בארץ מתחיל להיות מעניין. בעיקר את כותבי וקוראי הטורים. הקואליציה מתפרקת. הולכים לבחירות. בית המשפט משתולל. יש הרבה על מה לכתוב.
אבל אנחנו בערב חג מתן תורה.
ובשעה שאתם מחזיקים בידכם את הגליון הזה, זה זמן טוב לזכור שבעוד עשר שנים איש לא יזכור את המשבר הקואליציוני, וגם כל מיני דמויות שמככבות בו כבר תשקענה בתהום הנשיה. אבל התורה וחג השבועות יהיו גם בעוד אלפי שנים.
אז למרות התקופה הסוערת. כרגע הזמן ללמוד תורה.
***
ואמנם, כאן נשאלת השאלה, האם אין קשר בין התורה לפוליטיקה?
התשובה היא כמובן שיש קשר עמוק. כל מה שאנחנו מחפשים בפוליטיקה, ראוי שלא יצא אלא מתוך התורה.
למה אנחנו בעד ארץ ישראל? בגלל התורה. למה אנחנו בעד כיבוש הארץ וגרוש האויבים ממנה? בגלל שכך כתוב בתורה.
גם בפוליטיקה. תמיד צריך לדעת מה כתוב בתורה.
***
כל זה נכון לגבי הערכים והשאיפות. ברגע שמתחילים להזכיר שמות של אנשים מסויימים במערכת, או לרמוז. זה כבר לא תורה.
מה שחשוב לזכור בחג השבועות זה מה היעד. כמו שאמרנו: עוד כמה שנים אף אחד כבר לא יזכור מי היה הפוליטיקאי שעשה כך או אחרת. וזה גם לא מעניין.
חשוב שנדע לאן אנחנו הולכים. אם תהיה ממשלה שתירש את הארץ, תגרש את האויב, תאבד את העבודה הזרה ותמליך את ה' בהר קדשו – אז כבר ממש לא מעניין מי יהיה ראש הממשלה ומי יהיו השרים.
העיקר הוא הדרך.
***
לכן צריך להתנתק מהפוליטיקה ולנצל את החג כדי ללמוד תורה. לא למרות הבחירות המתקרבות אלא להפך, דווקא בגלל הבחירות המתקרבות צריך לעזוב את הפוליטיקה וללמוד תורה. כדי שקודם כל נדע מה המטרות. אח"כ נרד למעשה. ■
