צער אי הפריון הוא גדול מנשוא. התורה חוזרת כמה פעמים על מות נדב ואביהוא מבלי להשאיר אחריהם בנים. לצאת מן העולם מבלי להשאיר זרע נחשב לאסון גדול, וכבר אברהם אבינו אומר לה׳ בצער "הן לי לא נתת זרע". במקביל לכך המצווה הראשונה בתורה היא מצות פריה ורביה, והיא אף הוגדרה כ׳מצווה רבה׳, דהיינו מצווה חשובה יותר ממצוות אחרות. המצווה חלה מגיל 18, אבל בדרך כלל האדם אינו יכול לקיים מצווה זו כהלכה בגיל זה, שהרי היא כוללת בתוכה אחריות לזוגיות, לילדים ולפרנסה שאינה מתאימה לנערים צעירים. מצד שני היה צריך בית הדין לכפות את האדם לשאת אישה אם עבר את גיל 20 או 24 ולא נשא אישה. וכך גם אם היה נשוי עשר שנים ללא בנים – מצווה עליו לגרש את אשתו; אך למעשה קיים מנהג קדמונים שלא לעשות זאת. וטוב שכך.
למעלה מעשרה אחוזים מהזוגות הנישאים סובלים מעקרות, מחציתם מסיבות התלויות בגבר. חלק ממקרי עקרות הגבר ניתנים לתיקון בעזרת טיפול ניתוחי בצינורות מובילי הזרע, או בגרימת היריון בהפריה חוץ גופית תוך טיפול מיוחד בזרע הפגום, וניתן להשיג היריון אפילו במקרים שנמצאו בגופו של הגבר רק תאי זרע בודדים, ואף אם הם פגומים. מה שהיה לפני 20 שנה בגדר חלום רחוק, ואותן זוגות היו נשלחים לשאלה של תרומת זרע, היום הפך לחלק מהעבודה היומיומית ביחידת ההפריה החוץ גופית בכל בית חולים. היום אי פריון הגבר רווח יותר מפעם, והסיבות אינן ברורות אבל לצד זה – יש טיפולים מתקדמים. ריבונו של עולם מזמין לכל מצב תרופה.
כאשר הטיפול הרפואי מזקיק נטילת תרופות להשראת ביוץ וכדומה – מותר גם לקחת אותן גם בשבת, אך מורכב יותר למצוא היתר להזרקת זריקות בשבת. אפשר לתזמן את שעת הזריקה לשעת קבלת שבת ויציאת השבת ואז אין בעיה.
יש מי שכתב שהטיפול בעקרות אינו בכלל הדברים שניתנה בהם רשות לרופא לרפא, ושיש להשאיר תחום זה בידי שמיים. פוסקים אחרים טענו שיש להגיע לטיפול רפואי רק אחרי עשר שנים שבהן הזוג לא נפקד, ואחרים מסתפקים בשנתיים אחרי החתונה. אך פוסקים רבים דחו את דבריהם, שהרי באמצעי האבחון הקיימים היום ניתן לעיתים לזהות את הבעיה ולטפל בה באמצעים פשוטים וללא שום בעיה הלכתית, ולמה להמתין? הזוגות לא מוכנים להמתין. ובצדק. הם פונים אליי כבר לאחר חודשים ספורים עם דאגה כנה ועם רצון אמיתי להקים משפחה.
חשוב לדעת שבנוסף לריפוי עצמו יש בסיוע להולדת ילדים גם גורם חשוב לחיזוק שלום הבית, ומעשה של גמילות חסד שאין דומה לו. למעשה הדעה המקובלת היא שאם לא ידועה בעיה מסוימת אצל אף אחד מבני הזוג יש להמתין כשנה עד לפנייה לעזרה רפואית, בתנאי שהאישה צעירה, ואז מתחילים בירור. בחלק ניכר מהמקרים, תוך כדי הבירור מגיעה תשובת היריון חיובית, שמייתרת את השאר. לא סתם אומרות לי נשים שהן מגיעות למרפאה כסגולה להיריון – רק התיישבתי, וזה קורה. זאת כוחה של ההשתדלות לצד האמונה. ■
