אורי שכטר

השביל שמגלה את העם שלנו מחדש

אורי שכטר

01‭ ‬

לעיתים‭, ‬כשאנחנו‭ ‬פותחים‭ ‬חדשות‭ ‬או‭ ‬גוללים‭ ‬ברשתות‭ ‬החברתיות‭, ‬הלב‭ ‬מתכווץ‭. ‬הדיווחים‭, ‬הריבים‭, ‬הכותרות‭ ‬‮–‬‭ ‬כל‭ ‬אלה‭ ‬עלולים‭ ‬להכניס‭ ‬אותנו‭ ‬לעצבות‭ ‬או‭ ‬אפילו‭ ‬לדיכאון‭. ‬אנחנו‭ ‬עלולים‭ ‬להתבלבל‭ ‬ולחשוב‭ ‬שכך‭ ‬נראה‭ ‬העם‭ ‬שלנו‭. ‬אבל‭ ‬האמת‭ ‬בדיוק‭ ‬הפוכה‭. ‬העם‭ ‬שלנו‭ ‬נפלא‭ ‬ומופלא‭ ‬באמת‭.‬

לפני‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬הקפצתי‭ ‬את‭ ‬הבת‭ ‬שלי‭ ‬שעושה‭ ‬את‭ ‬שביל‭ ‬ישראל‭ ‬עם‭ ‬חברותיה‭. ‬הן‭ ‬התחילו‭ ‬באילת‭, ‬ועוד‭ ‬זמן‭ ‬קצר‭ ‬הן‭ ‬יסיימו‭ ‬את‭ ‬המסע‭ ‬בצפון‭, ‬סמוך‭ ‬לשמורת‭ ‬תל‭ ‬דן‭. ‬כשהגעתי‭ ‬אליהן‭, ‬שמעתי‭ ‬מהן‭ ‬‮–‬‭ ‬וגם‭ ‬משביליסטים‭ ‬ושביליסטיות‭ ‬אחרים‭ ‬‮–‬‭ ‬על‭ ‬החוויות‭ ‬שחוו‭ ‬לכל‭ ‬אורך‭ ‬הדרך‭, ‬מהדרום‭ ‬ועד‭ ‬הצפון‭.‬

אבל‭ ‬מעל‭ ‬לכל‭ ‬תובנה‭, ‬דבר‭ ‬אחד‭ ‬חזר‭ ‬על‭ ‬עצמו‭: ‬הן‭ ‬ראו‭ ‬את‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬היפה‭.‬

וכשהן‭ ‬אומרות‭ ‬‮"‬יפה‮"‬‭, ‬הן‭ ‬מתכוונות‭ ‬לרוחב‭ ‬לב‭, ‬לנדיבות‭ ‬שאין‭ ‬לה‭ ‬סוף‭, ‬ולאהבה‭ ‬טהורה‭. ‬הן‭ ‬סיפרו‭ ‬איך‭ ‬מהיום‭ ‬הראשון‭ ‬ועד‭ ‬היום‭ ‬האחרון‭, ‬אנשים‭ ‬שפגשו‭ ‬בדרך‭ ‬הציעו‭ ‬ציוד‭, ‬מים‭, ‬אוכל‭, ‬מקלחת‭ ‬חמה‭, ‬אוזן‭ ‬קשבת‭ ‬‮–‬‭ ‬ובעיקר‭ ‬לב‭ ‬פתוח‭.‬

02‭ ‬

הנה‭ ‬רק‭ ‬כמה‭ ‬מהסיפורים‭ ‬שלהן‭:  ‬טיול‭ ‬ג'יפים‭ ‬שעבר‭ ‬לידן‭ ‬עצר‭, ‬והנהגים‭ ‬נתנו‭ ‬להן‭ ‬אוכל‭ ‬ומים‭. ‬בחניון‭ ‬לילה‭ ‬אחר‭, ‬קבוצה‭ ‬אחרת‭ ‬של‭ ‬מטיילים‭ ‬הזמינה‭ ‬אותן‭ ‬לארוחת‭ ‬ערב‭ ‬כשרה‭ ‬ומפנקת‭. ‬משפחה‭ ‬בבר‭ ‬שראתה‭ ‬אותן‭ ‬הולכות‭ ‬על‭ ‬החוף‭, ‬הזמינה‭ ‬אותן‭ ‬לשתות‭ ‬מיץ‭ ‬ולאכול‭ ‬ארטיק‭ ‬ביום‭ ‬לוהט‭. ‬גבר‭ ‬שרץ‭ ‬עם‭ ‬בנו‭ ‬הקטן‭ ‬ליד‭ ‬הים‭ ‬בתל‭ ‬אביב‭ ‬הסתובב‭ ‬חזרה‭ ‬במיוחד‭ ‬כדי‭ ‬לשאול‭ ‬אם‭ ‬יש‭ ‬להן‭ ‬איפה‭ ‬לישון‭ ‬או‭ ‬לאכול‭. ‬כמעט‭ ‬בכל‭ ‬מקום‭ ‬אליו‭ ‬הגיעו‭ ‬‮–‬‭ ‬אנשים‭ ‬הציעו‭ ‬להן‭ ‬ללון‭ ‬אצלם‭.‬

הן‭ ‬פגשו‭ ‬את‭ ‬‮"‬מלאכי‭ ‬השביל‮"‬‭ ‬‮–‬‭ ‬אנשים‭ ‬טובים‭ ‬מכל‭ ‬הארץ‭ ‬שפותחים‭ ‬את‭ ‬הבית‭ ‬ואת‭ ‬הלב‭ ‬לשביליסטים‭. ‬זה‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬שם‭ ‬‮–‬‭ ‬הם‭ ‬באמת‭ ‬מלאכים‭. ‬לדוגמה‭, ‬משפחה‭ ‬ממצפה‭ ‬רמון‭ ‬שמעה‭ ‬שאחת‭ ‬הבנות‭ ‬חולה‭. ‬הם‭ ‬הגיעו‭ ‬במיוחד‭ ‬לשטח‭, ‬אספו‭ ‬את‭ ‬כולן‭ ‬לביתם‭, ‬ונתנו‭ ‬להן‭ ‬מקלחת‭ ‬חמה‭ ‬וארוחת‭ ‬ערב‭ ‬כמו‭ ‬בבית‭ ‬אמא‭.‬

הבנות‭ ‬פגשו‭ ‬אינספור‭ ‬אנשים‭ ‬חדשים‭ ‬‮–‬‭ ‬מכל‭ ‬המגזרים‭, ‬מכל‭ ‬הגילים‭, ‬מכל‭ ‬צבעי‭ ‬הקשת‭ ‬של‭ ‬החברה‭ ‬הישראלית‭. ‬שיחות‭ ‬עמוקות‭, ‬סיפורי‭ ‬חיים‭, ‬פתיחות‭ ‬ורוחב‭ ‬לב‭ ‬שקשה‭ ‬להסביר‭ ‬במילים‭. ‬משפחה‭ ‬חרדית‭ ‬שעשתה‭ ‬פיקניק‭ ‬בהרי‭ ‬ירושלים‭ ‬הזמינה‭ ‬אותן‭ ‬לארוחת‭ ‬בשרים‭ ‬והשאירה‭ ‬להן‭ ‬בסיום‭ ‬מכתב‭ ‬מרגש‭. ‬במושב‭ ‬פארן‭, ‬מושבניק‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬נתן‭ ‬טרמפ‭ ‬‮–‬‭ ‬אלא‭ ‬פתח‭ ‬שולחן‭, ‬חתך‭ ‬פירות‭ ‬וירקות‭, ‬וכיבד‭ ‬אותן‭ ‬מכל‭ ‬הלב‭. ‬שביליסטית‭ ‬סיפרה‭ ‬שפשוט‭ ‬מישהי‭ ‬עצרה‭ ‬לידה‭, ‬נתנה‭ ‬לה‭ ‬שטר‭ ‬של‭ ‬200‭ ‬ש"ח‭ ‬ואמרה‭: ‬‮"‬את‭ ‬מדהימה‭ ‬שאת‭ ‬הולכת‭ ‬את‭ ‬שביל‭ ‬ישראל‭. ‬קני‭ ‬לעצמך‭ ‬משהו‭ ‬טוב‭ ‬בדרך‭.‬‮"‬

קבוצת‭ ‬עובדי‭ ‬הייטק‭ ‬שפגשה‭ ‬אותן‭ ‬במצפה‭ ‬משואה‭ ‬הזמינה‭ ‬אותן‭ ‬לארוחת‭ ‬סנדוויצ'ים‭ ‬וקינחו‭ ‬באבטיח‭ ‬ואננס‭ ‬טרי‭. ‬בירוחם‭ ‬‮–‬‭ ‬אחת‭ ‬הבנות‭ ‬שברה‭ ‬את‭ ‬הטלפון‭ ‬שלה‭, ‬ומשפחת‭ ‬מלאכי‭ ‬שביל‭ ‬נתנה‭ ‬לה‭ ‬טלפון‭ ‬חדש‭ (!) ‬כדי‭ ‬שתוכל‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬קשר‭ ‬עם‭ ‬הבית‭. ‬במקרים‭ ‬אחרים‭, ‬אפילו‭ ‬כשהמארחים‭ ‬לא‭ ‬היו‭ ‬בבית‭ ‬‮–‬‭ ‬הם‭ ‬השאירו‭ ‬להן‭ ‬את‭ ‬הבית‭ ‬פתוח‭: ‬מקלחת‭, ‬אוכל‭, ‬שינה‭ ‬‮–‬‭ ‬הכול‭ ‬לרשותן‭.‬

פעם‭ ‬אחת‭, ‬אחרי‭ ‬הליכה‭ ‬ארוכה‭ ‬ומתישה‭, ‬הן‭ ‬פשוט‭ ‬לא‭ ‬יכלו‭ ‬להמשיך‭. ‬פתאום‭ ‬הגיע‭ ‬מישהו‭ ‬ברייזר‭ ‬ולקח‭ ‬אותן‭ ‬בדיוק‭ ‬למקום‭ ‬שבו‭ ‬היו‭ ‬צריכות‭ ‬להיות‭. ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬חזר‭ ‬הסיפור‭ ‬על‭ ‬טרמפים‭ ‬בלתי‭ ‬נתפסים‭ ‬‮–‬‭ ‬אנשים‭ ‬עוצרים‭ ‬ומקפיצים‭ ‬שביליסטים‭ ‬למקומות‭ ‬הכי‭ ‬מרוחקים‭, ‬רק‭ ‬כדי‭ ‬לעזור‭. ‬

באחד‭ ‬הבתים‭, ‬המארחת‭ ‬חיכתה‭ ‬להן‭ ‬מחוץ‭ ‬לדלת‭ ‬כמו‭ ‬שסבתא‭ ‬מחכה‭ ‬לנכדים‭. ‬ובפנים‭ ‬‮–‬‭ ‬שלטים‭ ‬צבעוניים‭ ‬על‭ ‬הקירות‭: ‬‮"‬למקלחת‮"‬‭, ‬‮"‬לחדר‭ ‬שינה‮"‬‭, ‬‮"‬למטבח‮"‬‭.‬

03‭ ‬

אוסיף‭ ‬עוד‭ ‬כמה‭ ‬סיפורים‭ ‬קצרים‭ ‬שקרו‭ ‬בשביל‭ ‬ישראל‭: ‬בקיץ‭, ‬קבוצת‭ ‬שביליסטים‭ ‬עייפים‭ ‬התקרבה‭ ‬למצפה‭ ‬רמון‭. ‬הם‭ ‬חיפשו‭ ‬מקום‭ ‬לישון‭ ‬או‭ ‬לפחות‭ ‬מקור‭ ‬מים‭ ‬‮–‬‭ ‬לשווא‭. ‬פתאום‭ ‬ניגשה‭ ‬אליהם‭ ‬אישה‭ ‬עם‭ ‬חיוך‭ ‬רחב‭: ‬‮"‬אתם‭ ‬שביליסטים‭, ‬נכון‭? ‬בואו‭ ‬‮–‬‭ ‬אצלי‭ ‬כבר‭ ‬מבעבע‭ ‬קפה‭ ‬על‭ ‬הפינג'אן‭.‬‮"‬‭ ‬מרים‭ ‬פתחה‭ ‬להם‭ ‬את‭ ‬הבית‭: ‬מיטות‭ ‬פשוטות‭, ‬מקלחת‭ ‬חמה‭, ‬מרק‭ ‬עדשים‭ ‬ומכונת‭ ‬כביסה‭. ‬בערב‭ ‬ישבה‭ ‬איתם‭ ‬בחצר‭ ‬הקטנה‭, ‬וסיפרה‭ ‬על‭ ‬בנה‭ ‬שנהרג‭ ‬בלבנון‭.‬

‮"‬מאז‭, ‬כל‭ ‬פעם‭ ‬ששביליסטים‭ ‬באים‭ ‬‮–‬‭ ‬אני‭ ‬מרגישה‭ ‬שהוא‭ ‬שוב‭ ‬פה‭, ‬ולו‭ ‬לרגע‭.‬‮"‬

למחרת‭ ‬הם‭ ‬השאירו‭ ‬לה‭ ‬פתק‭ ‬תודה‭, ‬והיא‭ ‬שלחה‭ ‬אחריהם‭ ‬ברכה‭: ‬‮"‬השביל‭ ‬מחבר‭ ‬אותנו‭ ‬לארץ‭ ‬‮–‬‭ ‬וגם‭ ‬לאנשים‭.‬‮"‬

• • •


יוסי – השביליסט בן ה־70

יוסי‭, ‬בן‭ ‬70‭, ‬יצא‭ ‬להגשים‭ ‬חלום‭ ‬‮–‬‭ ‬ללכת‭ ‬את‭ ‬שביל‭ ‬ישראל‭ ‬כולו‭. ‬באזור‭ ‬עזוז‭, ‬עייף‭ ‬וחלש‭, ‬הוא‭ ‬צנח‭ ‬בצד‭ ‬הדרך‭. ‬רכב‭ ‬שטח‭ ‬עבר‭, ‬עצר‭, ‬ונהגו‭ ‬‮–‬‭ ‬נדב‭ ‬‮–‬‭ ‬לקח‭ ‬אותו‭ ‬הביתה‭. ‬הוא‭ ‬ואשתו‭ ‬אירחו‭ ‬אותו‭, ‬טיפלו‭ ‬בו‭ ‬במסירות‭, ‬והכינו‭ ‬לו‭ ‬ארוחת‭ ‬בוקר‭ ‬משובחת‭. ‬יוסי‭ ‬אמר‭ ‬בעיניים‭ ‬דומעות‭: ‬‮"‬בלי‭ ‬החיבוק‭ ‬הזה‭ ‬‮–‬‭ ‬אולי‭ ‬הייתי‭ ‬מוותר‭.‬‮"‬

• • •

הבת‭ ‬שלי‭ ‬וחברותיה‭ ‬מספרות‭ ‬‮–‬‭ ‬מאילת‭ ‬ועד‭ ‬הצפון‭ ‬הרחוק‭, ‬הן‭ ‬לא‭ ‬פגשו‭ ‬אדם‭ ‬אחד‭ ‬שלא‭ ‬היה‭ ‬טוב‭ ‬אליהן‭. ‬כולם‭ ‬פרגנו‭, ‬עזרו‭, ‬חייכו‭, ‬שיתפו‭, ‬תמכו‭ ‬‮–‬‭ ‬והראו‭ ‬להן‭ ‬את‭ ‬הפנים‭ ‬האמיתיות‭ ‬והיפות‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭.‬

אם‭ ‬רק‭ ‬נרצה‭ ‬לראות‭ ‬‮–‬‭ ‬נגלה‭ ‬שאנחנו‭ ‬עם‭ ‬נפלא‭, ‬עם‭ ‬לב‭ ‬פתוח‭.‬

והשביל‭? ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬דרך‭ ‬בין‭ ‬הרים‭, ‬יערות‭ ‬ומדבר‭. ‬הוא‭ ‬שביל‭ ‬שמחבר‭ ‬לבבות‭. ‬■

Ori88533@gmail.com

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…