לעיתים לא-נדירות מגיעים אל בתי החולים תינוקות ואימהות במצבים קשים לאחר לידות בית. מציאות זאת איננה נדירה, אבל היא לא מגיעה למודעות של הציבור, ולכן חשוב לי לכתוב על הנושא, גם אם יהיו קוראים [ובעיקר קוראות] שתסתייגנה מהעובדות.
אין ספק שהנוח מכל הוא לידה 'טבעית' בבית; זאת חוויה כל כך עצמית ויש רצון שהיא תהיה פרטית ומשפחתית ולא ציבורית. אך חדרי הלידה בבתי חולים הוקמו על מנת למנוע תחלואה אפשרית שעלולה להיות הרת אסון, ולהתרחש ללא התרעה, כשבן רגע הריון בסיכון נמוך הופך ללידה בסיכון גבוה. ואכן התמותה והתחלואה העובָרית הסב-לידתית ירדו פלאים מאז שהוקמו חדרי הלידה, ורוב הנשים יולדות תחת פיקוח רפואי רציני.
לידת בית היא רולטה רוסית.,למשל, אם התינוק מראה מצוקה נשימתית, התחילו ירידות בדופק, אספקת החמצן לא תקינה, עלולה להיגרם פגיעה מוחית קשה לתינוק הנולד; או אם נוצר קרע ברחם, לידת רוחב או עכוז עם מצוקת עובר וקרעים בתעלת הלידה, במצב שאין חדר ניתוח, אין רופא קרוב, ואין מכשירים חיוניים, התוצאות עלולות להיות קשות מאוד. זאת הליכה על גשר צר בלי מעקה, כאשר צמוד אליו נמצא גשר רחב וסלול! מתירים לנסוע בשבת לבית חולים על מנת ללדת שם, גם כשיש מיילדת בסביבה. זהו פיקוח נפש!
אמנם יש צדק מסוים בהרגשה של זוגות רבים, ש בחלק מהמרכזים הרפואיים, יש הגזמה מסוימת במערכת הניטור והטיפול, ויש אי נעימות רבה בשיטת 'הסרט הנע' בכמה מחדרי הלידה. אולם צד זה אינו מגיע לקצה קרסולי הסכנה הגמורה שיש בלידה מחוץ לכותלי מרכז רפואי אמין ומסודר. זאת ועוד, בעקבות התחשבות ברחשי הנשים ובדרישות מהשטח, חדרי הלידה משתדרגים. הוקמו חדרי לידה עם ג'קוזי, בריכה, עם כדורי פיזיו לידה, טכניקות הרפיה ומגע, היפנוזה, ועוד כיד הדמיון, על מנת להפוך את חדרי הלידה לידידותיים יותר, ביתיים יותר, וטבעיים יותר.
'לידת הבית' המעניינת ביותר שחוויתי התרחשה כחודש אחרי אחת מהלידות שלי, אף היא בשבת קודש, כשחתולה שכונתית החליטה להמליט את גוריה באמצע חדר השינה שלנו בדיוק בזמן מנוחת הצהריים. בעלי התעורר מצרחותיי הרמות וניסה ללא הצלחה לגרש אותה מן החדר, ובלית ברירה אנחנו התפנינו והשארנו את החדר עבורה עד מוצאי שבת… עד היום לא ברור לי אם הלידה התרחשה דווקא בחדרנו באופן מקרי – או מפני שהחתולה חיפשה את ביתה של המיילדת… ■