בימים אלה אני מעביר סדנאות מנהיגות למפקדים ולמנהלים במסגרת חברת "טורוס". אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו עוסקים בהם הוא אהבה כפעולה מנהיגותית.
למה הכוונה?
אם נשאל כל אחד מאיתנו: מי הם שלושת האנשים שהשפיעו עלינו הכי הרבה בחיים באופן ישיר, ואחר כך נשאל: האם הם אהבו אותנו. ב-99.9% מהמקרים התשובה תהיה: "בוודאי שכן".
האידיאל הוא שנאהב את החיילים שלנו, את העובדים שלנו, את התלמידים שלנו, וכמובן את הילדים שלנו. אך לעיתים, המציאות אינה תואמת את האידיאל. מה נעשה כאשר יש לנו כפופים שאיננו חשים כלפיהם אהבה? האם זה אומר שלא נוכל להיות מנהיגים טובים עבורם?
הפתרון הוא להפוך את האהבה לפעולה מנהיגותית. גם אם הרגש לא תמיד קיים, אפשר לבטא אהבה דרך מעשים, וכך ליצור מנהיגות משמעותית ואפקטיבית.
אהבה כפעולה מנהיגותית – ארבעת העקרונות:
01
היכרות עמוקה
כדי להנהיג בצורה נכונה, אנחנו חייבים להכיר לעומק את הכפופים לנו.
היכרות כזו מאפשרת לנו להסתכל עליהם בעיניים טובות יותר, להבין את מניעיהם, ולדעת כיצד לתמוך בהם ברגעים הנכונים.
לדוגמה: כשהייתי מג"ד במילואים, במהלך תעסוקה מבצעית בגזרה מסוימת, הגעתי לסיור בבסיס של אחת הפלוגות שלי. בש"ג עמד חייל שבעיניי היה אחד החיילים הטובים ביותר בפלוגה, ואולי אפילו בגדוד כולו. אך הפעם הוא נראה כבוי לחלוטין, ובמובן המבצעי – הוא נראה כמו סמרטוט.
בהתחלה התלבטתי אם להעיר לו, אך החלטתי לברר קודם עם המ"פ שלו. כשהגעתי אליו, שאלתי: "מה עובר על החייל הזה?". המ"פ הסתכל עליי בפליאה ואמר: "מה, לא שמעת? הוא ואשתו עברו מעל 10 שנים של טיפולי פוריות, נסעו לאחרונה לטיפול יקר בחו"ל, השקיעו המון כסף, וחזרו עם מפח נפש. הטיפול נכשל לחלוטין וריסק אותם נפשית. זה שהוא בכלל הגיע למילואים זה נס".
באותו הרגע הבנתי שוב כמה כוח יש בהיכרות עמוקה.
02
דאגה אמיתית
מנהיג טוב דואג לאנשים שלו, ולא רק בהיבט המקצועי, אלא גם ברמה האישית.
דוגמה: חבר שלי סיפר לי על הבן שלו, ששירת ביחידה מובחרת. המסלול היה קשה ותובעני, ובאחת הסדרות בשטח הם חזרו מאוחר בלילה למאהל, סחוטים מעייפות. כשהבן חיפש את חפציו האישיים, הוא גילה ששק השינה שלו נעלם.
היה זה לילה קר במיוחד, והוא הבין מיד שבלי שק שינה לא יצליח להירדם, ואם לא יישן כמו שצריך, יהיה לו קשה לתפקד למחרת באימון הקשה שתוכנן להם. הוא החליט לפנות לסגל ולבקש עזרה.
כשהתקרב לאוהל של הסגל, מפקד הכיתה יצא אליו בזעם וצרח: "מה אתה חושב שאתה עושה פה?!". החייל ניסה לענות, אבל המפקד לא נתן לו להשחיל מילה והמשיך לצעוק: "עוף מפה כמה שיותר מהר!"
הבן של החבר חזר לאוהל שלו, מדוכדך ומיואש. כעבור רבע שעה, כשהקור התחיל להיות בלתי נסבל, הוא הבין שאין לו ברירה וניגש שוב לאזור הסגל. הפעם יצא אליו סמל הצוות, ושאל: "מה אתה עושה פה?". החייל השיב בקול שקט: "אין לי שק"ש."
הסמל לא היסס, נכנס לאוהל, חיפש לרגע ויצא החוצה עם שק"ש ביד. הוא מסר אותו לחייל ואמר: "שק"ש זה הבעיה שלך? קח". החייל אמר תודה, חזר במהירות לאוהל, ונרדם. באמצע הלילה העירו אותו לפטרול. תוך כדי השמירה, הוא הציץ לאוהל של הסגל וראה שהסמל ישן עם מעיל—ללא שק"ש. רק אז הבין החייל שהסמל נתן לו את השק"ש שלו. ברגע הזה, הבן של החבר אמר לעצמו: "הסמל הזה דאג לי. בשבילו אני מוכן ללכת ברגל עד דמשק."
03
אחריות
מנהיגות אמיתית דורשת אחריות על הכפופים לנו.
דוגמה: נניח שהילדים שלנו רוצים לצאת לנסיעה ברכב מלא חברים, כשבחוץ יש גשם כבד וסכנת החלקה.
במקרה כזה, "לא" גם היא תשובה של אהבה.
בן של שכנים שלנו, המשרת ביחידה מובחרת, ביקש לצאת לאירוע משפחתי. הקצין שלו אמר לו: "אין בעיה, אבל אתה חוזר לבסיס עד השעה שתיים בלילה". לדעתי לקצין היו שתי אופציות רלוונטיות או לאפשר לו לחזור רק למחרת, או לא לאפשר לו בכלל לצאת. אבל האופציה של לחזור בשתיים בלילה זו אופציה לא אחראית.
03
כבוד לכפופים לנו
לדוגמה: חבר שלי סיפר לי על ראיון עבודה שעבר אצל מנהל חדש. במהלך הראיון, המנהל לא נתן לו להוציא מילה מהפה. בכל פעם שניסה לדבר, המנהל קטע אותו והמשיך לדבר בעצמו. החבר שלי יצא מהראיון בתחושה נוראית. לא בגלל השאלות, לא בגלל האתגר המקצועי, אלא בגלל חוסר הכבוד.
מנהיג טוב מכבד את הכפופים לו. הוא מקשיב, מעריך, ונותן להם תחושת ערך.
לסיכום
אהבה כמנהיגות אינה בהכרח רגש, אלא פעולה.
היכרות עמוקה, דאגה, אחריות וכבוד הם עקרונות מנהיגותיים חיוניים, גם כלפי מי שאנחנו אוהבים יותר, וגם כלפי מי שאנחנו אוהבים פחות. בסופו של דבר, כשאנחנו פועלים מתוך אהבה היא חוזרת אלינו, ובונה מנהיגות חזקה, יציבה וערכית. ■
Ori88533@gmail.com
