תקציר הטור הקודם הנמצא בלחיצה כאן: בן מלך ובן שפחה נתחלפו בלידתם על ידי המיילדת. לימים בן השפחה גדל כבן המלך והפך למלך בעצמו ואילו בן המלך האמיתי נאלץ לברוח מהממלכה, לאחר שאנשים החלו לרנן כי בעצם הוא בן המלך האמיתי וכתוצאה מכך המלך החדש החל לרדוף אותו, מפחד שיתגלה כי הוא אינו בנו האמיתי של המלך, אלא בן השפחה שהוחלף עם בן המלך וכך בן המלך האמיתי יירש את מלכותו. במהלך הבריחה בן המלך האמיתי פוגש את "איש היער", שמלמד אותו להפסיק לרדוף אחרי דברים שעליו לשחרר וחוסמים אותו מלהתקדם בחיים.
אנחנו רואים שהפחד בהקשר הזה מונע מהאדם את אפשרות לנסות, והמנגנון הזה של הפחד מונע מאנשים להיכנס אל הגן. אנחנו לא יודעים מה זה הגן הזה, אבל אנחנו יודעים דבר אחד: שהגן הזה הוא נפלא מאוד, ושמי שמסוגל להיכנס לשם הוא לא רק שמח, אלא גם הגן בעצמו שמח
הפחד הוא בעצם הרודף, רק שבחלקו הראשון של הסיפור הפחד גרם לבן המלך לרדוף אחרי משהו לא אמיתי, ובחלק השני של הסיפור הפחד גורם לברוח מפני משהו לא אמיתי. העבודה המעשית של השיעור הזה היא לזהות מקומות שהרדיפה אחרי משהו מגיעה מתוך פחד – איפה אני רודף אחרי משהו לא מושג, שבעצם המנוע לאותה רדיפה הוא פחד.
היכולת של בן המלך להתמודד עם הפחד זו היכולת להבין דבר מתוך דבר. כל פחד של משהו עתידי שמונע ממני להיות במה שאני עכשיו זהו בעצם ההפסד הגדול שנגרם מתוך הפחד. איך מזהים את הפחד? דבר ראשון אני נותן לו שמות: יש פחד שהוא מגן עלי, למשל בן אדם מזהה לא להיכנס למקום סכנה; ויש את הפחד שהוא מיצר עבורי, שחוסם אותי מלהתקדם.
הטכניקה היא גם לשאול ממה אני פוחד. לדוגמא בן אדם שואל "ממה אני פוחד?" הוא עונה לעצמו תשובה "אני פוחד שיפטרו אותי", ואז השאלה הבאה היא "ואז מה יקרה?" ונאמר שהוא עונה לעצמו "לא יהיה לי כסף", ואז הוא שואל שוב "ואז מה יקרה?", וככה התשובות הללו יעזרו לו לראות מה נוכח שם בפחד. התיקון הוא לשמוע בדיוק ממה אני פוחד, לתת לזה מילים, לראות איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר, שיהיה לזה שם, שתהיה לזה אמירה. הבעיה מתחילה כשיש פחד שהוא לא רוצה שתגדיר אותו, הוא לא רוצה שתעצור לשמוע מהו, כי אז תגלה שגם אם זה לא כלום זה פחות ממה שהוא. פחות הרבה ממה שהוא.
השבת האיזון לחיינו
יש שתי נקודות שורש בריפוי ובהשבת האיזון לחיינו, שכשנותנים להן את תשומת הלב העיקרית משהו משתנה לטובה בחיים. הראשונה זו הסליחה. לזהות את הנקודה הזאת, איפה לא סלחנו, איפה יושבת עוד טינה בלתי פתורה מהעבר, שעוד לא שחררנו אותה. והנקודה השנייה היא לזהות אלו פחדים מנהלים אותנו בחיים. כי כמו שאמרנו המשמעות של פחד בחיינו זה אומר שאני לא בגן. כמה הקלה מגיעה לאנשים שסובלים מפחד שיש מישהו שיודע לתאר את מה שהם עוברים, גם אם זה עוד לא התיקון. קודם כל שיש לזה שם, שזה קיים, שיש עוד מישהו שמכיר את זה. קודם כל להביט בפחד, להבין למה הוא בעצם רוצה שאני אברח מפה.
בחסידות מוסבר שבתוך כל אחד ואחת מאתנו יש נקודה פנימית שנקראת "נקודת השבת הפנימית". זו נקודת השקט הפנימי, מול מציאות חיצונית סוערת. המקום הפנימי שבתוכי הוא השקט השליו והבוטח. יש את הפחדים אבל יש את נקודת המרכז הפנימית. שיעורי הבית על פי הסיפור הזה הם להתבונן בשאלה: אם היינו פוגשים את איש היער והוא היה אומר לנו "חדל לרדוף", על מה הוא היה אומר לנו את זה? על איזה דבר בחיי אני מתבקש להפסיק לרדוף? איזה היבט בחיי אני רואה ממש בעליל שלוקח לי את הזמנים הכי טובים וכבר עלו לי מחשבות מהעבר להרפות ממנו, אבל כל פעם הוא משטה בי ונראה לי שהנה ממש תכף הוא מושג, ואני שוב ניעור מחדש למרדף הזה.
מה שהפסדנו, המחיר היקר ששילמנו, הוא לא אם הפחד יתממש, אלא הזמנים שכבר הלכו לאיבוד. כשזה יהיה נוכח מולי בבהירות אני אוכל להקשיב לפחד ולתת לו להישמע ואז להקשיב לדיבור הזה. זה לא יהיה ביום אחד, אבל העבודה שלנו היא לבדוק ולחפש מה העמדה שמנהלת אותנו.
לפעמים איזה מאבק מתחיל מרדיפה אחרי צדק, אבל אחר כך זה כבר לא הסיפור, כבר שוכחים כבר על מה היה הריב, ואז המאבק האישי הזה גורם לכך שאנשים כבר לא עסוקים בצדק, הם רוצים את הניצחון. להפסיק לרדוף זה לשחרר. הפחד הוא שלא יהיה לי מקום, שאני כבר לא נחשב (דימוי עצמי). השיעורי בית הם לזהות איזו רדיפה מתמשכת בחיי ולראות האם הפחד מניע אותנו.
יש כאן שלוש נקודות: איפה כתוצאה מהפחד בימי חיי גרמתי עוולות לאחרים, שפיטרתי מישהו, שרדפתי מישהו, שפגעתי במישהו חלילה, אפילו בלי משים, כמו שהמלך המזויף גרם לאותו הנסיך האמיתי. זוהי עבודה של תיקון הנפש, לראות ולהבין רטרואקטיבית שהפעולות נבעו מפחד וגם לסלוח לעצמנו וגם לנסות לתקן את זה מול אחרים. הנקודה השנייה היא איפה אני רוצה לשמוע את הדיבור שלי של "חדל לך מלרדוף", אחרי מה אני רודף באופן מתמשך ובלתי מושג, שהמקור של הרדיפה הזו היא פחד. והנקודה השלישית היא איפה אני בורח ממשהו, כמו "שנכנסים לגן ורודפין אותו, אין צריכים לברוח כלל".
(מתוך שיעור שנמסר במרכז "שמיא" בנחלאות)
לפעמים איזה מאבק מתחיל מרדיפה אחרי צדק, אבל אחר כך זה כבר לא הסיפור, כבר שוכחים כבר על מה היה הריב, ואז המאבק האישי הזה גורם לכך שאנשים כבר לא עסוקים בצדק, הם רוצים את הניצחון
