ביטוח ביולוגי

הרפואה בימינו מתקדמת כידוע יותר מאי פעם, בעזרתו יתברך. מדובר גם על רפואה מונעת וגם על רפואה מתקנת, אך תחום נוסף של הרפואה הוא הכנת אמצעים לעתיד, ובהם ניתן יהיה בשעת הצורך למנוע מחלה, לרפא אותה, או לפחות לצמצם את היקפה.
אחת השיטות האלו, שהולכות ונחקרות ומבוצעות בפועל בשנים האחרונות, כוללת שימור הדם הטבורי של התינוק, מה שעשוי להציל את חייו במידה ויחלה במחלה מסכנת חיים. לאט לאט יש מחלות רבות יותר שניתן לרפא בצורה זו, ולכן מדובר למעשה על מעין 'ביטוח ביולוגי' לילד למשך שנים רבות. בנק דם טבורי הוא אתר לשימור ולאחסון תאי הגזע שמקורם בחבל הטבור. הדם נשמר למשך שנים רבות.
תאי גזע באים משלושה מקורות:
א. לפני הלידה – מתאי טרום-עובר בלתי ממיונים; תהליך ההפריה כולל כידוע חיבור של תא זרע עם הביצית, הפריה וחלוקות חוזרות ונשנות, כאשר חלק מן התאים מתמיינים והופכים לתאים של איבר פלוני, ואחרים לא מגיעים לשלב זה.
ב. דם טבורי בלידה, מתאי גזע הנמצאים בחבל הטבור.
ג. תאים ממוח העצם או הדם ההיקפי לאחר הלידה.
תאים אלה חשובים מפני שהם יהיו מסוגלים בעתיד בשעת הצורך להתמיין לסוג תא ספציפי. הדם הטבורי נאסף מחבל הטבור לאחר הלידה וניתוק חבל הטבור מהוולד, והוא נשלח להקפאה תוך 12-36 שעות ממועד הלידה. דם זה עשיר בתאי גזע ולכן חשוב לשומרו. כמו כן הדם הטבורי נקי מזיהומים ומשינויים גנטיים.
מעלה גדולה יש בדם הטבורי בזה שהוא למעשה מוצר מדף – כאשר הוא נשמר בבנק הדם הטבורי הוא מוכן מיידית להשתלת מוח עצם בשעת הצורך. עד היום בוצעו בעולם אלפי השתלות מוח-עצם תוך שימוש בדם טבורי.
בישראל בוצעו עד עתה מאות השתלות תאי גזע מדם טבורי. רוב ההשתלות בדם טבורי בוצעו בילדים, בגלל כמות תאים קטנה מאוד בכל מנה. בעתיד יפותחו טכניקות להגדלת כמות התאים במנה, כך שתתאים גם למבוגרים.
אין ספק שמדובר כאן במהפכה רפואית בעצם התהוותה. ייתכן שיתברר שכל המאמץ היה לשווא ושהישועה לחולים, בעיקר לחולי הלוקמיה, לא תבוא מכיוון זה. אולם מצד חובת ההשתדלות הקיימת לכל אחד מאיתנו, ייתכן מאוד שכבר עתה או בעתיד הקרוב יהיה מדובר על פעולה מובנת מאליה: מכל תינוק יינטל הדם הטבורי ויישמר בבנק הדם הטבורי לשנים רבות, ושם הוא יחכה להזדמנות להציל את חיי בעליו אם וכאשר הוא יחלה ותאי הגזע שבדם הטבורי יהיו תקוותו האחרונה.
אפשר להסתכל על הנושא במבט פסימי: הילד אך ולד ומכינים לו מאגרים לעת מחלה, אבל ניתן גם באופטימיות לראות כמה מתקדמת הרפואה וכמה חסד ניתן לעשות בעזרתה.