שלום כשרלוק!
המאכל האהוב עליי הוא פיצה, ולאחרונה אני נתקל בדעות האומרות שיש ליטול עליה ידיים, ונגד דעות שטוענות שיש לברך עליה מזונות. מה דין הברכות בפיצה?
שלום לך! ישנן פיצות שהוכנו מבצקים רגילים של לחם, ועליהם ברור שיש ליטול ידיים ולברך ברכת המזון. עם זאת, לרוב בצקי הפיצות נילושים במי פירות, ולכך ברכתם היא מזונות כדין פת הבאה בכיסנין. במצב כזה, אדם שמחליט כי הפיצה תהיה מאכלו העיקרי והוא קובע סעודתו עליהם צריך ליטול ידיו לפני האכילה ולברך בסופה ברכת המזון. שיהיה בתיאבון!
מלוקט מתוך מדריך הכשרות של בד”ץ העדה החרדית.

שלום כשרלוק! אודה לך אם תסביר לי מדוע בדורות הקודמים היו אוכלים ירקות עלים רגילים שלא היו מרוססים),
ואילו בדורנו אוסרים לאכול ירקות עלים רגילים?
תשובה: שלום לך, ירקות ופירות שיש בהם שאריות חומרי הדברה באופן מוגזם, מעל התקן – ברור שאסור לאוכלם כי הם מהווים סכנה בריאותית יותר חמורה מאיסור הלכתי. לגבי ירקות שיש בהם חשש תולעים, נכתב לפני כ- 002 שנים בחכמת אדם (לח, טו) :"הירקות בכל המדינות מוחזקים בתולעים וכן ירק פטרוזליה… וכן בצלים ירוקים… וצריך לבדוק היטב היטב, וכן קטניות ירוקות בעודן בשרביטין מוחזקים מאוד בתולעים ואסור לאוכלן עד שיפתח כל שרביט ושרביט ובדוק כל אחד בפני עצמו…" וכן נכתב לפני כ- 021 שנים בבן איש חי שישנם תולעים בסלק ובנענע ושאין לאוכלם. מכאן אנו רואים שגם בדורות הקודמים אסרו על אכילת ירקות המוחזקים בחרקים ונשמרו מאד מכך.
לגבי ירקות עלים – הם ידועים כמוחזקים כנגועים בחרקים ולכן יש חברות נבחרות שמגדלות אותם בגידולים מיוחדים בחממות מבודדות ורשתות כפולות ובודקים לפני השיווק באופן מדגמי בכמה אחוזים מכל משטח ומשטח בדיקות מעבדה מקצועיות על ידי מומחים. כל זה כדי כדי לוודא הייטב שאין בהם תולעים. אם נמצאו במדגם חרקים שלא יורדים בשטיפה פוסלים את משלוח הירקות ולא משווקים אותו לצרכן. אם בירקות שהשטיפה מועילה להם נמצאו פחות מחמישה חרקים שיורדים בשטיפה משווקים אותם כי סומכים על הקונים שישטפו אותם לפני השימוש (ועל כן על שקיות האריזה של ירקות העלים מודפס בפירוש שיש לשטוף לפני השימוש). מסקנה: ניתן לשווק ירקות אחרים באריזות מיוחדות, שנמכרים שטופים היטב ומוכנים לאכילה על פי נהלי הכשרות, רק כאשר לא נמצא בהם אף חרק כי ברור שלא ישטפו אותם. לכתחילה לפני שבת כמובן שיש להשרות את העלים בחומר שגורם לחרקים לרדת, ועל אחת כמה וכמה כאשר רואים עליהם חרקים חיים. כבר הסברנו בעבר שהשרייה ושטיפה בבית בסבון לא מועילים לנקות תולעים בירקות עלים, שלא גודלו בתנאי חממה מבודדים ומיוחדים. ירקות טריים צריך לשטוף לפי ההנחיות שעל האריזה.
הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

שלום כשרלוק. השבוע קניתי חסה טרייה אצל הירקן השכונתי. האם שטיפת הירק או השרייתו במי סבון יעילים לסילוק התולעים?

תשובה: שלום לך! לא קיים חומר שכאשר שוטפים או משרים בתוכו את ירקות העלים, הוא מסיר את כל סוגי החרקים- לא מי סבון, לא חומץ ולא מי מלח. לכן, צריך לדעת שהחרקים כמו זבוב המנהרות, ביצים (=אחרי שלושה ימים הופכות לחרקים) אקריות, כנימות עלה וזחלי עש לא יורדים מהעלים לאחר השריה או שטיפה בחומרים הנ"ל או בכלל.  החרקים זבובים, עכבישים, טריפסים ופסוקים יורדים בשטיפה מעלים רחבים לא מפותלים כגון: חסה ועלי סלק (מנגולד). אולם בכרוב, כרובית, ברוקולי, בצל ירוק ולוף התולעים נכנסים בפיתולי הירקות ולכן לא כולם יוצאים בהשריה או אף בשטיפה. לכן, חשוב מאד להקפיד ולבדוק אילו ירקות עלים קונים. מומלץ לקנות ירקות עלים שמגודלים לכתחילה בתהליך גידול מוקפד ומיוחד – "ללא חשש תולעים", בהשגחה טובה וידועה. גם במקרה כזה יש לקרא היטב את הוראות היצרן שמודפסות על השקית, בדרך כלל יש צורך בבדיקה ובשטיפה נוספת לפני האכילה. בתיאבון!
בברכה, הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

לקראת החג אנו מכינים ארוחה גדולה יחסית שתכלול דגי סלמון ונסיכת הנילוס. קנינו מראש דגים קפואים, כיצד נדע שכשרותם תקינה?
תשובה: בדגי סלמון ונסיכת הנילוס קפואים המיובאים עם עור ונמצאים תחת פיקוח השגחת הבד"ץ ישנה הקפדה שלא יהיו מוזרקים בהם חומרים שנמצאים תחת חשש כשרות. ניתן לראות את סימני הטהרה על הדגים, אך ייתכנו טפילים על עור הדג ולכן יש לשטוף ולשפשף אותו היטב לפני השימוש. את הסלמון מקפידים לייבא מנורבגיה וצ'ילה ולא מסין כי שם הם נגועים בתולעי אניסקיס.
שיהיה בתיאבון וחג שמח!

הקיץ הגיע ואיתו החום והרצון להתקרר מעט. כיף לשתות משקאות קרים לאכול גלידה ולשתות שיק פירות. ברור שאכילת גלידה ושתיית מיצים מפירות טבעיים מומלצת כבריאה יותר מנשנושי עוגות. אולם יש לדעת שבשעה שאנו קוצצים פירות לגלידה או למיץ, לפעמים נשארים חרקים.
במפעלים לא מסננים את המיצים סינון דק כי רוצים שיורגש הפולפה הבשרני של הפרי וכך גם בשיקים ובגלידות שמכילים פירות. המפעלים רוצים שנרגיש את הפרי, ולכן הפרי רק נקצץ ולא הופך לנוזל שסונן. גם כאשר מכינים שיק מפירות בבית, מובן שמעדיפים שהפרי יורגש. אם נקצוץ את הפרי דק כדי שלא יישארו חרקים – נבטל את האיסור בידיים, דבר זה אסור באכילה.
לכן לכתחילה יש להשתמש בפירות שלא מוחזקים כנגועים בחרקים או שגודלו בגידול מיוחד למניעת חרקים או עברו טיפול למניעתם. וכמובן צריך לבדוק את כשרות חומרי הגלם.
בתיאבון

שאלה:
כשרלוק, מה שלומך?
יש לי קרוב משפחה שחלה לאחרונה, והרופא הורה לו לקחת תרופה שאיננה רשומה ברשימת התרופות הכשרות לחג הפסח.
מה עליו לעשות?

תשובה:
שלום יקירי,
מי ששוכב במיטה מפני חוליו, או הסובל מכאב חזק עד שנחלש כל גופו, וכן המתהלך כבריא אבל עלול ליפול למשכב אם לא יקבל טיפול מבעוד מועד כגון חולה אסטמה, סכרת, דלקת פרקים או הסובל ממחלת לב אף שאינה מסוכנת, מותר לו לקחת כדורי בליעה.
אפילו אם הם מוקשים על ידי חומר חמץ או ממותקים על ידי חומר חמץ, אך יבלע את הכדורים ללא מים.
שיהיה בעזרת השם לתועלת ולבריאות טובה,
חג כשר ושמח, תבשר בשורות טובות,
כשרלוק.
(המידע מלוקט מקובץ הנחיות “כשרות תרופות לחג הפסח” שנערך על ידי הרבנות הראשית לישראל בשיתוף עם ועד הכשרות של בד”צ העדה החרדית)

שאלה:
כשרלוק שלום, שמי רועי, מה שלומך?
זכיתי לאחרונה להתחיל לשמור תורה ומצוות, ומכיוון שחשוב לי לקיים את מאמר חז”ל ללמוד שלושים יום קודם החג את הלכותיו, התחלתי בחודש אדר ללמוד על הפסח.
לראשונה שמעתי שישנם כמה סוגי מצות, האם תוכל לתת לי כמה טיפים?
תשובה:
שלום רועי, נעים מאד! זכות גדולה זכית!
אכן, להלן כמה מסוגי המצות:
“מצת יד” – שנעשית ביד ומקפידים שכמות הקמח תהיה עד 1300 גרם כדי שהבצק לא יתחמם. יש המקפידים דווקא להשתמש במצות יד. ויש שמהדרים שגם הטחינה תעשה במטחנת יד.
“מצת מכונה” – שהיא המצה המרובעת והמוכרת. יש רבנים חסידיים שחששו שאי אפשר לקיים את הכוונה ההכרחית ‘’לשם מצת מצווה’’, כי המכונה הלשה אינה יכולה לדבר ואין לה כוונה… כמו כן היה בעבר חשש לחמוץ בגלל חום הבצק, כיון שעושים בצק מכמות גדולה של קמח ומים או מחשש שיפלו לבצק פרורים מהבצק שכבר החמיץ מייצור קודם.
רבים רואים ב”מצת מכונה” הידור בזכות המהירות של ההכנה, ללא מגע יד אדם, ובשל היכולת לנקות היטב את המכונה ולשלוט ולהקפיד בכל תהליך הייצור. היום מנקים ומחליפים את המיקסר כל 18 דקות ומנקים בשאיבה ובלחץ אויר את קוו הייצור בזמן הייצור.
כדי שהבצק לא יתחמם מקפידים שישאבו את המים בשקיעת החמה כדי שיהיו קרירים וכן ינוחו כל הלילה. את המצה עושים מקמח ומים בלבד.
את עניין הכוונה, במצת מכונה, פותרים כשאומר המפעיל את המכונה בשעת הפעלתה “לשם מצת מצווה”.
“מצה שמורה” – במצה רגילה שומרים על הקמח משעת טחינתו שלא יבוא במגע עם מים מחשש חמוץ. לעומת זאת במצה שמורה שומרים כבר את החיטים משעת הקצירה שלא יבוא במגע עם מים. משום כך מצה שנאפת מחיטים אלה נקראת מצה שמורה. חשוב לאכול מצה שמורה לפחות בליל הסדר.
“מצה עשירה” – היא מצה שנילושה במי פירות שאינם גורמים לחמוץ ולכן לא מנקים את קוו הייצור בזמן הייצור. יש שמקפידים שלא לאוכלה מחשש שיש עירוב של מים בחומרי הגלם ובזה יש חשש להחמצה. במצה זו אי אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר.
יש מקפידים שלא לאכול “מצה שרויה” – מחשש שמים יגיעו לקמח שנדבק על המצה והדבר יגרום לחמוץ. לכן מי שחושש ל”מצה שרויה” לא אוכל בפסח “קניידלך” ו”מצה בביצה” ועוגות מקמח מצה ועוד מיני מאכלים שבהם מערבבים מצה במשהו רטוב.
ראוי לציין שרוב המצות נאפות מקמח מלא אפילו שזה לא רשום על האריזה.
ויש גם מצות כוסמין כשרות ובריאות ואפילו שמורות, וגם מצות משיבולת שועל ללא גלוטן המיועדות לליל הסדר רק למי שאסור לו גלוטן. חג כשר טעים ושמח.
הרב חגי בר גיורא מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

שאלה:

כשרלוק ידידי, מה שלומך? איך עבר עליך השבוע?
בשבת הקרובה יתארחו אצלנו, בעז"ה, חברים טובים שאינם שומרי תורה ומצוות. כשהם מגיעים אלינו הם מביאים איתם, בד'רך כלל, בקבוק יין איכותי לכבוד שבת קודש.
הבנו שיש אולי בעיה של "יין נסך" כי אנו לא יודעים מי נגע ביין בדרך. רצינו לשאול מה לעשות?
תשובה:
שלום עליכם, חברי הצדיק!
ב"ה אצלנו הכול מצוין! קיבלנו את החיסון השני לפני שבועיים ואנו חשים ממש בטוב.
ראשית, חשוב שנדע, ביקבים בארץ מקפידים שרק מי ששומר שבת נוגע ביין.
דבר נוסף, כל זמן שהבקבוק סגור בפקק ומעליו קפסולה, הדבר נחשב ל-"2 חותמות"
כך היין שמור מבחינה הלכתית, ואין בעיה או חשש ליין נסך. לכן אפשר לקבל את היין ש"טייל" במקומות שונים גם ממי שאינו שומר שבת.
הבעיה מתחילה רק כאשר פותחים את הבקבוק ואז מן הסתם אין 2 חותמות. כאן אדגיש: אם היין שבבקבוק "מבושל", הוא איננו הופך ליין נסך, ויש מקילים כנ"ל גם ביין מפוסטר. לכן אין לחשוש במקרה של יין מבושל או מפוסטר ליין נסך, אפילו אם נגע בו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות.
אני רוצה לציין שאם מדובר ביין לקידוש, אז לפי הרמב"ם עדיף יין לקידוש שאיננו מבושל ושאין בו כל תוספות.
חשוב שתדעו, שיין שלא מצוין עליו אם הוא מפוסטר או לא, יתכן ויש בו ערבוב בין שני סוגי יין: מבושל ושאינו מבושל. ואז צריך לחשוש לשני השימושים כלומר, מצד אחד מי שמקפיד על יין לא מבושל לקידוש, לא יכול להשתמש ביין מעורב לקידוש. ומצד שני צריך להקפיד שמי שלא שומר שבת לא ימזוג אותו.

תזכו תמיד להנות מיין שמשמח לבב אנוש… ותארחו בשמחה ובאהבה מתוך קירוב לבבות.
שלכם – כשרלוק
הרב חגי בר גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת,
הרבנות הראשית לישראל

שאלה:
כשרלוק ידידי, מה שלומך?
היום לקחתי איתי, כמו בכל בוקר, פריכיות לארוחת הבוקר בעבודה.
אני מברך עליהן “בורא מיני מזונות”, וזו אכן הברכה שבירכתי לפני שאכלתי. אבל יהל ישראל, שיושב במשרד לידי, העיר לי שעליי לברך על פריכיות “שהכול נהיה בדברו”. שיתפנו את שלומית, המנכ”לית בשאלה, והיא אמרה שאצלם בבית רגילים לברך על פריכיות “בורא פרי האדמה”.
כיצד עלי לנהוג?
תשובה:
שלום עליכם, חברי הוותיק! שלומי ברוך ה’ מצוין, מקווה שכך גם אצלכם.
אכן, יש מחלוקת לגבי הברכה על פריכיות.
כידוע, יש פריכיות שעשויות משיבולת שועל, או מחיטה, או מכוסמין, או מאורז, ויש גם פריכיות שעשויות מכמה סוגים יחד.
מכיוון שכך, אנו נוהגים לברך על פריכיות “שהכול”. אך אכן, כמו שאמרת, יש הנוהגים לברך “מזונות” ויש הנוהגים לברך “בורא פרי האדמה”.
שיהיה בתיאבון ולבריאות!

שאלה:

כשרלוק שלום! מה שלומך? פורים שמח!
לכבוד ימי הפורים קנינו לסעודה יינות כיד המלך כדי להאדיר ולהגדיל את השמחה על הנס שזכינו לו בפורים ובימינו. כדי שגם ילדינו הקטנים ישתתפו בשמחה, קנינו בעבורם מיץ ענבים.
התלבטנו, האם עלינו לברך בברכת “מעין שלוש” על מיץ הענבים והיין “על פרי גפנה”? וגם על איזה יין נעדיף לקדש בשבת?
תשובה:
שלום ידידי הטוב, פורים שמח!
אשריכם ישראל על הרצון לכבד את שמחת סעודת הפורים ולהודות על הניסים ועל הנפלאות.
חשוב לדעת שבמיצי הענבים מגוון דרכי ייצור. הברכה האחרונה משתנה, בהתאם לדרך הייצור. יש יקבים שמשתמשים במיץ ענבים שיוצר בחו”ל אף על פי שהם כותבים על התווית: “מיוצר וממולא ביקב”. על כן יש לשים לב גם לאותיות הקטנות המציינות: “יבול חו”ל”. אם הן כתובות על היין, עלינו לברך על היין או על מיץ הענבים: “ועל פרי הגפן” ולא “על פרי גפנה”.
לגבי קידוש בשבת, יש יקבים שמוהלים את מיץ הענבים במים. כמה מהיקבים גם כותבים על הבקבוק “100% מיץ טבעי”, כי מים גם הם טבעיים. למרות זאת לפי רוב השיטות, כולל הבית יוסף, אפשר לקדש על מיץ הענבים כי בכל היקבים רוב המיץ הוא מענבים ולא ממים. קיימת שיטה אחת שסוברת שלקידוש במיץ ענבים צריך 100% מיץ מענבים.
לנוהגים כרמב”ם, הסובר שלקידוש צריך לברך על יין נטו בלי שום תוספות ויין שאינו מבושל, יש לשים לב שעל התווית מודפס שהיין “לא מבושל” או “לא מפוסטר”. קידוש לפי שיטת הרמב”ם מאפשר לקדש רק ביין, מפני שמיץ ענבים הוא תמיד מבושל או מפוסטר.
שבת שלום ופורים שמח!
הרב חגי בר גיורא 
מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת,
הרבנות הראשית לישראל