דברים

“אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן” (דברים, א’, א’)
כך פותחת התורה את ספר דברים. משה רבינו, כבד הפה וכבד הלשון פותח בנאום הפרידה הארוך שלו מעם ישראל שהוא מנהיגו למעלה מ-40 שנה. משה אשר נענש, אך לפני כמה שבתות, מפני שהיכה בסלע במקום לדבר אל הסלע, פונה אל עם ישראל בדברים – דיבור בפה.
חשיבות גדולה יש לכך שאנו קוראים למצוות ולעקרונות החשובים ביותר ביהדות “עשרת הדברות” מלשון לדבר. כמו כן, גם מנהיגות ובעיקר מנהיגות החלטית וחזקה נקראת דבר: “כי אתה תבוא וכתיב כי אתה תביא, אמר רבי יוחנן אמר לו משה ליהושע אתה והזקנים שבדור עמהם, אמר לו הקב”ה טול מקל והך על קדקדם דבר אחד לדור ואין שני דברין”. (סנהדרין דף ח’ עמוד א)
לאורך הדורות, רבים וטובים ניסו לתאר את ייחודיותו של האדם על פני שאר בעלי החיים בעולם: יש שאמרו שהאדם הוא היחיד שיכול לחבר רצף של סמלים, מילים, מחשבות וחישובים. יש שאמרו שהאדם הוא היחיד בעל חשיבה מופשטת. יש שאמרו שהוא היחיד שיש לו קשר עם הנינים שלו (יש כנראה מעט מאד סוגי בעלי חיים אשר מצליחים לשמור על קשר עם ה”נכד” שלהם, אך אין אף בעל חי השומר על קשר עם הדור הנוסף). יש שאמרו שהאדם הוא בעל החיים היחיד שיודע לכתוב או לקרוא. יש שקבעו שהאדם הוא בעל החיים היחיד שיש לו יכולת לשונית – ללמוד לדבר שפה.
ואני מוסיף שמכל החי על פני האדמה, רק האדם ניחן ביכולת שיחה, תקשורת, יצירת קשרים ארוכי טווח גם עם השונים ממנו. יכולת הדיבור של האדם מתוארת כה יפה בתרגום אונקלוס לפסוק שבו התורה מגדירה את האדם “ויהי האדם לנפש חיה” = “והות באדם לרוח ממללא”.
כולנו כבני אדם חייבים לפתח ולשכלל את יכולת הדיבור המייחדת אותנו כבני אנוש. בני זוג חייבים להכיר בחשיבות השיח ביניהם ולנצל חשיבות זו כדי לפתח, לשכלל ולהעמיק את הקשר ביניהם.
בשיח הזוגי אינני מתכוון לשיחות עדכון בנאליות או לשיחות של התנהלות משפחתית יומיומית (“אני אקח לגן ואתה תקנה במכולת” וכן הלאה), אני מתכוון לשיח בונה, יוצר ומשמעותי המביא את בני הזוג למחשבה קדימה, התארגנות לקראת קבלת החלטות, שיחה מעמיקה המביעה מחשבות, רגשות, רצונות ומאוויים. שיח המובנה על כבוד, כנות, אמת, אכפתיות והערכה הדדית.
בפאראפרזה לפסוק הפותח נאמר “אלה הדברים אשר דיבר הבעל עם האישה …” אין מילים לתאר את חשיבות השיח הזוגי באופן רצוף ועקבי.