הקיץ הגיע ואיתו החום והרצון להתקרר מעט. כיף לשתות משקאות קרים לאכול גלידה ולשתות שיק פירות. ברור שאכילת גלידה ושתיית מיצים מפירות טבעיים מומלצת כבריאה יותר מנשנושי עוגות. אולם יש לדעת שבשעה שאנו קוצצים פירות לגלידה או למיץ, לפעמים נשארים חרקים.
במפעלים לא מסננים את המיצים סינון דק כי רוצים שיורגש הפולפה הבשרני של הפרי וכך גם בשיקים ובגלידות שמכילים פירות. המפעלים רוצים שנרגיש את הפרי, ולכן הפרי רק נקצץ ולא הופך לנוזל שסונן. גם כאשר מכינים שיק מפירות בבית, מובן שמעדיפים שהפרי יורגש. אם נקצוץ את הפרי דק כדי שלא יישארו חרקים – נבטל את האיסור בידיים, דבר זה אסור באכילה.
לכן לכתחילה יש להשתמש בפירות שלא מוחזקים כנגועים בחרקים או שגודלו בגידול מיוחד למניעת חרקים או עברו טיפול למניעתם. וכמובן צריך לבדוק את כשרות חומרי הגלם.
בתיאבון

שאלה:
כשרלוק, מה שלומך?
יש לי קרוב משפחה שחלה לאחרונה, והרופא הורה לו לקחת תרופה שאיננה רשומה ברשימת התרופות הכשרות לחג הפסח.
מה עליו לעשות?

תשובה:
שלום יקירי,
מי ששוכב במיטה מפני חוליו, או הסובל מכאב חזק עד שנחלש כל גופו, וכן המתהלך כבריא אבל עלול ליפול למשכב אם לא יקבל טיפול מבעוד מועד כגון חולה אסטמה, סכרת, דלקת פרקים או הסובל ממחלת לב אף שאינה מסוכנת, מותר לו לקחת כדורי בליעה.
אפילו אם הם מוקשים על ידי חומר חמץ או ממותקים על ידי חומר חמץ, אך יבלע את הכדורים ללא מים.
שיהיה בעזרת השם לתועלת ולבריאות טובה,
חג כשר ושמח, תבשר בשורות טובות,
כשרלוק.
(המידע מלוקט מקובץ הנחיות “כשרות תרופות לחג הפסח” שנערך על ידי הרבנות הראשית לישראל בשיתוף עם ועד הכשרות של בד”צ העדה החרדית)

שאלה:
כשרלוק שלום, שמי רועי, מה שלומך?
זכיתי לאחרונה להתחיל לשמור תורה ומצוות, ומכיוון שחשוב לי לקיים את מאמר חז”ל ללמוד שלושים יום קודם החג את הלכותיו, התחלתי בחודש אדר ללמוד על הפסח.
לראשונה שמעתי שישנם כמה סוגי מצות, האם תוכל לתת לי כמה טיפים?
תשובה:
שלום רועי, נעים מאד! זכות גדולה זכית!
אכן, להלן כמה מסוגי המצות:
“מצת יד” – שנעשית ביד ומקפידים שכמות הקמח תהיה עד 1300 גרם כדי שהבצק לא יתחמם. יש המקפידים דווקא להשתמש במצות יד. ויש שמהדרים שגם הטחינה תעשה במטחנת יד.
“מצת מכונה” – שהיא המצה המרובעת והמוכרת. יש רבנים חסידיים שחששו שאי אפשר לקיים את הכוונה ההכרחית ‘’לשם מצת מצווה’’, כי המכונה הלשה אינה יכולה לדבר ואין לה כוונה… כמו כן היה בעבר חשש לחמוץ בגלל חום הבצק, כיון שעושים בצק מכמות גדולה של קמח ומים או מחשש שיפלו לבצק פרורים מהבצק שכבר החמיץ מייצור קודם.
רבים רואים ב”מצת מכונה” הידור בזכות המהירות של ההכנה, ללא מגע יד אדם, ובשל היכולת לנקות היטב את המכונה ולשלוט ולהקפיד בכל תהליך הייצור. היום מנקים ומחליפים את המיקסר כל 18 דקות ומנקים בשאיבה ובלחץ אויר את קוו הייצור בזמן הייצור.
כדי שהבצק לא יתחמם מקפידים שישאבו את המים בשקיעת החמה כדי שיהיו קרירים וכן ינוחו כל הלילה. את המצה עושים מקמח ומים בלבד.
את עניין הכוונה, במצת מכונה, פותרים כשאומר המפעיל את המכונה בשעת הפעלתה “לשם מצת מצווה”.
“מצה שמורה” – במצה רגילה שומרים על הקמח משעת טחינתו שלא יבוא במגע עם מים מחשש חמוץ. לעומת זאת במצה שמורה שומרים כבר את החיטים משעת הקצירה שלא יבוא במגע עם מים. משום כך מצה שנאפת מחיטים אלה נקראת מצה שמורה. חשוב לאכול מצה שמורה לפחות בליל הסדר.
“מצה עשירה” – היא מצה שנילושה במי פירות שאינם גורמים לחמוץ ולכן לא מנקים את קוו הייצור בזמן הייצור. יש שמקפידים שלא לאוכלה מחשש שיש עירוב של מים בחומרי הגלם ובזה יש חשש להחמצה. במצה זו אי אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר.
יש מקפידים שלא לאכול “מצה שרויה” – מחשש שמים יגיעו לקמח שנדבק על המצה והדבר יגרום לחמוץ. לכן מי שחושש ל”מצה שרויה” לא אוכל בפסח “קניידלך” ו”מצה בביצה” ועוגות מקמח מצה ועוד מיני מאכלים שבהם מערבבים מצה במשהו רטוב.
ראוי לציין שרוב המצות נאפות מקמח מלא אפילו שזה לא רשום על האריזה.
ויש גם מצות כוסמין כשרות ובריאות ואפילו שמורות, וגם מצות משיבולת שועל ללא גלוטן המיועדות לליל הסדר רק למי שאסור לו גלוטן. חג כשר טעים ושמח.
הרב חגי בר גיורא מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

שאלה:

כשרלוק ידידי, מה שלומך? איך עבר עליך השבוע?
בשבת הקרובה יתארחו אצלנו, בעז"ה, חברים טובים שאינם שומרי תורה ומצוות. כשהם מגיעים אלינו הם מביאים איתם, בד'רך כלל, בקבוק יין איכותי לכבוד שבת קודש.
הבנו שיש אולי בעיה של "יין נסך" כי אנו לא יודעים מי נגע ביין בדרך. רצינו לשאול מה לעשות?
תשובה:
שלום עליכם, חברי הצדיק!
ב"ה אצלנו הכול מצוין! קיבלנו את החיסון השני לפני שבועיים ואנו חשים ממש בטוב.
ראשית, חשוב שנדע, ביקבים בארץ מקפידים שרק מי ששומר שבת נוגע ביין.
דבר נוסף, כל זמן שהבקבוק סגור בפקק ומעליו קפסולה, הדבר נחשב ל-"2 חותמות"
כך היין שמור מבחינה הלכתית, ואין בעיה או חשש ליין נסך. לכן אפשר לקבל את היין ש"טייל" במקומות שונים גם ממי שאינו שומר שבת.
הבעיה מתחילה רק כאשר פותחים את הבקבוק ואז מן הסתם אין 2 חותמות. כאן אדגיש: אם היין שבבקבוק "מבושל", הוא איננו הופך ליין נסך, ויש מקילים כנ"ל גם ביין מפוסטר. לכן אין לחשוש במקרה של יין מבושל או מפוסטר ליין נסך, אפילו אם נגע בו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות.
אני רוצה לציין שאם מדובר ביין לקידוש, אז לפי הרמב"ם עדיף יין לקידוש שאיננו מבושל ושאין בו כל תוספות.
חשוב שתדעו, שיין שלא מצוין עליו אם הוא מפוסטר או לא, יתכן ויש בו ערבוב בין שני סוגי יין: מבושל ושאינו מבושל. ואז צריך לחשוש לשני השימושים כלומר, מצד אחד מי שמקפיד על יין לא מבושל לקידוש, לא יכול להשתמש ביין מעורב לקידוש. ומצד שני צריך להקפיד שמי שלא שומר שבת לא ימזוג אותו.

תזכו תמיד להנות מיין שמשמח לבב אנוש… ותארחו בשמחה ובאהבה מתוך קירוב לבבות.
שלכם – כשרלוק
הרב חגי בר גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת,
הרבנות הראשית לישראל

שאלה:
כשרלוק ידידי, מה שלומך?
היום לקחתי איתי, כמו בכל בוקר, פריכיות לארוחת הבוקר בעבודה.
אני מברך עליהן “בורא מיני מזונות”, וזו אכן הברכה שבירכתי לפני שאכלתי. אבל יהל ישראל, שיושב במשרד לידי, העיר לי שעליי לברך על פריכיות “שהכול נהיה בדברו”. שיתפנו את שלומית, המנכ”לית בשאלה, והיא אמרה שאצלם בבית רגילים לברך על פריכיות “בורא פרי האדמה”.
כיצד עלי לנהוג?
תשובה:
שלום עליכם, חברי הוותיק! שלומי ברוך ה’ מצוין, מקווה שכך גם אצלכם.
אכן, יש מחלוקת לגבי הברכה על פריכיות.
כידוע, יש פריכיות שעשויות משיבולת שועל, או מחיטה, או מכוסמין, או מאורז, ויש גם פריכיות שעשויות מכמה סוגים יחד.
מכיוון שכך, אנו נוהגים לברך על פריכיות “שהכול”. אך אכן, כמו שאמרת, יש הנוהגים לברך “מזונות” ויש הנוהגים לברך “בורא פרי האדמה”.
שיהיה בתיאבון ולבריאות!

שאלה:

כשרלוק שלום! מה שלומך? פורים שמח!
לכבוד ימי הפורים קנינו לסעודה יינות כיד המלך כדי להאדיר ולהגדיל את השמחה על הנס שזכינו לו בפורים ובימינו. כדי שגם ילדינו הקטנים ישתתפו בשמחה, קנינו בעבורם מיץ ענבים.
התלבטנו, האם עלינו לברך בברכת “מעין שלוש” על מיץ הענבים והיין “על פרי גפנה”? וגם על איזה יין נעדיף לקדש בשבת?
תשובה:
שלום ידידי הטוב, פורים שמח!
אשריכם ישראל על הרצון לכבד את שמחת סעודת הפורים ולהודות על הניסים ועל הנפלאות.
חשוב לדעת שבמיצי הענבים מגוון דרכי ייצור. הברכה האחרונה משתנה, בהתאם לדרך הייצור. יש יקבים שמשתמשים במיץ ענבים שיוצר בחו”ל אף על פי שהם כותבים על התווית: “מיוצר וממולא ביקב”. על כן יש לשים לב גם לאותיות הקטנות המציינות: “יבול חו”ל”. אם הן כתובות על היין, עלינו לברך על היין או על מיץ הענבים: “ועל פרי הגפן” ולא “על פרי גפנה”.
לגבי קידוש בשבת, יש יקבים שמוהלים את מיץ הענבים במים. כמה מהיקבים גם כותבים על הבקבוק “100% מיץ טבעי”, כי מים גם הם טבעיים. למרות זאת לפי רוב השיטות, כולל הבית יוסף, אפשר לקדש על מיץ הענבים כי בכל היקבים רוב המיץ הוא מענבים ולא ממים. קיימת שיטה אחת שסוברת שלקידוש במיץ ענבים צריך 100% מיץ מענבים.
לנוהגים כרמב”ם, הסובר שלקידוש צריך לברך על יין נטו בלי שום תוספות ויין שאינו מבושל, יש לשים לב שעל התווית מודפס שהיין “לא מבושל” או “לא מפוסטר”. קידוש לפי שיטת הרמב”ם מאפשר לקדש רק ביין, מפני שמיץ ענבים הוא תמיד מבושל או מפוסטר.
שבת שלום ופורים שמח!
הרב חגי בר גיורא 
מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת,
הרבנות הראשית לישראל