'שפטים ושטרים תתן–לך בכל–שעריך אשר ה' א-להיך נתן לך לשבטיך ושפטו את–העם משפט–צדק' [דברים פרק טז, יח].
מדוע התורה מצוה לשפוט בצדק? וכי יעלה על דעתנו ששופטים ישפטו שלא בצדק? דרשו חז"ל [מדרש תנחומא ד] 'שיהיו מטין את העם לכף צדק'. לא מספיק לשפוט את מי שחרג מן הצדק. אחד מתפקידי השופט הוא להביא את העם לנהוג בצדק.
וממשיך המדרש וכותב: 'אמר רבי יהודה ברבי שלום: שיהיו מטין ומלמדים עליהם זכות לפני הקב"ה'.
הכתוב לא בהכרח פונה אל השופטים. הכתוב מדבר עלינו. התורה מלמדת אותנו לדון את חברינו לפני הקב"ה לכף זכות. ודאי שאין המדרש מתכוון שנחפה על שחיתות ורשע. המדרש בא ללמדנו לכוון את העין שלנו לראייה חיובית, לא לראות רק שלילי אלא קודם כל 'כבדהו', למד עליו זכות, ורק אם אתה משוכנע ובטוח 'חשדהו'. ולא להפך…
לימוד הזכות הוא תורה שלמה אשר מוסיפה טוב בעולם ומעוררת לעשות טוב, הרב נחמן מברסלב בתורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן כותב: 'דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה… וכן צריך האדם למצא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד…'
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לימדנו בשיחותיו את דברי הגר"א ביחס למלמדים קטגוריה על כלל ישראל: 'ה' יתברך שונא מקטרג על בניו, אף הקדושים'. [שיחות הרצי"ה, תולדות סדרה ג] ובמבט חיובי כתב האר"י: 'קודם שהאדם יסדר תפילתו… צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי. ■
