אלידע בר שאול | איש ידיעת הארץ
מלחמת ששת הימים בירושלים
183 לוחמים נפלו בקרבות על עיר הקודש. רובם לא ירושלמים, אך נקברו באופן זמני בבית העלמין בהר הרצל. עם שוך הקרבות נשאלו המשפחות לאן ירצו להעביר את בניהם, ומעבר לכל חילוקי דעות ומגזר עלתה תשובת ההורים השכולים: זכה הבן/ האב/ האח להילחם על ירושלים – ואף שבחייו לא זכה לראותה בגאולתה, בחרו להשאיר אותו בין רגבי אדמת ירושלים המשוחררת.
תקופת ההמתנה
רצוי בטרם יוצאים לחגוג את יום שמחת איחוד ירושלים, להיזכר בשלושת השבועות מורטי העצבים שקדמו למלחמה. תקופה שבה העולם עמד מנגד, גם כשרדיו 'קול הרעם מקהיר' חזר והבהיר מה צפוי לאזרחי ישראל: "הָאֻמָּה הָעַרְבִית גָּמְרָה אוֹמֵר לְטַהֵר אֶת פָלַסְטִין מִנּוֹכְחוּתְכֶם, אִרְזוּ אֵיפֹה אֶת חֶפְצֵיכֶם וְנֻסוּ לָכֶם מִפָלַסְטִין בְּטֶרֶם הַמָּוֶת יַשִּׂיג אֶתְכֶם". 'פָלַסְטִין' המדוברת שאותה חפצו 'לטהר' מנוכחותנו – לא הייתה רמת הגולן (אז תחת שלטון סורי), לא יהודה ושומרון (אז תחת שלטון ירדני), ולא רצועת עזה (אז תחת שלטון מצרי) – אלא: תל אביב, פתח תקווה, גדרה וחדרה. מבית אלפא עד נהלל ועוד, וכמובן – ירושלים המערבית.
נס גדול היה פה
יום ירושלים, יום שמחת עיר הנצח ששבה וחוברה לה יחדיו, היום שבו חוגגים את הניסים של המלחמה, את הרעות ואת מסירות הנפש שהובילו את הקרבות, ואת זקיפות הגו של כל יהודי ויהודייה בהתהלכם בין הרחובות העתיקים ובין החידושים המרעננים בעיר המתרחבת והמתפתחת.
הגיבור הנשכח
במקביל לקרב הידוע של גדוד 66 מחטיבה 55 בגבעת התחמושת, עמדו פחות מקילומטר משם, ברחוב שמואל הנביא על קו הגבול, לוחמי הגדודים 71 ו-28. הירדנים הפגיזו באש כבדה את כל אזור הפריצה המיועד, ועלה צורך דחוף ב'מישהו' שירוץ בראש הלוחמים. אז עלתה דמותו של הרִאשׁוֹן לַמִּסְתַּעֲרִים – רב"ט דוד גלעדי, בית"רי חובש כיפה מבת-ים. אתלט מזהיר, רב כוח ואמיץ עד כדי השתאות, שזינק אל הגדרות, יצר פרצה וסימן נתיב לחבריו. משזיהה את מקורות הירי הירדני בבניין נישא ממול, הסתער וחדר לתוכו, וכך משך אליו את האש ואפשר לבאים אחריו את המעבר הבטוח. דודיק ירה בקרב פנים אל פנים וחיסל עמדה אחר עמדה. משפנה לשוב הגיח לגיונר שהסתתר מאחוריו, ופגע בו פגיעה אנושה. את קסדתו המנוקבת של גלעדי הניחו לוחמי הגדוד בראש גל-עד מאולתר בשכונת שמעון הצדיק שנגאלה ועברה לידי כוחותינו.
ישיבת הכותל
ישיבת ההסדר שקמה מייד לאחר המלחמה, וחידשה את לימוד התורה בצורה מאורגנת בין חומות העיר העתיקה. לשמוע את שיעורי הרב הדרי זצ"ל בנושאי חסידות והרב קוק, גדושים בסיפורי הדמויות הירושלמיות, לרדת בשירת כיסופים כתף אל כתף עם כל הבחורים הרוקדים לקבלת שבת מידי שישי בכותל, לעקוב אחר הנהגותיו בקודש של הרב נבנצל יבדלט"א, להתכונן לשירות צבאי מתוך קרבה יומיומית אל אזור המקדש – אלו חוויות הנצרבות לכל החיים.
החצי השני
כָּל נְדָרַי, כָּל מִלּוֹתַי, כָּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי וְכָל אֲשֶׁר אֹמַר, קשורים ליום שבו הפציעה בשמי המושב בית מאיר אילה קלילה ומקלילה, שבאה לעשות שירות משמעותי כמדריכה בבית ספר שדה 'שער הגיא'. ואני שרציתי להיות חבר של קבע בחברת להגנת הטבע, מצאתי את שאהבה נפשי. וכל המטענים, כל המשקלים, וכל הַכְּבֵדוּת כעשן יכלו מול שמחת החיים המתפרצת שיש באם ילדינו המקסימים, משוש חיינו.
נשים מחוללות שינוי
ספרי הראשון – יָמִים כְּתִקּוּנָן, העלה על נס את סיפור נשים מעוררות השראה בגבורה, בהנהגה ובעשייה ציונית. סיפור רוב דמויות ההוד נשכח או טושטש, ומחקר מקיף שנעשה מאז קיבץ חומר לספר נוסף בנושא. מחכים לתקציב.
נשים לוחמות
סב נשיא המדינה, הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, ועמיתו 'הראשון לציון', הרב עוזיאל, פרסמו בכ"א באדר א תשי"א דעת תורה: "גיוס נשים במסגרת צבאית באיזו צורה שהיא, אסור בהחלט!״ בחלוף השנים אשררו 'הראשון לציון', הרב מרדכי אליהו, ועמיתו, הרב הראשי שפירא, כי אותו פסק ואותה דעת תורה: "עומדת בתוקפה גם כיום ללא שינוי״. ממסגרת שנפרצה לפרקים, ו'בדיעבד' שהפך ל'כתחילה' כגישה, ועד לטרמפים שתפסו ארגונים מפרקי חוקים בסיוע מִשְׁפָּטִיזַצְיָה, ואוי לבושה.
שיר שמרגש אותך?
השביל בירידה מביתנו ביישוב, שממנו רואים כביש רחוק ומכוניות נוסעות הלוך ושוב. מעט שאון עירוני, בתוככי מרחבי הטבע שבו טובלים בתינו ויישובנו.
הספר האחרון שקראת?
"בֵּן לוּ הָיָה לִי" – מכתביו של שאול רז מלוחמי כפר עציון בתש"ח, מאת שילה גל.
שבת בשבילך
בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל. זמן לראות ולשמוע את הילדים, להשלים חוסרים בחומר וברוח, ולהטעין גוף ונפש לקראת שבוע פעילות מבורך נוסף.
