01
אחד הדברים הבסיסיים בעולם האנושי הוא הרצון לדעת את האמת. טוב ורע משתנים לפי האדם הפרטי שחווה אותם. מה שטוב לי יכול להיות רע לאחר ולהיפך, אבל אמת ושקר זה מוחלט. יש אמת אחת.
כשאדם הראשון אכל מעץ הדעת, הוא קיבל את האפשרות להבדיל בין טוב ורע, כלומר לבחון כל דבר לפי הצורך של האדם הפרטי ולא לפי האמת הפשוטה. בעולם שבו יש "הרבה אמיתות" וכל אחד עם "האמת שלו", אפשר פשוט לשקר, בשם איזו אמת שאיננה קיימת. אולי דווקא בעולם כזה כדאי להיזכר בריש לקיש שאמר:".. תיו – סוף חותמו של הקדוש ברוך הוא; דאמר רבי חנינא: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת" (שבת נה, ע"א).
וחותמו של הקב"ה אמת, כי בלי אמת אהבה היא לא אהבה, ונדיבות אינה נדיבות ומילה אינה מילה.
02
האמת לא קלה, אנשים רבים אומרים דבר אחד ומתכוונים לדבר הפוך, וגם כשהם יודעים שכולם יודעים שהם לא אומרים את האמת, הם ממשיכים לא לומר אותה. כי אמת דורשת עמידה מול כל העולם, ולעיתים גם מול חברים ומשפחה, ולא פעם צריך לדעת לצד האמת להוסיף חסד ורחמים, ועדיין להחזיק באמת. אין סתירה, כי כשיש אמת, החסד הוא חסד, והכבוד הוא כבוד. כשהכל בנוי על שקר, גם החסד לא בא לסייע, אלא לפגוע. מישהו חכם פעם אמר לי, שההיפך מאהבה היא לא שנאה אלא פחד, כי מי שמפחד לא אוהב, אבל מי שאוהב – "אוהבי ה' שנאו רע". לא יודעת אם זה נכון, אולי דווקא ההיפך הפשוט של אהבה היא שנאה, וצריך לדעת באמת מתי משתמשים באהבה ומתי בשנאה, כי לכל דבר בעולם יש לו מקום ויש לו זמן, ועדיין הוורט היה מעניין, ששווה העלאה על הנייר.
03
אהבה, מותר לה לקלקל את השורה, את הדין ואת האמת ללא פשרות, וברוך ה' שאהבה מקלקלת את השורה, כי נראה שמה שמציל את עם ישראל פעם אחר פעם מאחרים ומעצמנו הוא הקב"ה שאוהב אותנו מעבר לכל דין, אבל לחלוטין מתוך אמת מוחלטת, כי בסוף, אנחנו בניו האהובים, ואנחנו מצפים לגאולה מאבא שלנו.
04
בחג השבועות אנחנו מכבדים את גרי הצדק שהצטרפו לעם היהודי, אלה שעמדו מול כולם ואמרו שיש אמת אחת ולא שתיים, ועברו תהליך ארוך ובסופו הפכו ליהודים והצטרפו לעם ישראל לחוויה כולה. בעולם שבו בשם אג'נדות מותר להמציא מציאות, דווקא גויים שבאהבה מצטרפים לעם ישראל מרגשים יותר מהכל.
05
חג השבועות היא תזכורת שכדאי לנסות לקרוא מהנ"ך שני פרקים ביום, ופרשת שבוע בשבת, וכך עד חג השבועות הבא אפשר לסיים לקרוא את כל ספר התנ"ך. ■
