סיפור המעשה וטענות הצדדים: התובעים, משפחת א', מכרו דירה, והנתבע, עורך הדין פ', טיפל במכירתה. תמורת עבודתו קיבל הנתבע מהתובע סך של 2,900 ₪.
החוזה נשלח על ידי הנתבע לתובעים סמוך לתאריך החתימה. התובע ואשתו העירו את הערותיהם והחוזה תוקן, אולם לא נשלח אליהם שוב לאחר התיקונים. בזמן החתימה, מיהרו.
לטענת התובעים, רשלנות הנתבע בהכנת החוזה גרמה להם הפסד בסך 11,948 ₪, שכן נכתב בחוזה תשלום על בסיס דולרי ולא על בסיס שקלי.
בנוסף, לטענתם טיפולו של הנתבע בעסקה, ובמיוחד בכל הקשור להכנת החוזה, היה רשלני עד כדי כך שלא מגיע לו שכר עבור עבודתו. לפיכך עליו להחזיר את שכר הטרחה בגובה 2,900 ₪ שקיבל. לדבריהם ניתן ללמוד על התרשלות הנתבע מחוסר סדר בסעיפי ההסכם ומעניינים נוספים.
מן העבר השני, הנתבע טוען שהוסבר לתובעים שמדובר בעסקה דולרית ושזו היתה בחירתם. כך עולה גם מחתימת התובע על לוח התשלומים.1
בנוסף, הנתבע טוען כי התובע הכפיש את שמו בצורה קשה בקהילה ובין מתווכי הדירות, ובכך גרם לירידה משמעותית ביותר בהכנסותיו. הוא היה רגיל לשמש כעו"ד לפחות בשלוש עסקאות בחודש ומאז הסכסוך, לפני כשנתיים, אין אליו פניות ממתווכי האזור.
דיון: בפני בית הדין העידו עורכי הדין שייצגו את הצד הרוכש, ולדבריהם בכל שלבי הרכישה דובר על מחיר דולרי. כמו כן, סעיפים רבים בחוזה מעידים כי מדובר בעסקה דולרית, ובייחוד לוח התשלומים שעליו חתם התובע.
בנוסף, ההלכה בשו"ע2 היא כי החותם על שטר אינו נאמן לטעון שלא ידע מה כתוב בו או שחשב שכתובים בו דברים אחרים. גם אם נמצאו טעויות קלות בסעיפי החוזה, אין מדובר בהתרשלות.
לאור כל האמור, דוחה בית הדין את תביעות התובעים.
ביחס לטענת הנתבע שהתובע גרם במעשיו לירידה בהכנסותיו – בפני בית הדין העיד מתווך על כך שהתובע אכן דיבר כנגד עבודת הנתבע והוא הפסיק לשלוח אליו לקוחות.
ישנם מצבים שמחייבים אדם על נזק שגרם בדיבור: המעיד עדות שקר בחברו חייב לשלם כל מה שהזיק.3 יסוד חיוב עדי שקר בתשלום הוא מדינא דגרמי.4
וכך כתב האדמו"ר הזקן: "אסור להזיק ממון חברו… ואפילו לגרום נזק לחברו בין במעשה בין בדיבור, אסור… וכל הגורם נזק לחברו, אפילו בעניין שפטור מדיני אדם, חייב בדיני שמים".5 מאידך, ישנן לכאורה סיבות לדחות את תביעת הנתבע.
בעניין מניעת רווח (בשונה מנזק הגורר הפסד) עולה מן הירושלמי, שאם אין ודאות לרווח, אין מקום לחיוב ממוני6 מעיקר הדין. אם הסיבה לאי תשלום הנזק שגורם המבטל כיסו של חברו היא משום דהווי גרמא,7 הרי שחייב אמנם לשלם מדיני שמים. במקרה זה בית הדין מוסמך לחייבו בתשלום8.
בתשובת "תרומת הדשן"9 דן באדם שהוציא שם רע על אדם ששימש כשליח ציבור, ובעקבות כך פוטר מעבודתו כש"ץ: בחלק הראשון של השאלה הוא קובע ש"שמעון לא הזיק כלום ממון של ראובן, וגם הוא לא בטלו ממלאכתו, אלא על ידי גרמות נסתלק על ידי אחרים, וכהאוי גוונא הווי גרמא בנזקים… בנדון דידן גרמא דבטילה כהאי גוונא לא שכיחי כלל שיוציא אחד שם רע דשקר על חברו ויחזיק דבריו בשם רע גדול כזה, שעל ידי כך יסלקוהו הקהל ויאמינו לדבריו".10
עם זאת, מסיים 'תרומת הדשן' בכך שלבית הדין סמכות לחייב שלא מן הדין: "אמנם נראה דאף על גב דמדינא לא יתחייב שמעון כמו שביארתי, מכל מקום אם רצו הבית-דין וקנסו כדי לעשות גדר וסייג ולסכור פי דוברי שקר ומוציאי שם רע – הרשות בידם, כפי מה שנראה להם צורך לפי העניין. וכן משמע בתשובת הרא"ש וכן ראוי לעשות"
למעשה, בנדון שלפנינו אף שלא היתה הרשות ביד התובע לנקוט בצעד קיצוני כהשמצת הנתבע, לא ראינו הצדקה לחייב אותו בתשלומים, שכן היו תלונות נוספות, כך שלא מוכח שהיה שקר בדברים.
החלטה: התביעה והתביעה הנגדית נדחות.
ערך: הרב סיני לוי 1לוח זה הומצא לבית הדין על ידי הנתבע 2שולחן ערוך חושן משפט סימן מ"ה סעיף ג' וברמ"א סימן ס"ח סעיף ב' 3שולחן ערוך חושן משפט סימן כ"ט סעיף ב', סימן ל"ב סעיף ב', סימן ל"ח סעיף א' 4ע' ש"ך סימן ל"ח סק"א ובמקורותיו 5שו"ע הרב חושן משפט הלכות נזקי ממון סעיף א' 6ירושלמי בבא מציעא פרק איזהו נשך הלכה ג'. ההבחנה בעניין וודאות הרווח, שנויה במחלוקת ראשונים ואכמ"ל 7כ"כ הרא"ש בפרק כיצד הרגל סימן ו'. ועוד פוסקים רבים. 8ע"פ הסכם הבוררות 9סימן שז' 10צ"ע אם כיום זהו באמת מילתא דלא שכיחא.
ערך: הרב סיני לוי
1ראו, שו"ע חו"מ סימן רכז. במסגרת זו, אנו לא מרחיבים בעניין.
2שו"ע חו"מ סימן ע"ה, ט. 3שם 4 שו"ע חו"מ עה, יח
במסגרת מצומצמת זו הבאנו רק את תמצית הדברים.
פסקי דין מלאים ניתן לקרוא באתר רשת בתי הדין
ארץ חמדה – גזית: www.eretzhemdah.org/beitdin
