01
שבת וחג שבועות צמודים בכותל זו חוויה שקשה לתאר, וכבר שבוע לפני החג התקשרו אליי ידידים רבים כדי לקבל פרטים על סדרי התפילה בשבת ובחג השבועות. מזג האוויר הירושלמי החמים והיבש הסביר פנים לעולי הרגל הרבים שגדשו כל דירה וכל חדר בבתי המלון. בערב שבת רחבת הכותל כבר הייתה גדושה באורחים רבים, התפילות לבשו שמחה של ערב חג, ומעגלי הריקודים חיברו לבבות וצבעו את הרחבה בשלל הגוונים הנפלאים של עם ישראל – חיילים, בחורי ישיבות, תיירים ועולים רבים מכל הגלויות ומכל הצבעים. וקרב פזורינו ממש. מה שאיחד את כולם היא האהבה לירושלים והתפילה לבניין בית הבחירה. הייתה זו הכנה בזעיר אנפין לעלייה לרגל לכבוד הבית ההולך ונבנה. בחג השבועות המניינים הקבועים בבוקר פינו מקומם לקליטת עשרות אלפי עולי הרגל, שנהרו בהמוניהם מכל שערי העיר העתיקה לאחר לילה מרגש של לימוד תורה, לתפילת ותיקין ברוב עם ליד שריד בית מקדשנו.
מנייני הכותל הוותיקים של תושבי הרובע, בניצוח הגבאי המסור, ר׳ גבי שיינין, התכנסו בחג בישיבת ׳נתיב אריה׳ שבהיכל ׳האידרא׳ מיסודו של הרב שלמה גורן. רוחו של הרב גורן, משחרר מערת המכפלה ומהלוחמים הגדולים לשחרור ולריבונות בהר הבית, ניכרת כאן בתפילות, בלימוד ובדבקות בתורתו. אורחים רבים הוזמנו להצטרף. בהיכל הקדוש הזה, הצמוד לכותל, אנו מתכנסים מידי שנה לתפילות הרגלים וימים נוראים. התפילות כאן מרגשות במיוחד כי מחלונות ׳האידרא׳ ניתן לצפות בערגה אל רחבת הר הבית הסמוכה ממש ואל רחבת הכותל. כאן ניתן לחוש בכל החושים את משק כנפי הגאולה ההולכים ומתעצמים.
02
נחלקו הפוסקים אם חובה להביא ביכורים לבית המקדש בחג השבועות של שנת השמיטה, הרי בשנת השמיטה אנו מפקירים את הפירות והם אינם בבעלותנו.
ביום שישי לאחר ביקור אצל אימי, נסענו כל המשפחה לקטיף דובדבנים שהופקרו על ידי חקלאים צדיקים בבנימין. הייתה זו הזדמנות משפחתית נפלאה לחוות עם הנכדות והנכדים חוויה חקלאית מרגשת עם חיבור לחקלאות הישראלית, לחוש את שנת השמיטה בשטח ממש, תוך הצדעה לגיבורי הכוח שהפקירו את מטעיהם ואת שדותיהם בשמיטה ומזכים את הציבור להתענג מהפירות הקדושים בקדושת שביעית. הקטיף של האורחים נעשה בזהירות רבה כדי לשמור על קדושת השביעית של הפירות וכדי לא לפגוע במטעים הצמודים שהצטרפו לאוצר בית דין. להבדיל, החקלאים השכנים בחרו למכור את התוצרת החקלאית המתוקה במחיר סמלי לכיסוי הוצאות הגידול בלבד.
נזכרתי בימים שבהם עמלנו בהתנדבות במטעים ובכרמים של אותם חקלאים ישראלים חלוצים, שנעצרו כחשודים עם אסירי המחתרת היהודית. במסירות ובעוצמה רבה התגייסנו למשימת חירום להצלת המטעים והכרמים. היה חשש שהפירות והענבים מזן ׳שאמי׳ ו׳ברלינקה׳ ילכו לאיבוד מחוסר טיפול ראוי, שעה שהחקלאים היקרים נמצאים מאחורי סורג ובריח. השכמנו קום והגענו למטעים ולכרמים לפנות בוקר כשהצינה מעלה לשיא את ריכוז הסוכר בענבים, כדי לבצור אותם בשיא טעמם המתוק. בהמשך הזדרזנו לחפור גומות, להשקות, לעדור, לדלל, לגזום, לזמור, לנקש, לדשן ועוד. את הפירות ארזנו בקפידה באריזות שקופות ובארגזי קרטון והעמסנו אותם לעייפה על רכבנו. מידי יום הוצאנו את הארגזים עם הפירות הטריים לרחובה של עיר ואט אט מכרנו את הפירות במחיר סמלי לאנשים טובים שרצו לתרום למאבק לשחרור העצירים. עברו מאז כארבעים שנה! והחוויה המיוחדת הזו לא משה מזיכרוני. ריחו המתוק של עסיס הענבים הטריים נאחז בי היטב ללא שום רצון להרפות, לא עזרו כל השטיפות והעצות – ניחוח מוהל הענבים דבק בבגדים, בידיים ובנשימת אפי וכך ליווה אותי עוד זמן רב, ובעצם עד היום…
03
ממטעי בנימין הדרמנו לכיוון כפר מימון. כבר בכניסה לכפר התגלתה לעיננו תופעה מרתקת – על רבים משערי חצרות הבתים קידמו אותנו שלטים מאירי עיניים: ״כאן שומרים שמיטה – הפירות שעל העצים קדושים בקדושת שביעית והם הפקר, ולכן גם אינם חייבים במעשר. שכנים ואורחים יקרים, אתם מוזמנים לקטוף מהפירות לשימוש משפחתי כל אחד לפי צורכו. אפשר להיכנס בכל שעות היום – רק הפירות הפקר…״
סבא וסבתא יצאו גם הם עם הנינים לקטוף לימונים כדי לרקוח לימונדה מתוקה לקטנטנים. ריגש אותי עד דמעות המראה המלבב של ארבעה דורות שירדו לפרדס, ושמקפידים לקטוף רק מעט פירות קדושים לשימוש יומי בלבד. סבא וסבתא לא מוכנים בשום אופן לסחור בפירות שביעית, בנוסף לכך הם מנחילים בטבעיות מדור לדור את מורשת האהבה לאדמת ארץ ישראל, לחקלאות ולחקלאים הישראליים ששומרים שמיטה במסירות רבה כבר אלפי שנים.
04
העושר ומגוון שיעורי התורה בכפר מימון במשך השבת והחג ביום ובלילה, לא נופל באיכותו ובכמותו מכל שכונה בירושלים או בפ״ת… אבות ובנים בבית הכנסת, אימהות ובנות בבית העם, וכולם לומדים בחברותות, מקשיבים לשיעורים, מתעמקים ומתענגים מכל רגע של תורה ונשארים ערים כל הלילה. המרא דאתרא, הרב מיכאל אדרעי, ואיתו רבנים נוספים מתושבי הכפר, מדלגים בזריזות ובחיוניות מבית מדרש אחד למשנהו ומרביצים שיעורי תורה ביום ובלילה עד עלות השחר, בנושאים חובקי עולם התורה ובעיקר באלו הנוגעים לחיי החברים. השיעורים והסדנאות מוקפדים מאוד ומושכי לב, מלווים במאור פנים ובדפי מקורות שמקיפים את כל התורה כולה. לאורך כל החג וליל הלימוד, התפעלתי מהארגון המושקע והמוקפד. הגבאי המסור, אורי נשרי, פתח פינת קפה ושתייה קלה ולידו 'טיש' – שולחן ארוך וערוך עמוס לעייפה בכל טוב – פיצוחים, פירות ארצנו, עוגות, עוגיות ומגדנות. אורי טרח במשך כל הלילה לחדש את המלאי, לנקות, לעודד, לעורר ולהנעים ללומדים הרבים את לימודם ככל יכולתו.
ניכרת ההשקעה הרבה שבאה מתוך אהבה עמוקה ודאגה למשפחות חברי הכפר לדורותיהם, מהמייסדים ועד לנכדים ולנינים. החברים ובני הנוער נדבקים בחינניות של הרב אדרעי ובאהבת התורה שלו. בדור של נטפליקס ו׳היהודים באים׳ מוצבת לרבני הקהילות משוכה גבוהה ומסכת משימות לא פשוטה. בשבתות, במועדים ובעיקר בחג השבועות, כשהמסכים מכובים ובני הנוער נותרים ערים כמשימה תחרותית אתגרית – ׳מי יירדם ראשון?׳, בשעות אלו נפתחת הזדמנות להתחבר מלב אל לב וליצור שיח נדיר ומפגשי תוכן לתוך הלילה. אל הרב אדרעי חוברים רבנים ומחנכים נפלאים תושבי הכפר כמו הרב יצחק לוי, הרב נעמן וסרצוג, (בן דודתו של מומו פילבר) ועוד.
05
באסרו חג שבועות זכיתי לקבוע מזוזה בסניף נוסף של ׳הבית של אביה׳ במיתוג מרענן – ׳הבוטיק׳ – שמרמז על חנות מעוצבת בטוב טעם שמוכרת פריטי ביגוד איכותי לכל המשפחה ממותגים ידועים במחירים סמליים. ׳הבית של אביה – הבוטיק׳ נחנך בקניון הפעמון ברחוב המלך ג׳ורג׳ 3 במרכז ירושלים. נעמה ומלאכי בעדני, אנשי החסד, מנהלים את ׳הבית של אביה׳ ואת ׳הבוטיק של אביה׳ כרשת חנויות חברתיות יד שנייה, שמפעילות מתנדבות יקרות ולצידן בני נוער עם צרכים מיוחדים. הרשת היא פרויקט חברתי שמשלב מעגל אין סופי של נתינה. תורמי הבגדים, המתנדבים, הקונים, בעלי הצרכים המיוחדים – כולם נותנים ומקבלים, כולם שותפים במעגל החסד. ב׳הבוטיק׳ של אביה פועלת גם מחלקה בוטיקית של ׳גמ״ח מטפחות מעוצבות לשבתות, לחגים ולשמחות׳.
אנו מקבלים יום יום שקים רבים עמוסים בבגדים מאלפי תורמים החפצים בעילום שמם. ביניהם משפחות ובודדים שמגיעות במיוחד מכל הארץ, מתל אביב, מהשומרון ואפילו מרמת הגולן! כמו כן אנו זוכים לתרומות של רשתות מותגי אופנה ידועות מאנשי חסד שמעניקות לנו את עודפי הייצור שלהן. החנויות המעוצבות ביד אוהבת משרות אווירה של כבוד ושל נעימות על כל מי שנכנס בשעריהן. כל אחד ואחת חשים בנוח להיכנס, לעשות אתנחתא מעמל היום, לשתות כוס קפה, להתרווח עם ספר טוב, למשש את הסחורה, למדוד ולקנות בגדים ללא הגבלה, וכל זאת במחיר סמלי – שמלות מעצבים, חולצות, חליפות, נעלים, תיקים, כובעים ועוד הפתעות לבית ולכל המשפחה, גברים נשים וטף, מגיל ׳רק נולד׳ ועד 120.
תמונה שחוזרת על עצמה אין ספור פעמים ׳בבית של אביה׳: ערב חג, נכנסת אישה עם שמונה ילדים. היא מלבישה אותם בטוב טעם מכף רגל ועד ראש בבגדי חג בוהקים, כולל הלבשה תחתונה ואפילו כיפות חדשות, גם היא מצטיידת במטפחת ראש מעוצבת ובשמלה אופנתית וכל זה תמורת תשלום של 140 ש״ח בלבד!
תודה לנעמה ולמלאכי, תודה לכל המתנדבות, תודה לבעלי הצרכים המיוחדים שאנו רואים בהם שותפים והם רואים ב׳בית של אביה׳ כביתם השני. תודה לה׳ על הזכות לקחת חלק במפעלי החסד המרגשים, לצמוח ולהתברך בתוך עם של גומלי חסדים.
קיץ בריא. בשורות טובות. והמשך חוט של חסד על כל כלל ישראל.
בתמונה: עם מלאכי בעדני ליד הסניף החדש של ״הבית של אביה – הבוטיק״
