מבצע “שומר החומות” הסתיים בתחושה חמצמצה על אף ההישג האדיר של צה”ל. כאשר מדברים על עובדות, החמאס ספג מכה אנושה בכל הקשור להשקעה האופרטיבית שלו – המנהרות התת-קרקעיות שעבורו היו חוד החנית. יחד עם זאת, התחושה בקרב הציבור, איננה משקפת מציאות זו, שכן על אף מדדי ההצלחה המבצעיים, כשהשוו אותם להישגי מבצע צוק איתן, היה מסע ההסברה הצה”לי טעון שיפור. אין ספק, השפיץ של המבצע נערך בליל שישי כאשר על פי פרסומים זרים, צה”ל החל לתמרן בשטח ולהיכנס לתוך רצועת עזה. מחבלי חמאס נכנסנו אל המנהרות ונכתשו שם בעודם חיים על ידי חיל האוויר. מבחינת תודעה, מדובר במבצע מכונן ששם את צה”ל על המפה. יחד עם זאת, התחושה בקרב הציבור היא כי צה”ל לא ניצח, ולא סתם.
חיילים בני 18 מוכשרים ככל שיהיו, לא יכולים להיות אלה שעומדים בעמדות מפתח מטעם דובר צה”ל. טוב יעשה הצבא ויגייס את מיטב עיתונאי ישראל אל מערכה זו. לא רק בתדרוכים חיצונים, אלא ובעיקר, דרך הצבתם כמסבירים לציבור הישראלי ובמיוחד כלפי העולם.
בתחילת השבוע, ראש הממשלה בעיני עצמו, נפתלי בנט, שיגר הודעה על כך שההסברה לא עבדה, והוא והוא היה צריך להיות המושיע הלאומי בתחום ההסברה. אז נכון לבנט יש אנגלית מצוחצחת, אך מי שעד רגע לפני הלחימה, כמעט וישב עם אותם תומכי טרור והכול בשביל 15 דקות תהילה בבלפור, לא יכול להיות מסבירן, לא של מצביעיו ובוודאי לא של אזרחי ישראל.
לא מן המקרה שדווקא השבת, אנו מתחילים לקרוא על מסעות בני ישראל במדבר. כעת לאחר שנתיים של מהמורות פוליטיות, כולנו מצפים ומקווים לממשלה לאומית יציבה שתכניס את ישראל אל הארץ המובטחת.