בכל רחבי ארה"ב נערכות כבר מספר שבועות הפגנות בעקבות פסק הדין שניתן ביום 24.06.22 אך תוכנו הודלף באופן חסר תקדים, ככל הנראה על ידי אחד העוזרים המשפטיים בבית המשפט העליון, הנוטה לפרוגרסיביות – כבר חודש ימים לפני פרסומו הרשמי.
טענות החוגים הפרוגרסיביים בארה"ב וביניהם ארגון 'אנטיפה' האנרכיסטי והאלים, ארגוני נשים רבים, וגם רבים מהציבור היהודי, הנוטה באופן מובהק לשמאל, לצערנו ללא מחשבה עצמאית הן כי בית המשפט העליון 'אסר' על עריכת הפלות. המפגינים, הנתמכים על ידי כלי התקשורת המרכזיים, כולם נשלטים על ידי הדמוקרטיים, מפריחים טענות מעל כל במה אפשרית כי בעקבות פסק הדין "לא ניתן יהיה לערוך הפלות", כולל סיפורים מסמרי שיער על נערות שתיאלצנה לשאת עובר שאותו הרו באונס, נשים שעלולות למות (כך!) בשל היריון מסכן חיים מחוץ לרחם, ועוד ועוד. כלי התקשורת בארץ כדרכם מהדהדים את תקשורת השמאל האמריקאית, וחוזרים על אותן טענות שהן פשוט עלבון לאינטילגנציה, מבלי להתעמק ומבלי לבדוק דבר.
אז בואו נעשה סדר: פסק הדין שניתן ביום ו האחרון הפך הלכה קודמת שנפסקה על ידי בית המשפט העליון בשנת 1973 – Roe v. Wade, ובה נקבע כי הפלה היא 'זכות חוקתית' המוגנת על ידי התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית, ולפיכך – לא ניתן לחוקק חוק אשר מגביל זכות זו. בעקבות אותו פסק דין נוצר מצב שבו אין כל הגבלה על האפשרות לבצע הפלה מכל סיבה שהיא (או אף ללא סיבה כלל) בכל שלב של ההיריון, וזאת ללא קבלת עמדת אבי העובר וללא חשיבות לגיל העובר ולמידת התפתחותו. מצב זה היה חריג ביחס לכל מדינות העולם המערבי. אפילו במדינות מערב אירופה הפרוגרסיביות ביותר אין היתר גורף לערוך הפלות. במרבית מדינות האיחוד האירופי אסורות הפלות לאחר השבוע ה-17 להריון, וגם לפני כן – יש צורך בעילה מסוימת כדי להפיל ויש לקבל היתר של גוף ביורוקרטי שהוקם לשם כך, בדומה למצב בארץ.
ומה קבע פסק הדין האחרון? בסך הכול התיר (ולא חייב) לכל מדינה לקבוע הסדרים חוקיים לגבי מתי ניתן יהיה לערוך הפלה. בניגוד ליללות הפרוגרסיביים אין ולו מדינה אחת בארה"ב, כולל המדינות השמרניות ביותר, אשר אסרה בעבר או מתכוונת לאסור בעתיד הפלה בנסיבות המצדיקות זאת. זהו סילוף גמור. כל המדינות התירו בעבר וגם תתרנה כעת הפלה במקרים של היריון מסכן חיים; היריון כתוצאה מאונס; היריון של קטינות וגילוי מום בעובר. אלא שבמדינות השמרניות המייחסות חשיבות גם לערכי דת, לא יהיה היתר גורף להפלה. לא תותר הפלה של סתם היריון שאינו רצוי. ואילו המדינות הדמוקרטיות תהיינה רשאיות להמשיך במצב הקיים – של הפלות ללא כל הגבלה. כל מדינה – בהתאם להחלטה הדמוקרטית של נבחרי הציבור בה, החלטה המשקפת את הערכים ואת תפיסת המוסר של אזרחיה.
אף מדינה לא מתעתדת לאסור כליל על הפלות, אך תהיינה מדינות שבהן החלטה כזו תתקבל בכובד ראש, ובכך ישודר מסר חשוב לזוגות, מסר שהולך ונעלם מהשיח הפוסט מודרני, למסר הזה קוראים: אחריות. אדם אינו בהמה המונעת על ידי יצרים בלבד. אדם צריך לשקול מראש את מעשיו ולהבין מה ההשלכות של כניסה להיריון, ולכלכל צעדיו בהתאם. אבל המסר הזה שיעודד זוגיות קבועה, מתמשכת ורצינית, לרוב תוך הקמת משפחה – אינו רצוי בעבור גורמי הפרוגרס, המעוניינים לפרק את התא המשפחתי.
השיח בנושא ההפלות בארה"ב מהווה סוגיה מרכזית בכל מערכת בחירות. כל מועמד מסווג מייד האם הוא pro-life , אם לאו. מעניין שדווקא אצלנו במדינת ישראל, שהיא על פי רבנו הראי"ה יסוד כיסא השם בעולם, חוץ מעמותת 'אפרת' שעושה עבודת קודש, אין כמעט שיח בנושא. דעת התורה אינה מושמעת, הפוליטיקאים בורחים מעיסוק בו, והיות שגורמי הפרוגרס אינם נחים לעולם – התוצאה היא כי סמכויות הוועדות לאישור הפלות מכורסמות כל העת רק לכיוון אחד. כך למשל בעבר היה נוכח בוועדות אלה רב כסמכות מוסרית, ולאט לאט הוציאו את הרבנים ונטלו מהם כל אפשרות להתערב. כך גם אוסרים בתי החולים על עמותת אפרת לפעול בתחומם. נכון להיום, אין כמעט פנייה בבקשה לערוך הפלה שאינה מאושרת.
ואם לא היה די בכך, קבע שר הבריאות הנוכחי, ניצן הורוביץ, תקנות חדשות שצמצמו עוד יותר את שיקול הדעת של הוועדה והפכו אותה הלכה למעשה לגוף חסר שיניים. החל ממועד כניסת התקנות לתוקף, בעוד שלושה חודשים, לא ניתן יהיה לשאול את הפונות לוועדה שאלות שאינן מוכנות להשיב עליהן, והפונות אף לא תידרשנה כלל להופיע בפני הוועדה אלא למלא טופס בקופת החולים בלבד, שיאושר כמעט אוטומטית. כלומר, דווקא מדינת ישראל מתקדמת לכיוון אותו מצב שבו הייתה ארה"ב לפני פסק הדין האחרון, מצב שאין לו אח ורע בעולם – אישור אוטומטי לכל הפלה.
כדאי לשאול את עצמנו: האם להרוג עובר שהוא כבר בעל צורת אדם, ליבו פועם ומוחו עובד – זה מוסרי? ומה עם עמדת אבי העובר, האם לא מגיע לו שהיא תישמע? אולי הוא מעוניין דווקא לקיים את העובר? אולי תהיה לו בעיית פוריות בעתיד וזו ההזדמנות האחרונה מבחינתו? האם לא ראוי שאישה המבקשת לערוך הפלה תיודע בנוגע למשמעויות הצעד שהיא מבקשת לעשות, כולל מהבחינה הנפשית ואף הרוחנית? אליבא דגורמי השמאל הפרוגרסיבי – כל השיקולים הללו הם הס מלהזכיר.
מצב זה לא ייתכן ונקווה שנבחרי הציבור האמוני והשמרני יפעלו לשינויו בהזדמנות הראשונה. במדינה היהודית היחידה בעולם שאמורה להיות אור לגויים, ראוי לפעול לקביעת הסדרים שיהיו מונחים על ידי ההלכה ועל ידי המוסר היהודי בנושא חשוב זה.
