שהיא כה חיונית היום לעמידות התוצרת החקלאית, בפירות ובירקות, איסורי כלאיים וכו׳.
04
הידעת שרוב האבטיחים שנלקטים בשדה ומגיעים לשולחננו הורכבו, מבעוד מועד, במשתלה בהיותם שתילים צעירים על בסיס כנה של דלעת?
אומנם, על פי ההלכה מותר לאכול פרי או ירק שגדל מהרכבה אסורה של כלאיים, כמו אגס שמורכב על חבוש, אפרסק שמורכב על שקד וכד׳. אך לחקלאי היהודי אסור לבצע הרכבות אסורות כגון אלו.
אחד החוקרים הצעירים במכון התורה והארץ, יהודה הלר, עושה דוקטורט על הנושא הזה ומציע פתרונות עולמיים כדי לפתור את בעיית הרכבת הכלאיים. חכו ותראו.
ד״ר מוטי שומרון, החוקר הבכיר של המכון, מציין שישראל תרמה לעולם אין ספור פטנטים בתחום החקלאות המודרנית, החל מעגבניות שרי ועד טפטפות ממוחשבות וגידולי ׳תות חממה׳ בהדליה. אבל הסנדלר הולך יחף, ואנו עלולים בקרוב לאבד את העצמאות שלנו בתחום גידולי המזון. מדינה יהודית ודמוקרטית עצמאית לא תהיה לנו חס וחלילה... ולא בגלל המהפכה השיפוטית, אלא בגלל תלות מוחלטת במדינות זרות שחלקן עוינות, ובגלל ההכרח לייבא תוצרת חקלאית.
אבל את ׳מדינת תל אביב׳ כל זה לא מעניין. הורדת המכסים על הייבוא וקביעה שרירותית של שכר עבודה לפועל זר של מינימום 400 ש״ח ליום (לעומת כ- 5-10 ש״ח!! ליום בירדן, בעזה, במצרים וכו׳). לכן - אגסים עסיסיים שגודלו באהבה בפריפריה במטעי הגולן, הגליל ועמק החולה, פינו מקומם לאגסי יבוא, שטעמם כטעם הקש. כך אפשר לעבור פרי פרי ומטע מטע ולבכות על השבר הנורא של חיסול ענפי חקלאות ישראלית, שנמקה תחת תחרות בלתי הוגנת של פירות וירקות מיובאים, שמסובסדים על ידי הממשלות בארץ מוצאם.
ד״ר מוטי שומרון מדגיש שמכון התורה והארץ, בעידוד משרד החקלאות, יזם וערך מחקר מאומץ שערך כעשר שנים בחלקות הניסויים בדרום רמת הגולן, ומצא פתרונות מהפכניים שמאפשרים להרכיב זנים של עצי אגסים צעירים על כנות אגס כשרות, באופן שמותר הלכתית.
גורמי השלטון חושפים את החקלאים שלנו לייבוא אגרסיבי במטרה להוריד מחירים, ובזה מחריבים את החקלאות הישראלית. הייבוא לא תורם במאומה להורדת המחירים בשוק. את ׳הקופה׳ גורפים היבואנים, המשווקים ורשתות השיווק שמשלשלים הון עתק לכיסם על גבם הרצוץ של החקלאים, אשר נאלצים לעקור את מטעיהם.
באמריקה ובכל העולם המערבי המדינה תומכת ומסבסדת את החקלאות המקומית, כדי לשמור על בטחון תזונתי, כדי להגן על עצמאותם וכדי למנוע תלות מסוכנת במדינות זרות.
גם בארצות המזרח התיכון הממשלות מסבסדות את מחירי המים כדי לעודד את החקלאים לגדל ולטפח הרבה תוצרת חקלאית. במצרים למשל, מספקים מים לחקלאים ללא עלות כלל.
במדינת ישראל במקום לעודד את הייצור ואת היצוא החקלאי, מערימים עליהם קשיים כלכליים, וכן לא נותנים לחקלאי הגנה הולמת כנגד הפשיעה החקלאית שמתגברת בדרום הארץ ומתפשטת גם לבקעה ולצפון.
אני תפילה שהממשלה החדשה תתייחס לחקלאות הישראלית כערך ולא כנטל.
05
מכון התורה והארץ מפקח במשך השנה ככול על שתילה במשתלות ובמטעים כדי למנוע איסור עורלה, שכוללים איסור אכילה ואיסור הנאה דאורייתא!!
הפיקוח של המכון מסייע לחקלאים לשווק את התוצרת מוקדם ככל שניתן ולהתמודד כלכלית, על מנת להחזיר במהירות הלוואות שנלקחו לצורך ההשקעות העצומות שכרוכות בהקמת המטע. כיצד עושים זאת? - ניתן לספור, לצורך שנות עורלה, את שנות הגידול של שתילי עצי פרי שגודלו בעציצים נקובים על גבי קרקע חשופה במשתלה. על פי ההנחיות ההלכתיות של המכון, השתיל ניטע במטע יחד עם גוש האדמה השלם, ובו הוא גדל במשתלה. בדרך זו ניתן ׳לחסוך׳ לחקלאי שנתיים מתוך ארבע שנים.
אני באופן אישי משתדל מאוד שלא לקנות פירות וירקות בחנויות שאין בהן השגחה או תעודת כשרות. שלא לדבר על דוכנים שמוכרים תוצרת חקלאית בצידי הדרכים, ללא שום פיקוח ואף גורמים לסכנה בדרכים.
הנהלת ׳אוצר הארץ׳ קיבלה החלטה חשובה: להמשיך ולחזק את החקלאים הישראלים גם לאחר השמיטה. התוצרת של ׳אוצר הארץ׳ מפוקחת הלכתית ובריאותית - והכי חשוב - מבוססת רק על חקלאות ישראלית-ציונית. מי שקונה בחנויות אוצר הארץ הופך להיות שותף בחיזוק מדינת ישראל ובהצלת משפחות רבות של חקלאים מקצועיים, יקרים ואהובים.
שבת שלום של החלמה לפצועים, של ישועה לחקלאים, של גשמים של ברכה, של הורדת מפלס הקיטוב בעם ושל הצלחה לממשלה החדשה.
המשיכו להתפלל בכל הכוח לרפואתו השלמה של הגיבור - נדב חיים בן אירית חיה.

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

ישראל גולדברג

מנכ״ל פרסומי ישראל וקרן אביה

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

ישראל גולדברג

מנכ״ל פרסומי ישראל וקרן אביה

מנכ״ל פרסומי ישראל וקרן אביה

01
בשבת שעברה, פרשת בא, יצאתי לפנות בוקר כדרכי אל הכותל. השמיים קודרים, עננים מכסים את עין הארץ. אין זכר לרקיע הכחול שהיה פרוס מעל ירושלים בשבועות האחרונים.
תחושה מוזרה באוויר.
כשהגעתי לכיכר ציון הבחנתי בזווית העין כיצד פועל ניקיון ערבי, מטעם העירייה, מעדכן שני תיירים על אירוע שהתרחש בבירה.
לא התעכבתי. אולי כי לא רציתי לשמוע. אולי כי מיהרתי כדי לא לאחר לתפילה.
השמועות עשו כנפיים. הכותל היה גדוש במתפללים. לא נראתה תכונה מיוחדת של כוחות הביטחון, מלבד סיור פה ושם של חיילי מג״ב. בכותל תמיד יודעים הכול ולפני כולם. אולי בגלל שהוא סמוך לבסיס מג״׳ב. אולי בגלל שהוא סמוך לשכונות ערביות.
גבי שיינין ניגש אילי. לוחש על אוזני את החדשות הרעות. הרוגים ופצועים רבים בפיגוע רצחני בערב שבת ליד בית כנסת בנווה יעקב. הרצח בוצע על ידי מחבל שפל שיצא משכונת א-טור הסמוכה להר המוריה. המחבל נוטרל.
׳אין לי מצב רוח׳, ׳אני רותח׳, ׳אי אפשר לעבור על זה בשקט׳, אלו היו מקצת התגובות של גבי וחברינו למניין.
לא עברה שעה קלה והנה נשמעו יריות מכיוון שער האשפות. היינו כבר בדרך הביתה.
מיד כשיצאה השבת קיבלתי את העדכונים בחדשות והתקשרתי לגבי. גבי ורעייתו, תושבי הרובע, בעקבות הפיגוע של המחבל הערבי, עסקו במוצ״ש בגיוס עו״סים למקרה שתהיה בקשה לעזרה נפשית לצעירים מהאזור. אך בפועל – רבים מצעירי העיר העתיקה ועיר דוד יצאו, בתחושת שליחות, לקיים תפילות ומלווה מלכה ברחבת הכותל ובנווה יעקב.
וכך מתאר לי גבי את אשר ארע ממש לאחר סיום תפילת מוסף: משפחתו היקרה של הקצין, מהרובע המוסלמי, יצאה בשבת בבוקר לטיול רגלי קצר לכיוון עיר דוד. כ-100 מטר מהכותל. מחבל בן 13, יצא מביתו, ארב למטיילים והחל לירות עליהם מנשק שהוסלק במחסן ביתו, על ידי אחיו. סגן נ', קצין מבריק בצנחנים, הסתער על המחבל וניטרל אותו. נ' נפצע קשה מאד בחזה. אביו, נפצע בינוני.
נ.ח, החסון, הענו והצנוע, מוכר היטב לבאי הכותל, מהמניין של גבי שיינין.
לוחמים רבים ואנשי מג״ב, באים להתפלל בכותל בחופשותיהם. הכותל הוא הבית השני שלהם. מכאן הם שואבים את הכוח לעשות את הכי טוב, הכי מהר, הכי חזק והכי חכם. ואפילו יותר מזה…
בצאת השבת ניסה מחבל לחדור לשכונה הצפונית ביישוב קדומים. היישוב אינו מוקף בגדר. מצלמות האבטחה זיהו את המחבל החמוש, הרבש״צ הזריז והנחוש, יהודה פלהיימר, בן היישוב, הגיע מיד לאזור החדירה, חתר למגע וניטרל את בן העוולה. כך הציל פלהיימר הגיבור לפחות משפחה אחת ממוות. עם הרבש״ץ הגיע גם הסייר תום פופוביץ וגם הוא ירה במחבל ובכך מנעו שני הגיבורים פיגוע רצחני – ברכה על ראשם. כ״י בישראל סיירים, רבש״צים ואנשי ביטחון, נחושים, אמיצים, זריזים ומיומנים. כמו דוד המלך.
בננו היקר, ישי גולדברג, החתן דנן, שהה באותה שעה בקדומים, הוא ביקר בבית כלתו, אמונה טייכלר בשכונה הצפונית. המרפסת של הטייכלרים צופה על הוואדי ממנו חדר המחבל, כל זה במרחק קצר של כ-150 מטר. גם שר האוצר והשר במשרד הביטחון – הרב בצלאל סמוטריץ׳ גר לא הרחק משם…
נס גלוי. נס כפול ומכופל.
בסערת רגשותיי לא נותר לי אלא להתפלל מול קודש הקודשים, להחלמת הפצועים ולמיגור הטרור הערבי.
02
מוצאי שבת. מתיישב לכתוב שורות אלו לטור השבועי. לא מצליח להתרכז.
צביקי, הבן היקר שלי, מפציר בי לעשות רישיון לאקדח. ׳אתה צלף מעולה, קיבלת על זה פרסים, תעשה רישיון ותוכל להגן על הצועדים לכותל׳.
אבל הרב משה לוינגר זצ״ל, לעולם לא הלך עם נשק, גם לא בחברון עיר מגוריו. הוא חינך אותנו ׳שזו הארץ שלנו ומי שהולך עם נשק כאילו רומז שאנו בהתגוננות׳, עניתי.
חושב עוד דקה. אני הרי לא איש חינוך כמו הרב לוינגר…
אכנס בקרוב לאתר משרד הפנים ואתחיל למלא טפסים לבקשת רישיון לנשק.
ומעניין לעניין באותו עניין – פעם, ברגע של שטות, שאלתי את הרב צבי יהודה זצ״ל אם מספיק שאתחיל ללמוד תורה בגיל 40, כמו רבי עקיבא…
ענה לי הרב, בחיוך של ניצחון – ׳קודם תהיה רבי עקיבא׳…
03
זכינו השבת לארח את ידידי המלומד, המשפטן, הרב פרופסור נחום רקובר. הרב נחום רקובר הוא בין תלמידיו הוותיקים והמוכשרים של הרב צבי יהודה. בשליחות מורו ורבו מוביל רקובר, המשפטן הבכיר, מלחמה רבת שנים להכנסת המשפט העברי לספר החוקים הישראלי, לפסקי הדין ולדיונים באולמות בית המשפט, זאת בהיותו דמות בכירה מאד במשך עשרות שנים במשרד המשפטים.
שאלתי אותו בשבת על הרפורמה שאותה מוביל שר המשפטים יריב לוין. עיניו של ר׳ נחום ברקו. חייבים לעשות שינוי. זו רפורמה חיונית להחזרת הדמוקרטיה לאיתנה. אסור בשום אופן להרפות. צריך לדאוג שנתניהו לא ייכנס לחששות. זו הזדמנות שאין להחמיץ.
וכך שח לי פרופ׳ רקובר – ׳בית המשפט מתעלם מהחוק שקובע שאנו מדינה יהודית, ומתנהג כאילו אנו מדינת כל אזרחיה, כמו אמריקה או גרמניה… לכן חשוב מאד שייבחרו למערכת המשפט שופטים עם זיקה למורשת היהודית ולתורת ישראל׳.
כידוע, מערכת המנויים בבתי המשפט מבוססת על השיטה של ׳צבת בצבת עשויה׳… ומקובלנו מחז״ל ש׳אין הבור מתמלא מחולייתו׳. מערכת המשפט דואגת להמשכיות ואחידות ׳השיטה׳. ׳המערכת׳ בוחרת רק שופטים שדעותיהם דומות לדעות שהם אמורים לייצג בה. אם במקרה נבחר שופט דתי או מעט ימני, הוא נאלץ להתקרנף ולישר קו עם ׳המערכת׳. אם לשופט יש דעות שמרניות, ימניות, או חשיבה עצמאית הוא לא יקודם… לשם כך הקימה המערכת גוף מסנן שנקרא – ׳ועדת השתיים׳. הוועדה מורכבת משתי גרציות, שתי שופטות בדימוס, שכיהנו בעליון. הן פוגשות כל מועמד, מראיינות אותו שתי וערב ומסננות היטב מי יקודם מבית משפט השלום למחוזי ומי לא… זאת כדי שלא יווצר מצב ששופט שמרני מידי יגיע למחוזי ומשם יתקדם, למורת רוחם של הפרוגרסיבים, לבית המשפט העליון.
גיוון בהרכב השופטים, צמצום התערבות בתי המשפט בהחלטות הממשלה והכנסת, הכנסת המשפט העברי לחקיקה ולשיקולי השופטים יחזירו לאזרחי המדינה את האמון בבתי המשפט.
מערכת המשפט העברי לא נותנת מענה לכל שאלה. אבל יש בה התייחסות רחבה לנושאים רבים מאד ומגוונים בחיי הפרט והמדינה.
דיני לשון הרע, ערך קדושת החיים היהודי, ערך יישוב הארץ, הם נושאים שבית המשפט מתעלם מהם במכוון. השופטים מעדיפים להישען על החוק העות׳מני או החוק הבריטי, רק כדי לא להזדקק למשפט העברי. אולי זה מבורות, אולי מפחד. כך אנו נתקלים שוב ושוב בראייה צרה, המושפעת מחוקות הגויים.
אני תפילה שהפעם נראה בע״ה שינוי במגמה. הזנחה של 70 שנה, תתוקן מעט ואולי נראה אור של איזון וחיבור לציבור בבתי המשפט.
04
בשבוע שעבר הלך לבית עולמו יעקב היימן, האיש והאגדה.
יעקב היה בקבוצת המייסדים של כפר מיימון בו התגורר עם רעייתו שתחי׳ כמעט 65 שנה. יעקב היה בשבילי ובשביל רבים אחרים – דמות מופת. חקלאי חרוץ, מתמיד, מסור, מוכשר וחכם. מצליח בכל מעשיו. ירא שמים, לא מפסיד תפילה במניין, מדייק להגיע ראשון לכל שיעור תורה. כמו שבכל דבר יעקב פעל בגדלות, גם בתחום החסד יעקב התנהל בגדלות ונתן בסתר לכל נצרך. רבים ניצלו בזכותו מרעב לפת לחם, גם אם לא ביקשו בכלל. הוא תמך ביד רחבה בפעילויות שלנו ושל אחרים בתחום ההתיישבות היהודית בכל רחבי הארץ. יעקב היה הרוח החיה בפיתוחו של כפר מימון מגרעין חקלאי צעיר ונחוש שבא להפריח את אדמות הנגב ועד להיותו יישוב חקלאי תוסס ומשגשג לתפארת, בין ספינות הדגל של מושבי הכיפות הסרוגות.
לא תמצאו חתן וכלה מכפר מימון שיוותרו על צילומים מדהימים בחצר של משפחת היימן. יעקב טיפח במשך שנים רבות גן מדהים של קקטוסים גדולים, צבעוניים ונדירים, שמספקים רקע ירוק וייחודי לכל זוג שרוצה להצטלם בשקיעה האדמדמה-זהובה של הנגב. וגם לא צריך לבקש…
יעקב פעל רבות במזכירות של כפר מימון כדי להביא ביסוס כלכלי למושב וגם במטרה לתת קרש הצלה למשפחות בכפר, שלא הצליחו לראות ברכה כלכלית בעמלם.
יעקב היה שותף בפיתוח מוסדות החינוך והתורה בכפר ובכלל. תמיד עם חיוך, תמיד בחברות וברעות. לעולם לא שמעתי ממנו מילה רעה או תלונה, דיבר תמיד בלשון נקייה ובפירגון אדיר. ממעט לדבר ומרבה לעשות. יהי זכרו ברוך.
ילדיו ורעייתו, יבדל״א, ממשיכים והולכים בדרכו הטובה, אותה סלל בעמל רב, בחסד, באהבת הארץ, באחריות ציבורית ובאהבת כל אדם.
שבת שלום של מלחמה בטרור, חיזוק ההתיישבות הצעירה, שדרוג מערכת המשפט, החדרת המשפט העברי למערכות החקיקה והפסיקה, רפואה שלמה לפצועים, שלווה למתיישבים. ■

בתמונה הראשית: הרבש"צ פלהיימר עם ראש הממשלה נתניהו

עוד במדור זה

כשהתותחים‭ ‬רועמים‭ ‬המוזות‭ ‬שותקות

כשהתותחים‭ ‬רועמים‭ ‬המוזות‭ ‬שותקות

01 שבת‭ ‬‮'‬פרשת‭ ‬פרה‮'‬‭ ‬בכותל‭, ‬כהכנה‭ ‬לעבודת‭ ‬הכוהנים‭, ‬וכהתעוררות‭ ‬לפני‭…
תנתן‭ ‬לי‭ ‬נפשי‭ ‬בשאלתי‭ ‬ועמי‭ ‬בבקשתי‭...‬

תנתן‭ ‬לי‭ ‬נפשי‭ ‬בשאלתי‭ ‬ועמי‭ ‬בבקשתי‭...‬

01 שבת‭ ‬זכור‭ ‬בכותל‭, ‬היא‭ ‬חוויה‭ ‬מיוחדת‭ ‬ומרגשת‭. ‬ אני‭…
חזק‭ ‬חזק‭ ‬ונתחזק

חזק‭ ‬חזק‭ ‬ונתחזק

01 כששרו‭ ‬של‭ ‬חורף‭ ‬נאבק‭ ‬עם‭ ‬שרו‭ ‬של‭ ‬אביב‭ ‬אנו‭…
ורק חרבונא נעלם

ורק חרבונא נעלם

01 שבת‭ ‬סגרירית‭ ‬עברה‭ ‬על‭ ‬כוחותינו‭. ‬עובדי‭ ‬העירייה‭ ‬החרוצים‭ ‬הספיקו‭…
לַשְּׁוויְצָרִים אין בן גביר

לַשְּׁוויְצָרִים אין בן גביר

01כשהאביב מציץ בין העננים הכותל מתמלא במתפללים. בשבת כי תשא,…
את המנגינה שלהם אי אפשר להפסיק

את המנגינה שלהם אי אפשר להפסיק

01בשבת קודש תצווה, מזג האוויר המתון הזמין אורחים רבים לכותל.…
שירות בצבא ולימוד בישיבה אינם סותרים

שירות בצבא ולימוד בישיבה אינם סותרים

01מזג האוויר החורפי אתגר את שוחרי הכותל, אך לא מנע…
בדרך להר המוריה

בדרך להר המוריה

01 המים להם חומהבדרכי לכותל, בשבת ראש חודש אדר א׳,…
משנכנס אדר מרבין בשמחה ובישועה

משנכנס אדר מרבין בשמחה ובישועה

01שבת מברכים חודש אדר א׳. 4 חודשי מלחמת מצווה. ארובות השמים…
מלחמה לה’ בעמלק מדור דור

מלחמה לה’ בעמלק מדור דור

01שבת חורפית בעיצומה של מלחמה. הרוחות יבבו במשך כל הלילה…
טיפולי חמלה לריפוי נפגעי חוט שדרה

טיפולי חמלה לריפוי נפגעי חוט שדרה

01הדיווח על תפילות השבת בכותל מגיע אליכם , לצערי, באיחור…
בלילה‭ ‬שאחרי

בלילה‭ ‬שאחרי

01 בשבתות‭ ‬של‭ ‬מלחמה‭ ‬הכותל‭ ‬עובד‭ ‬שעות‭ ‬נוספות‭. ‬בולטים‭ ‬מאד‭…
והסנה‭ ‬איננו‭ ‬אכל‭... ‬

והסנה‭ ‬איננו‭ ‬אכל‭... ‬

01 מה‭ ‬נורא‭ ‬המקום‭ ‬הזה‭. ‬אסורה‭ ‬נא‭ ‬ואראה‭ ‬את‭ ‬המראה‭…
ותן שיחזור שוב לביתו…

ותן שיחזור שוב לביתו…

01שבת בר מצווה למלחמה. החורף הופיע בגדול. ויולך ה׳ רוח…
הצדעה לנשות העורף ולמשפחות המפונים והחטופים

הצדעה לנשות העורף ולמשפחות המפונים והחטופים

01שבת ׳בת מצווה׳ למלחמה. קרני שמש סתווית נעימה ליטפו את…
מקץ ימי הרעה

מקץ ימי הרעה

01יום שישי בלילה. עוד בטרם כבה הנר השני של חנוכה,…
Scroll to Top
גלילה למעלה