לע״נ הרב אלישע וישליצקי זצ״ל
אילו רצינו לבחור מנהיג לפי הנתונים ששעל פיהם בחר ה' את משה למנהיג על ישראל, היינו כותבים במכרז: דרישות התפקיד: יראת אלוקים, חיבור ושייכות לכלל ולפרט, ויתור על נוחות פרטית לטובת הזולת, רגישות מוסרית, זהירות מגזל, תשומת לפרטים קטנים, ענווה ואמון בעם.
נראה שדווקא הפרט האחרון לא היה הצד החזק של משה רבינו בתחילת דרכו. משה מנסה לסרב לשליחות האלוקית בטענה: 'והן לא–יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא–נראה אליך ה" [שמות ד, ה]. בכמה וכמה מקומות מלמדים אותנו חכמים שה' כעס על משה שאמר שבני ישראל לא יאמינו. בנס הנחש נאמר 'וישלכהו ארצה ויהי לנחש', ושם אומר רש"י: 'רמז לו שסיפר לשון הרע על ישראל ותפש אומנותו של נחש'. וכן בהמשך : 'ויאמר ה' לו עוד הבא–נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג' [ד, ו] באר רש"י: 'אף באות זה רמז שלשון הרע סיפר באומרו 'לא יאמינו לי', לפיכך הלקהו בצרעת, כמו שלקתה מרים על לשון הרע'.
לימדה אותנו התורה שמנהיג חייב להיות מלא אמונה בעם, לדעת להקשיב אף לקולות שלא נשמעים… וכך באר הרב אלישע וישליצקי זצ"ל את הפסוק: 'והיה אם–לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון', מבאר הרב אלישע: 'מה התוספת במילה לקול האות הראשון, לקול האות האחרון'? וכי יש קולות לאותות? מדוע לא כתוב בפשטות: 'והיה אם לא יאמינו לאות האות הראשון…? כנראה שמלבד האות והמופת שמשה עשה, עם ישראל יודע להקשיב גם לצלילים. סגנון הדיבור של המנהיג וה'קול' שלו הוא מפתח לגאולתן של ישראל. סגנון דיבור שיש בו אמון בעם, מעורר כוחות באומה לשתף פעולה עם התהליך ולהאמין בו. באמצעות ה'קול' אפשר להתגבר על החולשות הזמניות, להסיר את הקליפות ולגלות את האמונה הפנימית שנמצאת אצל כל אחד ואחד'. ['כדבר אלישע' שמות עמ' 27].
כמובן שבהמשך מאמין משה רבינו בעם ובכוחותיו ומלמד עליהם זכות בכל זמן ובכל מצב.
שמעתי מחסיד חב"ד הרב ליפא קורצוויל זצ"ל שפעם הגיע לרבי מלובביץ רב קהילה שהתלונן מאוד על בני קהילתו, אמר לו הרבי: 'רב צריך לדבר 'מילי – עיל, ולא מילי –רע'. ■
