דם צריכים כולנו

הרב מנחם בורשטיין

הרב מנחם בורשטיין

ראש מכון פועה

בהיותנו בגלות היו עלילות הדם נגדנו, למרבה הצער, דבר מצוי. בסביבות פסח היו הנוצרים מאשימים את היהודים באופן קבוע בהריגת ילד נוכרי כדי לערב את דמו במצה. פעם התנהל ויכוח בעניין, ובמהלכו טען הכומר שעובדה אכזרית זו רמוזה בהגדה; הוא טען כי ראשי התיבות המופיעים בהגדה דצ"ך עד"ש באח"ב פירושם: דם צריכים כולנו על דבר שהרגנו בן אל חי בשמיים.
הרב שייצג את היהודים ענה לכומר שהוא פענח לא נכון את ראשי התיבות, וההפך הוא הנכון. המילים האלה הן רמז לזה: דוברים צוררינו כזב, עלילת דם שקר, בני אברהם חלילה בזאת.
בפרשתנו פרשת וארא מסופר על שבע המכות הראשונות מעשר מכות מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד. 

כידוע מההגדה של פסח, רבי יהודה נתן סימנים בעשר המכות – דצ”ך, עד”ש, באח”ב. נשאלת השאלה: מה פשר הסימנים האלה? מדוע אנו צריכים סימנים? ודאי שאינם רק משהו טכני, סימני עזר לזכירת סדר המכות. אם כן, מה עומק משמעותם?
המפרשים נדרשו לשאלה זו ופירשוה בכמה אופנים, ונביא בפניכם חלק מהם.
רש"י פירש שלולא הסימנים האלה הייתי אומר שהמכות לא אירעו בסדר הזה, ואף על פי שכתובים בתורה בזה הסדר, הרי 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' (עיינו פסחים ו ע"ב), שהרי דוד המלך בספר תהלים לא מנאם כסדר הזה, אלא בתחילה אמר "שלח חושך ויחשיך" (תהלים קה, כח), ובפסוק הבא אחריו אמר "הפך מימיהם לדם", וסיים "שרץ ארצם צפרדעים"(שם, ל). אם כן, רבי יהודה בא לחדש לנו שהמכות באו בסדר הכתוב בתורה דווקא.
הרשב"ם מבאר כי סימניו של רבי יהודה מחלקים את המכות לשלוש קבוצות: דצ"ך – מכות הארץ (תופעות שמתרחשות על הארץ: דם, צפרדע, כינים). עד"ש – מכות אמצע, מעל הארץ (ערוב, דבר, שחין). באח"ב – מכות האוויר (ברד, ארבה, חושך). ואילו מכת בכורות היא יוצאת דופן.
הריטב"א לעומתו מסביר כי חלוקת המכות לשלשות קשורה לשאלה אם הייתה התראה לפני המכה או לא: "שני פעמים היה משה מתרה בפרעה ובשלישי לא היה מתרה, וכן בכל שלש מכות: בדם צפרדע התרה, בכנים לא התרה. בערוב ובדבר התרה, בשחין לא התרה. בברד ובארבה התרה, ובחושך לא התרה".
אברבנאל מסביר את החלוקה לקבוצות על פי מגמתן של המכות, והדבר נכתב בפירוש במכה הראשונה בכל אחת מהקבוצות. במכת דם נאמר: "בזאת תדע כי אני ה'" (שמות ז, יז). המגמה בקבוצה זו היא להוכיח לפרעה שהקב"ה הוא מחויב המציאות. במכת ערוב נאמר: "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שמות ח, יח). המטרה בקבוצה זו היא להוכיח שהקב"ה משגיח על ברואיו. ואילו במכת ברד נאמר: "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ" (שמות ט, יד). בקבוצת מכות זו הוכחה יכולתו של הקב"ה לשנות את הטבע כרצונו.
יש הנותנים אף הסברים קבליים לסדר המכות והסימנים, אך לא רצינו להיכנס לכך, ואפשר לעיין לדוגמה באיגרת רבי שמשון מאוסטרופולי המבאר זאת.

שתפו

Scroll to Top
גלילה למעלה