השיח העולמי העכשווי סובב היום סביב ערך השוויון למינהו: שוויון זכויות בין האזרחים, שוויון הזדמנויות בעבודה, שוויון בין המינים.
אך מהו אותו שוויון שאליו כולם נושאים את עיניהם?
החוק הישראלי קובע כי הזכות לשוויון היא מזכויות האדם החשובות ביותר. זכות זו הוכרה כזכות יסוד בישראל כבר במגילת העצמאות, שבה נקבע כי המדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת גזע ומין”.
שוויון זכויות חברתי, שוויון מדיני, שוויון תעסוקתי וכו', הכול נכון וחקוק שחור על גבי לבן, ואף על פי כן חוקקה המדינה עצמה גם את חוק השבות, אשר נותן זכויות יתר למי שסבו או סבתו יהודים. כלומר, גם המדינה מבינה שיש מקרים שבהם השוויון אינו מוחלט, ואדרבה, המדינה בכוונת מכוון שינתה נגד השוויון ונתנה לאנשים מסוימים יתרון חוקתי בשל ערך אחר החשוב מהשוויון.
לאחרונה ערך צה"ל תוכנית הרצה, כחלק מתפיסת העולם השוויונית הרווחת, וניסה לשלב נשים ביחידות הלוחמות בחיל השריון. תוכנית ההרצה הייתה מתוקשרת מאוד ונשמעו בה תרועות ניצחון של הפמיניזם הרדיקלי, אך בסופו החליט הרמטכ"ל שלא לשלב את הנשים במערך הלוחם. אין צורך לומר כי ההחלטה הנ"ל זכתה לכותרות מאירות ומתוקשרות הרבה פחות.
אני מאמין בכל ליבי בשוויון בין המינים, ועם זאת מאמין בכל ליבי כי גברים ונשים אינם זהים.
בהסבר לחיוב נשים בהדלקת נרות חנוכה אומרת הגמרא במסכת שבת כג ע"א: "אשה ודאי מדליקה דא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס".
החובה של הנשים היא חובה מהותית, אימננטית. הנשים היו והן באותו הנס של הצלת ישראל מאז ומתמיד. רק לפני כשבוע הלכה לעולמה גאולה כהן ז"ל, אשר הייתה לוחמת אמיצה באצ"ל ובלח"י ונאבקה בשלטון הבריטי, נפצעה ונכלאה וכעבור כשנה אף ברחה מהכלא אגב סיכון חייה. גאולה המשיכה כל חייה להילחם והקריבה לא פחות מכל גבר אחר.
גברים ונשים שווים, אך אינם זהים. לכל מגדר יש כוחות, יכולות, נקודות חוזק ונקודות חולשה משלו (כן, אני יודע שאני מכליל). אסור בשם השוויון לטשטש את המיוחדות שבכל מגדר, אסור להפוך אחדות לאחידות. אסור בשם ערך השוויון לחייב נשים להרוס את גופן ואת נפשן ובלבד שישתוו לגברים.
יש לנשים עוד המון יחידות לוחמות ותומכות לחימה שהן יכולות לתרום בהן לא פחות ואף הרבה יותר מהגבר הממוצע. אין צורך ואסור לכפות בשם ערך השוויון והפתיחות התנהגות מסוימת על מי שאינם מסוגלים לעמוד בה.
גם בני זוג שווים אך אינם זהים. אסור לאישה לחשוב שבעלה יהיה בדיוק כמוה, ואסור לגבר לחשוב שאשתו תהיה בדיוק כמוהו.
כל אדם הוא אישיות מיוחדת, אינדיבידואלית, בעלת כישרונות, יכולות, רגשות וכוחות אחרים. שני בני הזוג שותפים בניהול הבית ואחראים לו באותה מידה, שניהם נושאים בעול החינוך באותה המידה, שניהם בעלי הבית. כל אחד תורם את כל כוחו ומרצו להצלחת עצמו ומשפחתו.
"שניהם באותו הנס" של הקמת משפחה, ניהולה והאחריות לה, לא בגלל ערך השוויון אלא בגלל הטבע והשכל הישר.
הכותב הוא בעל קליניקת 'מיזוג' – זוגיות. התחדשות. העצמה.
מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי זוגיות. לתגובות : meezoog1@gmail.com ,054-7002069
