01
קשה למצוא משהו שמחבר את תקווה חדשה וכחול לבן מלבד ההחלטה על החרמת נתניהו. אם בוחנים את מצעיי שתי המפלגות ואת פעילותם של חברי הכנסת בשנה האחרונה מבינים שהאידיאולוגיה שלהם שונה ב-180 מעלות. הקרב בין אנשי נתניהו לאנשי רק לא ביבי מגיע למחוזות הזויים, ומעל הכל – דוחק את האידיאולוגיה לפינה. מה שהחל כוויכוח על ערכים מול רצון הבוחר ושמירה על שלטון החוק מול רפורמה במערכת המשפט מגיע למחוזות בלתי נתפסים.
בני גנץ מנהל את הסכסוך מול הפלסטינים. הוא הפנים שאין תהליך מדיני בשלב זה והוא דוגל בשיטת האמצע. התיאום הביטחוני חשוב לו כמו גם החקירה המתנהלת נגדנו בבית הדין הבינלאומי בהאג ולכן הוא ממש משקיע בהיתרי בנייה לפלסטינים בשטחי סי, והגדלת היתרי העבודה. הוא מסמן לפלסטינים שיש עם מי לדבר ומבחינתו ברגע שהוא מייצר תעסוקה ודאגה לצרכים בסיסיים הוא מרוויח שקט. גנץ גם נפגש ומדבר עם יו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. מנגד, יו״ר תקווה חדשה גדעון סער מצהיר בדיוק הפוך מכך. רק באוגוסט האחרון הוא דיבר בראיון לאריה אלדד ובן כספית ב- 103FM על פגישת בני גנץ ואבו מאזן: ״אני, במקומו, לא הייתי מקיים את המפגש – כי אבו מאזן משלם משכורות למשפחות של מחבלים. בתחום המדיני, בכל מקרה מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון לא תקום. אינני יכול לתמוך במשהו שאני לא הייתי עושה במקום שר הביטחון״.
אבל זה לא נגמר שם. רק לפני שנה וחודש בזמן שנאבקו הצדדים על ההסכמים הקואליציוניים הצהירו סער ואלקין על מאבקם בהשתלטות הפלסטינית בשטחי סי. הם דרשו וקבלו תקציבים להקמת היחידה במנהל האזרחי לאכיפת הבנייה, אותה בנייה שבימים אלו מלבין ראש הרשימה החדש שלהם. וזה מבלי לדבר על זאב אלקין שלא מפסיק לקדם תכניות מתאר במשרד השיכון, בין היתר במזרח ירושלים, אריאל גוש עציון שומרון ואיפה לא. אז יגידו בסדר, אנחנו מסכימים על רוב הדברים. אבל מה מהם רוב הדברים? מערכת המשפט? דת ומדינה? מה ההבדל בנושאים הללו בין כחול לבן ליש עתיד או ישראל ביתנו? החיבור הזה שמוכרים לנו כ״דופן ימנית״ תחילתו וסופו בנתניהו.
02
מנגד יש חיבורים מתבקשים. ח״כ איתמר בן גביר נפגש השבוע עם ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ אחרי כמה ימים של כיפופי ידיים. נכון לכתיבת שורות אלו, עוד מוקדם להגיד איך תיראה הרשימה המשותפת של השניים אבל כבר עכשיו ברור שלטובתם הם צריכים לרוץ יחד.
בן גביר עשה השנה קפיצה ציבורית משמעותית רואים את זה בסקרים וזה ניכר גם ברחוב. הוא כוכב וזה מתבטא בסקרים. אבל אין להמעיט בכוחו של סמוטריץ׳ שנחשב אידיאולוג ביצועיסט ובעיקר מי שעמד כחומה מול הרבנים ואנשי הליכוד בניסיון החיבור עם רע״מ. שניהם מדברים לקהלים שונים. בן גביר לפריפריה, למזרחים, לחילונים ולצעירים שחלקם חילונים; סמוטריץ׳ מדבר לאנשי הציונות הדתית הקלאסית ובמידה מסוימת גם למאוכזבי ימינה. הנקודה המעניינת ביותר היא האם יצליח בן גביר לחלק את הרשימה חצי חצי, איך תיראה רשימת הציונות הדתית אחרי הפריימריז ובעיקר מה תהיה עמדתם של הרבנים. כך או אחרת כל אחד מהם יודע שריצה נפרדת תפגע בו.
