יהדות

רוצה לשחרר? תבין קודם ממה אתה בורח

מיכי יוספי

בטור שפורסם בגיליון הקודם למדנו שהפחד מחזיק את בני האדם במרדף אחרי דברים מסוימים שחוסמים אותנו מלהתקדם בחיים ⋅ סיפרנו את המשל של רבי נחמן על בן המלך ובן השפחה שנתחלפו, כשבסיום השיעור פוגש בן המלך את "איש היער" שמראה לו את הדרך ואומר לו להפסיק לרדוף אחרי דברים שאינם באמת אמיתיים עבורו וכל הרדיפה אחריהם היא רק מתוך פחד ⋅ איש היער, שבנמשל זהו הצדיק, אומר לו בעצם שעליו לשחרר את האחיזה באותם דברים וכך הוא יראה את ייעודו האמיתי בעולם ⋅ לאחר שבן המלך פגש את איש היער הוא קיבל חכמה מיוחדת, והחכמה הייתה להבין דבר מתוך דבר ⋅ בשיעור היום נראה איך החכמה הזו – להבין דבר מתוך דבר – מאפשרת לו לשחרר את הפחד ולגלות את הטוב בחייו

תקציר הטור הקודם הנמצא בלחיצה כאן: בן מלך ובן שפחה נתחלפו בלידתם על ידי המיילדת. לימים בן השפחה גדל כבן המלך והפך למלך בעצמו ואילו בן המלך האמיתי נאלץ לברוח מהממלכה, לאחר שאנשים החלו לרנן כי בעצם הוא בן המלך האמיתי וכתוצאה מכך המלך החדש החל לרדוף אותו, מפחד שיתגלה כי הוא אינו בנו האמיתי של המלך, אלא בן השפחה שהוחלף עם בן המלך וכך בן המלך האמיתי יירש את מלכותו. במהלך הבריחה בן המלך האמיתי פוגש את "איש היער", שמלמד אותו להפסיק לרדוף אחרי דברים שעליו לשחרר וחוסמים אותו מלהתקדם בחיים.

אחר שאיש היער אמר לבן המלך להפסיק לרדוף, הוא מכוון אותו ללכת לממלכה מסוימת, שם יגיע לייעוד שלו. הוא מגיע לממלכה ורוצה להיכנס אל תוך הממלכה, אבל אנשי המקום אומרים לו שאינו יכול להיכנס, כי פעם היה שם מלך ובזמנו קראו למדינה "מדינה טיפשה ומלך חכם". אבל אחרי שהוא מת קראו למדינה "מדינה חכמה ומלך טיפש", ואותו מלך השאיר צוואה שמי שיחזיר למדינה את שמה הראשון שהוא "מדינה טיפשה ומלך חכם" יהיה מלך. לכן אומרים לו אנשי המדינה "אנחנו לא נותנים להיכנס למדינה, רק למי שמוכן להיענות לאתגר שאנו מציבים לו כדי לבחון אותו אם הוא חכם ויכול להשיב למדינה את שמה המקורי". בגלל שהייתה כעת לבן המלך היכולת להבין דבר מתוך דבר, הוא מסכים לנסות את האתגר. ומה האתגר? היה שם גן מאוד יפה ואנשי המדינה אמרו לו שכל מי שנכנס לגן הזה מיד בורח בבהלה. האתגר שבו הוא יבחן אם הוא חכם, יהיה אם יצליח להיכנס לגן בשלום ולצאת בשלום. יש כאן דבר מעניין: הם נותנים לו אתגר שהמבחן שלו הוא לראות אם הוא חכם ובפועל האתגר המעשי הוא התמודדות עם פחד. ר' נחמן מלמד אותנו כאן יסוד גדול: אנחנו רגילים לומר שההפך מחכמה זו טיפשות, אבל בעצם חכמה זו ההתמודדות עם הפחד. ככה ר' נחמן מספר שם: "הבן מלך האמת, מאחר שנעשה מבין דבר מתוך דבר, היה הולך שם אצל שער המדינה הנ"ל, והבין שהוא באפשר שיחגר מתניו לזה להחזיר להמדינה שם הראשון, כי כבר נעשה מבין דבר מתוך דבר. ועכשיו אמרו  לו הניסיון לראות אם אתה חכם יהיה כזה, יש כאן גן, שנשאר מן המלך שהיה, והגן הוא נפלא מאוד מאוד שגדלים בו כלי מתכות וכלי כסף וכלי זהב. והוא נפלא ונורא מאד, אך אי אפשר להכנס בו, כי כשנכנס בו אדם, אזי תכף מתחילים שם לרדפו, ורודפין אותו והוא צועק, והוא אינו יודע כלל ואינו רואה מי רודף אותו. וכך הם רודפין אותו עד שמבריחים אותו מן הגן, על כן נראה אם אתה חכם, אם תוכל לכנס אל הגן הזה". למול המידע הזה הוא שואל שאלה אינפורמטיבית: "שאל אם מכים את האדם הנכנס. אמרו לו, שהעיקר שרודפין אותו, והוא אינו יודע כלל מי ומי רודף אותו, ובורח בבהלה גדולה מאד, כי כן ספרו להם בני אדם שנכנסו לשם". עכשיו כמובן השאלה היא האם השרים של הממלכה הזאת, אלו שמספרים לו על כל מה שרורה בתוך הגן, נכנסו פעם לגן? התשובה היא שלא. האם הם ענו תשובה ישירה לשאלתו, ששאל אם באמת מכים את מי שנכנס? גם לא. זאת אומרת שכל מה שהם מספרים זו בכלל שמועה ואף אחד מהם לא באמת בדק את נכונותה. מה אני רוצה להראות מפה? השרים הללו נקראים חכמים, והם גם אומרים לו "אל תחשוב שאנחנו טיפשים, שבעבר קראו למדינה מלך חכם ומדינה טיפשה. רק מול חכמתו העצומה של המלך קראו לנו מדינה טיפשה". אנחנו רואים שהפחד בהקשר הזה מונע מהאדם את אפשרות לנסות, והמנגנון הזה של הפחד מונע מאנשים להיכנס אל הגן. אנחנו לא יודעים מה זה הגן הזה, אבל אנחנו יודעים דבר אחד: שהגן הזה הוא נפלא מאוד, ושמי שמסוגל להיכנס לשם הוא לא רק שמח, אלא גם הגן בעצמו שמח. תחשבו על כך שבכל יום יש טוב. כשבן אדם לא בנוכחות בהווה, בגלל הפחדים שלו, אז הוא לא פוגש את הטוב שלו. עובר זמן רב והפחד בעצם לא נותן לנו להיות בגן. הגן זה יכול להיות היום הנוכחי, הגן יכול להיות המציאות שאנחנו פוגשים ביום יום. והשאלה של גיבור סיפורנו היא שאלה מאוד ברורה: "ושאל אם מכים את האדם הנכנס. אמרו לו שהעיקר שרודפין אותו והוא אינו יודע כלל מי ומי רודף אותו ובורח בבהלה גדולה מאוד כי כן סיפרו לו בני אדם שנכנסו לשם". עכשיו כשהוא שואל אם באמת מכים את מי שנכנס, והם עונים לו "העיקר שרודפין אותו והוא אינו יודע כלל מי ומי רודף אותו", מוזכר בתשובה שלהם מכות? יש כאן תשובה עניינית על מה שהוא שאל? כלל לא. לכן מי שמבין דבר מתוך דבר, יש לו את היכולת לברר האם הפחד הוא משהו ממשי, שמישהו פוגע בנו, או שאלו המחשבות שרודפות אותנו. ומה מתברר מהתשובה? שכאן אלו רק המחשבות שרודפות אותם.
"אין צריך לברוח כלל"
לאור התשובה הזו הוא מחליט להיענות לאתגר. "הלך אל הגן, וראה שיש לו חומה סביב, והשער פתוח, ואין שם שומרים, כי בוודאי אין צריכים שומרים לזה הגן. והיה הולך אצל הגן, והסתכל וראה, שעומד שם אצל הגן אדם, היינו שהיה מצייר שם אדם, והסתכל וראה, שלמעלה מעל האדם יש דף [הכוונה איזה שלט], וכתוב שם, שזה האדם היה מלך לפני כמה מאות שנים, ובימי המלך הזה היה שלום. כי עד אותו המלך היו מלחמות, וכן אחריו היו מלחמות, ובימי המלך הזה היה שלום, והתבונן מאחר שכבר נעשה מבין דבר מתוך דבר כנ"ל, שהכל תלוי בזה האדם, שכשנכנסים לגן ורודפין אותו, אין צריכים לברח כלל, רק לעמוד עצמו אצל האדם, ועל ידי זה ינצל".
יש פה משפט לסטיקר: "כשנכנסים לגן ורודפין אותו, אין צריך לברוח כלל". לפעמים ברגע האמת משהו בתוכנו יכול להיזכר בסיטואציה: יש גן, שזה בעצם המקום שבו אני חפץ להיות, המקום הטוב, המקום שיש בו עדן. ויש כאן תהליך מובנה: נכנסים לגן, ורודפין אותו. רוב בני האדם כשהם מגיעים למצב הזה הם בורחים, ואז יש את המחשבות שרודפות אותו והוא צועק, והוא אינו יודע כלל, ואינו רואה מי רודף אותו וכך הם רודפין אותו עד שמבריחים אותו מן הגן.
למה זה מובנה הרדיפה? אנחנו רואים מעצם מציאות החיים, מעצם צורת ההתנהלות שלנו, שחיי היום יום זה הגן, והפחדים שמונעים מאתנו את אותה נוכחות הם מה שרודף אותנו להיכנס אל הגן.

אנחנו רואים שהפחד בהקשר הזה מונע מהאדם את אפשרות לנסות, והמנגנון הזה של הפחד מונע מאנשים להיכנס אל הגן. אנחנו לא יודעים מה זה הגן הזה, אבל אנחנו יודעים דבר אחד: שהגן הזה הוא נפלא מאוד, ושמי שמסוגל להיכנס לשם הוא לא רק שמח, אלא גם הגן בעצמו שמח

 הפחד הוא בעצם הרודף, רק שבחלקו הראשון של הסיפור הפחד גרם לבן המלך לרדוף אחרי משהו לא אמיתי, ובחלק השני של הסיפור הפחד גורם לברוח מפני משהו לא אמיתי. העבודה המעשית של השיעור הזה היא לזהות מקומות שהרדיפה אחרי משהו מגיעה מתוך פחד – איפה אני רודף אחרי משהו לא מושג, שבעצם המנוע לאותה רדיפה הוא פחד.
היכולת של בן המלך להתמודד עם הפחד זו היכולת להבין דבר מתוך דבר. כל פחד של משהו עתידי שמונע ממני להיות במה שאני עכשיו זהו בעצם ההפסד הגדול שנגרם מתוך הפחד. איך מזהים את הפחד? דבר ראשון אני נותן לו שמות: יש פחד שהוא מגן עלי, למשל בן אדם מזהה לא להיכנס למקום סכנה; ויש את הפחד שהוא מיצר עבורי, שחוסם אותי מלהתקדם.
הטכניקה היא גם לשאול ממה אני פוחד. לדוגמא בן אדם שואל "ממה אני פוחד?" הוא עונה לעצמו תשובה "אני פוחד שיפטרו אותי", ואז השאלה הבאה היא "ואז מה יקרה?" ונאמר שהוא עונה לעצמו "לא יהיה לי כסף", ואז הוא שואל שוב "ואז מה יקרה?", וככה התשובות הללו יעזרו לו לראות מה נוכח שם בפחד. התיקון הוא לשמוע בדיוק ממה אני פוחד, לתת לזה מילים, לראות איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר, שיהיה לזה שם, שתהיה לזה אמירה. הבעיה מתחילה כשיש פחד שהוא לא רוצה שתגדיר אותו, הוא לא רוצה שתעצור לשמוע מהו, כי אז תגלה שגם אם זה לא כלום זה פחות ממה שהוא. פחות הרבה ממה שהוא.
השבת האיזון לחיינו
יש שתי נקודות שורש בריפוי ובהשבת האיזון לחיינו, שכשנותנים להן את תשומת הלב העיקרית משהו משתנה לטובה בחיים. הראשונה זו הסליחה. לזהות את הנקודה הזאת, איפה לא סלחנו, איפה יושבת עוד טינה בלתי פתורה מהעבר, שעוד לא שחררנו אותה. והנקודה השנייה היא לזהות אלו פחדים מנהלים אותנו בחיים. כי כמו שאמרנו המשמעות של פחד בחיינו זה אומר שאני לא בגן. כמה הקלה מגיעה לאנשים שסובלים מפחד שיש מישהו שיודע לתאר את מה שהם עוברים, גם אם זה עוד לא התיקון. קודם כל שיש לזה שם, שזה קיים, שיש עוד מישהו שמכיר את זה. קודם כל להביט בפחד, להבין למה הוא בעצם רוצה שאני אברח מפה.
בחסידות מוסבר שבתוך כל אחד ואחת מאתנו יש נקודה פנימית שנקראת "נקודת השבת הפנימית". זו נקודת השקט הפנימי, מול מציאות חיצונית סוערת. המקום הפנימי שבתוכי הוא השקט השליו והבוטח. יש את הפחדים אבל יש את נקודת המרכז הפנימית. שיעורי הבית על פי הסיפור הזה הם להתבונן בשאלה: אם היינו פוגשים את איש היער והוא היה אומר לנו "חדל לרדוף", על מה הוא היה אומר לנו את זה? על איזה דבר בחיי אני מתבקש להפסיק לרדוף? איזה היבט בחיי אני רואה ממש בעליל שלוקח לי את הזמנים הכי טובים וכבר עלו לי מחשבות מהעבר להרפות ממנו, אבל כל פעם הוא משטה בי ונראה לי שהנה ממש תכף הוא מושג, ואני שוב ניעור מחדש למרדף הזה.
מה שהפסדנו, המחיר היקר ששילמנו, הוא לא אם הפחד יתממש, אלא הזמנים שכבר הלכו לאיבוד. כשזה יהיה נוכח מולי בבהירות אני אוכל להקשיב לפחד ולתת לו להישמע ואז להקשיב לדיבור הזה. זה לא יהיה ביום אחד, אבל העבודה שלנו היא לבדוק ולחפש מה העמדה שמנהלת אותנו.
לפעמים איזה מאבק מתחיל מרדיפה אחרי צדק, אבל אחר כך זה כבר לא הסיפור, כבר שוכחים כבר על מה היה הריב, ואז המאבק האישי הזה גורם לכך שאנשים כבר לא עסוקים בצדק, הם רוצים את הניצחון. להפסיק לרדוף זה לשחרר. הפחד הוא שלא יהיה לי מקום, שאני כבר לא נחשב (דימוי עצמי). השיעורי בית הם לזהות איזו רדיפה מתמשכת בחיי ולראות האם הפחד מניע אותנו.
יש כאן שלוש נקודות: איפה כתוצאה מהפחד בימי חיי גרמתי עוולות לאחרים, שפיטרתי מישהו, שרדפתי מישהו, שפגעתי במישהו חלילה, אפילו בלי משים, כמו שהמלך המזויף גרם לאותו הנסיך האמיתי. זוהי עבודה של תיקון הנפש, לראות ולהבין רטרואקטיבית שהפעולות נבעו מפחד וגם לסלוח לעצמנו וגם לנסות לתקן את זה מול אחרים. הנקודה השנייה היא איפה אני רוצה לשמוע את הדיבור שלי של "חדל לך מלרדוף", אחרי מה אני רודף באופן מתמשך ובלתי מושג, שהמקור של הרדיפה הזו היא פחד. והנקודה השלישית היא איפה אני בורח ממשהו, כמו "שנכנסים לגן ורודפין אותו, אין צריכים לברוח כלל". 
(מתוך שיעור שנמסר במרכז "שמיא" בנחלאות)

לפעמים איזה מאבק מתחיל מרדיפה אחרי צדק, אבל אחר כך זה כבר לא הסיפור, כבר שוכחים כבר על מה היה הריב, ואז המאבק האישי הזה גורם לכך שאנשים כבר לא עסוקים בצדק, הם רוצים את הניצחון

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה