טור אורח

שובו אליכם

המונופול הממשלתי שמי שלא רוצה לשבת בחושך או להפוך לשלולית מהחום חייב להשתמש בו בכל מקרה? מה הצעד הבא, בנק ישראל עושה פרסומות לכסף? בעצם גם זה כבר היה.

פרטי המקרה > דוד, שהוא חקלאי נלהב, מכר לחיים, בעלי המכולת 'טעים וזול', 500 ליטר של שמן זית וטון תמרים יבשים.

דוד טוען שלא קיבל את התמורה עליה הוסכם. בהתחלה, חיים דחה אותו בטענות של תזרים מזומנים, ולאחר מכן התחילו ויכוחים וטענות שונות.

חיים מודה שהוא לא שילם, אך ביחס לשמן הוא טוען שאינו זוכר את המחיר המדויק שנקבע. לדעתו, המחיר שדוד טוען שקבעו הוא גבוה, לכן הוא לא מעוניין לשלם מחיר זה.

ביחס לתמרים, טוען חיים, שהם התליעו לאחר מספר חודשים, והובטח לו שבתנאים נאותים הם יכולים להחזיק הרבה זמן. הוא מוסיף וטוען שהסחורה לא הועברה אליו ברכב קירור כנדרש. לטענתו, הוא שמר על התמרים בקירור, כפי ההוראות שקיבל.

ביחס לשמן, דוד לא הביא ראיות (סיכום בכתב וכד') על המחיר שנקבע.

ביחס לתמרים, משיב דוד, שתמרים שמכר ללקוחות אחרים, לא התליעו, ועל כן ברור שחיים לא שמר על התמרים על פי ההוראות.

פסק הדין > תשלום התמורה עבור השמן:

השאלה העומדת בפני בית הדין היא, על מי חובת ההוכחה ביחס למחיר השמן. ראשית, הדיון מתמקד במצב בו שני המחירים שהמוכר והקונה טוענים, הם מחירים בתוך התחום הסביר למוצר. אם העסקה במחיר מופקע או במחיר נמוך באופן חריג, יש בדבר אונאה, והעסקה עשויה להתבטל מחמת פער המחיר1.

אילו היו שני הצדדים טוענים את טענתם באופן וודאי מהו המחיר עליו סוכם, ברור שעל התובע נטל הראיה להוכיח שאכן סוכם על המחיר אותו הוא טוען, שכן "המוציא מחבירו עליו הראיה".

במצבים בו התובע טוען ב'ודאי', ואילו הנתבע טוען ב'שמא' (כגון 'אני לא זוכר'), יש להבחין בין מקרים שונים. כאשר התובע טוען שהנתבע התחייב לו, והנתבע טוען "איני יודע אם נתחייבתי" הרי הוא פטור. לדוגמא, אם התובע טוען שהוא הלווה לנתבע, והנתבע טוען שאינו זוכר שלווה כספים, לא ניתן לחייב את הנתבע בלא שהתובע יביא ראיה. במקרה זה, על הנתבע להישבע שאכן אינו יודע אם לווה. והוסיף בשו"ע –  "ואם בא לצאת ידי שמיים, ישלם"2.

לעומת זאת, במצב בו ברור שהייתה הלוואה, והמלווה טוען שהלווה לא פרע את חובו לא תועיל טענת הנתבע שאינו זוכר אם פרע, כל עוד הוא מודה שלווה. על הנתבע לשלם את הכסף שלווה3, שכן יש "חזקת חיוב".

המצב שלנו הוא מצב שלישי. ברור שהקונה התחייב לסכום מסוים, אך לא ברור מה הסכום המדויק. המוכר טוען בוודאי שהוסכם על מחיר מסוים, ואילו הקונה טוען שאינו זוכר את המחיר.

בעניין דומה נפסק בשו"ע4:

"או שטענו [המלווה] מנה ( = 100), והלוה אומר: אמת לויתי ממך ואיני יודע כמה יש לבית דין לחקור ולשאול לו (את הלווה): אף על פי שאינך יודע הסכום אתה יודע לכל הפחות שאתה חייב לו פרוטה, ואם הודה הרי הודה במקצת,  ומתוך שאינו יכול לישבע – משלם. "

דהיינו, כיוון שהוא "מודה במקצת" על חלק מן הסכום (מחיר נמוך כלשהו), והמוכר טוען בוודאי אתה חייב לי את המחיר המלא, הרי הקונה חייב שבועת התורה מדין "מודה במקצת". כיוון שהקונה אומר שאינו יודע מה המחיר שנקבע, הרי הוא "אינו יכול להישבע". הכלל ההלכתי הוא ש"מתוך שאינו יכול להישבע – משלם".

אחת הסברות המסבירות עקרון זה ('מתוך…') היא, שאם יש חיוב שבועה מן התורה, הדבר מלמד שללא שהנתבע יישבע ויפטר, יש די ראיה להוציא ממנו ממון, שכן חיוב השבועה בא במקום בו יש בסיס איתן לטענת התובע.

לפיכך, גם בנדון דידן, חיים חייב לשלם את התמורה על השמן, בהתאם למחיר שדוד טוען.

בגיליון הבא נעסוק במחלוקת בעניין התמרים   

ערך: הרב סיני לוי 

1ראו, שו"ע חו"מ סימן רכז. במסגרת זו, אנו לא מרחיבים בעניין.

2שו"ע חו"מ סימן  ע"ה, ט. 3שם 4 שו"ע חו"מ  עה, יח

במסגרת מצומצמת זו הבאנו רק את תמצית הדברים.

פסקי דין מלאים ניתן לקרוא באתר רשת בתי הדין

ארץ חמדה – גזית: www.eretzhemdah.org/beitdin

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…