שלום כשרלוק!
כאשר אנו מוזמנים לשמחה או מזמינים לשמחה באולם אירועים עם תעודת כשרות, האם עלי לבדוק עוד נתונים מבחינת כשרות המזון?
שלום לך!
שלום וברכה. ראשית כל, יש לוודא שהתעודה הונפקה על ידי גוף כשרותי כחוק ושהיא עדיין בתוקף. כמו כן חשוב לוודא שכל האוכל המוגש מגיע מהאולם עצמו, מכיוון שלעיתים המשפחה מביאה מאכלים שבושלו בחוץ או שבעלי האירוע מזמינים בר חיצוני והדבר בעייתי מאוד. זה נכון לכל סוגי הבר: מתוקים, קפה, טבון, משקאות חריפים, פירות וכו’. הבר צריך להגיע עם תעודת כשרות מיוחדת לאירוע בה מפורט מה מוגש. על המשגיח לוודא שאכן הבר מגיש רק מה שמופיע בתעודה. בנוסף, על פי נהלי הכשרות, גם אם המנות באולם הן בכשרות רגילה- יש צורך במשגיח צמוד בזמן הכנת האוכל ובמהלך האירוע. (למשל, להשגיח שלא יהיה בישול נכרי וכו’).
על המשגיח לדאוג שישתמשו בירקות עלים ובעישבי תיבול מגידול מיוחד למניעת חרקים ושיישטפו אותם היטב. כמו כן, עליו לברור אורז וקטניות, לצלות כבד ולבדוק שיש אישורי כשרות על כל חומרי הגלם באולם. לכן, אורח באירוע צריך לבקש לראות תעודת כשרות ולוודא שהיא בתוקף. כדאי לבדוק את הדברים גם עם המשגיח עצמו. בעל האירוע צריך לוודא את קיום הנהלים הנ”ל אצל המשגיח ולסכם עימו מראש בקשות מיוחדות (אם יש). אפשר גם לשוחח עם מפקח הכשרות של הרבנות המקומית.
כמובן, יש לברר את כל הנ”ל מראש. מזל טוב!

שלום כשרלוק!
שלום כבוד הרב, אשתי מאוד אוהבת פרחים, בעיקר לכבוד שבת קודש. האם יש דינים מיוחדים לגבי רכישת פרחים לנוי בשנת השמיטה?
שלום לך!
בעניין פרחים, הדבר תלוי: אם הם נזרעו לפני השביעית, אין בהם ריח ומגדלים אותם לנוי בלבד, אפילו שנקטפו בשביעית – לא חלה עליהם קדושת שביעית.
אך אם הפרחים נועדו גם לריח טוב, דינם כירקות. דהיינו, אם נזרעו ונלקטו בשביעית – אסורים בשימוש. אם פרחים שנועדו גם לריח טוב, נזרעו לפני השביעית ונלקטו בשביעית – חלה עליהם קדושת שביעית. אם הפרח או הצמח גדל בעציץ שאינו נקוב (נקב קטן להוצאת מים לא נקרא ‘נקוב’ לעניין זה) ויש אומרים גם אם גדל פרח או צמח בעציץ נקוב אך כשיש דבר המפריד בינו לבין הקרקע (כגון צלחת) – אם עומד בבית תחת קורת גג אין עליו דיני שביעית.
אך יש להיזהר שלא יצאו הענפים מחוץ לעציץ.
מיותר לציין, שאת העציץ הנ”ל אסור להוציא למקום ללא קורת גג (אפילו למרפסת לא מקורה).

שלום כבוד הרב, האם בארבעת המינים חלה קדושת שביעית? איך עלי לנהוג בהם השנה?

שלום לך!
לגבי אתרוגים – אם חנטו לאחר ראש השנה התשפ”ב ונקטפו מפרדסים של יהודים, לכל הדעות חלה עליהם קדושת שביעית (אסורים במסחר, אסור להפסידם וכו’) והם פטורים מתרומות ומעשרות. (דיני אלו יתקיימו רק באתרוגים של תשפ’’ג)
אם חנטו לפני ראש השנה, אף אם נקטפו לאחריו, צריך לנהוג בהם קדושת שביעית לחומרא, אך חייבים בתרומות ומעשרות (מעשר עני של השנה השישית) ללא ברכה. לגבי לולבים וערבות – אין בהם קדושת שביעית. לגבי הדסים – אם נלקטו בשמיטה לצורך מצווה אין עליהם קדושת שביעית.
אם נלקטו גם בשביל מצוות ארבעת המינים וגם כדי להריח בהם כבשמים, בהבדלה, במוצ”ש וכד’, צריך עיון.
אם נלקטו בשמיטה רק בשביל להריח בהם, יש עליהם קדושת שביעית.

לכבוד תחילת שנת השמיטה הבעל"ט, חשוב לי ולרעייתי לדעת איך להתנהג בעניין הפרשת תרומות ומעשרות, קניית פירות וירקות, אכילתם וכו'

שלום לך!
ישנם סוגים שונים של יבולים בשוק ולכל סוג יש דרך שימוש, אכילה ושמירה:
א'. יבול שנה שישית – אין בו קדושת שביעית וצריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות כבכל שנה רגילה.
ב'. ירקות במצע מנותק שגודלו בחממה – גם בהם אין קדושת שביעית ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה.
ג'. אוצר בית דין (בפירות ובחלק מהירקות) – יש בהם קדושת שביעית ואין להפריש תרומות ומעשרות.
ד'. יבול של 'היתר מכירה' – אין בו קדושת שביעית (יש מחמירים שכן), ויש להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה מספק.
ה'. יבול נכרים או מחו"ל – אין בן קדושת שביעית ואין להפריש תרומות ומעשרות.
בנוסף על כך – בקניית כל תוצרת חקלאית, בשנת השמיטה, צריך לוודא שיש אישור כשרות מיוחד לשנה זו. כמו כן, אסור לקנות יבול מאדם, שחשוד שעשה בגידולי השדה, הפרדס או המטע, מלאכות חקלאיות האסורות בשנת השמיטה.
על יבול של חקלאי ישראל בשמיטה חלה קדושת שביעית ולכן:
א'. היבול אסור בסחורה רגילה (אלא בשינוי).
ב'. אסור בהפסד הסחורה – כמו השלכת הפרי או הירק ברחוב, או לפח – ללא עטיפת הפרי או הירק בשקית. וכן אסור באכילה או הכנה מבזה, כגון – הכנת הפרי או הירק במעיכה, אם זו לא הדרך הרגילה לאוכלם.
ג'. אסור בביזוי – כמו – לשחק בפרי או לעשות ממנו קישוטים מגולפים לשולחן או לדרוך עליו או לעשות ממנו משחקי כדור וכד'.
ד'. צריך לאכול את הפירות בעונתם ולא להשאירם לאחר זמן הביעור (כשאזלו מהשוק).
ה'. אסור להוציא פירות וירקות עם קדושת שביעית מארץ ישראל שגם היא קדושה.
שתהיה שנה טובה, בריאה, כשרה, קדושה בקדושת שביעית ומבורכת!

שלום כשרלוק!
אנו אוכלים בעונה לא מעט תותים, פשוט כי אנו אוהבים… שמעתי לאחרונה שיש חרקים בתותים. אמנם זו לא העונה, אבל חשוב לי להתכונן…. מהו האופן בו ניתן לשטוף את התותים מחרקים? אשמח לדעת.

שלום לך!
בתותים באמת יש בעיה. ערכנו בדיקות רבות בנושא ונוכחנו לגלות ששטיפת התותים כפי שהיה מקובל אינן יעילות מספיק, ועדיין עלולים להישאר חרקים. גם אם למראית העין נראה שאין חרקים, צריך לדעת שיש מקומות מסתור מתחת לנקודות המקשטות את הקליפה הדקה, שעל מעטפת התות, וכן סדקים בהם עלולים להימצא תולעים קטנות מאד, גם אם התות יפה ואיכותי. לכן לשאלתך, ראוי להיזהר מאד בתות שדה טרי. מותר לכתחילה לאוכלו ע”י קילוף כל הפרי עד להסרת כל השקעים והורדת עלי הכותרת עם מעט מבשר הפרי שתחתיהם ולשטוף הייטב תחת זרם מים. אם השימוש בתות הוא לצורך ריסוק בבלנדר – אפשר להקל, לאחר הורדת עלי הכותרת עם מעט מהפרי, שריית התות עם מעט מי סבון ושטיפה טובה, שלוש פעמים, תחת זרם מים ואז ריסוק בבלנדר.
אם התות רך ופגוע בחלקו – צריך להוריד החלקים הרכים. ואז להשתמש כפי שפרטתי. ■

שלום כשרלוק!
שכחתי לברך ברכה אחרונה על הסעודה שאכלתי. האם עדיין אני יכול לברך עליה?
שלום לך!
אסור לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, ועל כן אנו מברכים לפני אכילת מאכל ושתיית משקה, גם אם האכילה או השתייה מועטות וחיוב הברכות הוא מדרבנן. החיוב לברך לאחר אכילה או שתיה הוא מהתורה ל]י הפסוק: “ואכלת ושבעת וברכת״, והחיוב הוא רק כאשר אוכלים מאכל שנפחו כ’זית’ (בלחם- 27 גרם, בפירות, בשר ודגים- 30 גרם) בתוך 4 דקות או שותים משקה ששיעורו ‘רביעית’ (86 גרם).
אדם יכול לברך ברכה אחרונה כל עוד לא נתעכל עדיין המזון בגופו. שיעור זמן זה הוא לרוב כ72 דקות, ובעצם- כל זמן שעדיין שבע מהארוחה הקודמת שאכל. ■
הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

אני יוצא בקרוב לפגישות עסקים דחופות בחו”ל ויכול להיות שאהיה במקומות בהם לא ניתן להשיג לחם שנאפה על ידי יהודים. מה עושים בשבת עם לחם משנה?
שלום לך, חז”ל גזרו לא לאכול פת של גוי גם כאשר לא קיימת בעיית כשרות בייצור הלחם. הם התירו בשעת הדחק לאכול פת של גוי כאשר אין פת של יהודי בנמצא, או כאשר הפת של היהודי גרועה יותר ובתנאי שהגוי אופה את הלחם על מנת למוכרו (ולא עבור בני ביתו). אנו זכינו ב’’ה לגור בארץ ישראל שבה יש פת ישראל בשפע, ולכן ראוי לנו במיוחד שגם בשהייה בחו”ל נאכל פת ישראל. ניתן להביא מהארץ לחם פרוס, מצה או קרקרים.
אני חייב להדגיש שקיימת גם בעיית כשרות בייצור הלחם ע’’י גויים כי הם לא מנפים את הקמח וגם עלולים לאפות לחם חלבי עם חלב של גוי, או שלפעמים מוסיפים ללחם שומן חזיר או מורחים את התבניות בו. מי שבדיעבד “נתקע” בלי לחם יש לו לברר ברבנות המקומית בחו”ל היכן אפשר לקנות. לא ניתן להסתמך על סוג לחם מסוים ולסבור שאין בו בעיות כשרות כי כל מאפיה יכולה להוסיף מרכיבים לא כשרים. על מנת שפת לא תיחשב כפת עכו”ם (גם כאשר אין בעיית כשרות) היהודי צריך להשתתף באפייה, למשל – ע”י הדלקת התנור. וכמובן שעדיף לטייל בארצנו הקדושה אלא אם כן זה לצורך עסקים וכד’, כי אין היתר פשוט לצאת לחו”ל.

שלום כשרלוק!
המאכל האהוב עליי הוא פיצה, ולאחרונה אני נתקל בדעות האומרות שיש ליטול עליה ידיים, ונגד דעות שטוענות שיש לברך עליה מזונות. מה דין הברכות בפיצה?
שלום לך! ישנן פיצות שהוכנו מבצקים רגילים של לחם, ועליהם ברור שיש ליטול ידיים ולברך ברכת המזון. עם זאת, לרוב בצקי הפיצות נילושים במי פירות, ולכך ברכתם היא מזונות כדין פת הבאה בכיסנין. במצב כזה, אדם שמחליט כי הפיצה תהיה מאכלו העיקרי והוא קובע סעודתו עליהם צריך ליטול ידיו לפני האכילה ולברך בסופה ברכת המזון. שיהיה בתיאבון!
מלוקט מתוך מדריך הכשרות של בד”ץ העדה החרדית.

שלום כשרלוק! אודה לך אם תסביר לי מדוע בדורות הקודמים היו אוכלים ירקות עלים רגילים שלא היו מרוססים),
ואילו בדורנו אוסרים לאכול ירקות עלים רגילים?
תשובה: שלום לך, ירקות ופירות שיש בהם שאריות חומרי הדברה באופן מוגזם, מעל התקן – ברור שאסור לאוכלם כי הם מהווים סכנה בריאותית יותר חמורה מאיסור הלכתי. לגבי ירקות שיש בהם חשש תולעים, נכתב לפני כ- 002 שנים בחכמת אדם (לח, טו) :"הירקות בכל המדינות מוחזקים בתולעים וכן ירק פטרוזליה… וכן בצלים ירוקים… וצריך לבדוק היטב היטב, וכן קטניות ירוקות בעודן בשרביטין מוחזקים מאוד בתולעים ואסור לאוכלן עד שיפתח כל שרביט ושרביט ובדוק כל אחד בפני עצמו…" וכן נכתב לפני כ- 021 שנים בבן איש חי שישנם תולעים בסלק ובנענע ושאין לאוכלם. מכאן אנו רואים שגם בדורות הקודמים אסרו על אכילת ירקות המוחזקים בחרקים ונשמרו מאד מכך.
לגבי ירקות עלים – הם ידועים כמוחזקים כנגועים בחרקים ולכן יש חברות נבחרות שמגדלות אותם בגידולים מיוחדים בחממות מבודדות ורשתות כפולות ובודקים לפני השיווק באופן מדגמי בכמה אחוזים מכל משטח ומשטח בדיקות מעבדה מקצועיות על ידי מומחים. כל זה כדי כדי לוודא הייטב שאין בהם תולעים. אם נמצאו במדגם חרקים שלא יורדים בשטיפה פוסלים את משלוח הירקות ולא משווקים אותו לצרכן. אם בירקות שהשטיפה מועילה להם נמצאו פחות מחמישה חרקים שיורדים בשטיפה משווקים אותם כי סומכים על הקונים שישטפו אותם לפני השימוש (ועל כן על שקיות האריזה של ירקות העלים מודפס בפירוש שיש לשטוף לפני השימוש). מסקנה: ניתן לשווק ירקות אחרים באריזות מיוחדות, שנמכרים שטופים היטב ומוכנים לאכילה על פי נהלי הכשרות, רק כאשר לא נמצא בהם אף חרק כי ברור שלא ישטפו אותם. לכתחילה לפני שבת כמובן שיש להשרות את העלים בחומר שגורם לחרקים לרדת, ועל אחת כמה וכמה כאשר רואים עליהם חרקים חיים. כבר הסברנו בעבר שהשרייה ושטיפה בבית בסבון לא מועילים לנקות תולעים בירקות עלים, שלא גודלו בתנאי חממה מבודדים ומיוחדים. ירקות טריים צריך לשטוף לפי ההנחיות שעל האריזה.
הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

שלום כשרלוק. השבוע קניתי חסה טרייה אצל הירקן השכונתי. האם שטיפת הירק או השרייתו במי סבון יעילים לסילוק התולעים?

תשובה: שלום לך! לא קיים חומר שכאשר שוטפים או משרים בתוכו את ירקות העלים, הוא מסיר את כל סוגי החרקים- לא מי סבון, לא חומץ ולא מי מלח. לכן, צריך לדעת שהחרקים כמו זבוב המנהרות, ביצים (=אחרי שלושה ימים הופכות לחרקים) אקריות, כנימות עלה וזחלי עש לא יורדים מהעלים לאחר השריה או שטיפה בחומרים הנ"ל או בכלל.  החרקים זבובים, עכבישים, טריפסים ופסוקים יורדים בשטיפה מעלים רחבים לא מפותלים כגון: חסה ועלי סלק (מנגולד). אולם בכרוב, כרובית, ברוקולי, בצל ירוק ולוף התולעים נכנסים בפיתולי הירקות ולכן לא כולם יוצאים בהשריה או אף בשטיפה. לכן, חשוב מאד להקפיד ולבדוק אילו ירקות עלים קונים. מומלץ לקנות ירקות עלים שמגודלים לכתחילה בתהליך גידול מוקפד ומיוחד – "ללא חשש תולעים", בהשגחה טובה וידועה. גם במקרה כזה יש לקרא היטב את הוראות היצרן שמודפסות על השקית, בדרך כלל יש צורך בבדיקה ובשטיפה נוספת לפני האכילה. בתיאבון!
בברכה, הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל