יש מחלה מסוכנת והיא פוגעת בכולנו: נגיף האמיתות הכוזבות.
הוא מדבק, הוא מתפשט מהר, וההשפעה שלו הרסנית. הסימפטומים? אתם חושבים שאתם חיים בצורה נכונה ובריאה, אבל בעצם רק חוזרים על משפטים שנעשו כל-כך מקובלים שאף אחד לא טורח לחשוב עליהם. הם נשמעים יפים, הגיוניים ואפילו הומניים ושומעים אותם מימין ומשמאל כל הזמן. א-ב-ל כשבוחנים אותם מנקודת מבט יהודית, מתגלה שהם חלקיים ושטחיים במקרה הטוב, וכוזבים והרסניים במקרה הנפוץ.
רוצים דוגמא? בבקשה!
1. ¢‰ÚȘ¯ ‰·¯È‡Â˙¢
ממש לא. מי שמתבונן בתפילת שמונה עשרה יגלה שברכת הבריאות – "רפאנו" – מופיעה רק במקום החמישי מבין הבקשות. הברכה הראשונה היא "וחוננו מאיתך חכמה בינה ודעת". כי מי שיהיה הכי בריא בעולם אבל חסר דעת – מה זה שווה? ולעומת זאת, מי שיש לו שכל לחיות נכון ולעשות בחירות טובות, גם אם הבריאות שלו לא מושלמת – זה עדיף. נאמר זאת כך: הדעת היא הכלי שמאפשר לנו להשתמש גם בבריאות בצורה נכונה.
2. ¢Áȉ Â˙Ô ÏÁÈÂ˙¢
סיסמה שנשמעת מתקדמת ומאפשרת, אבל מסתירת אדישות עמוקה. מאחוריה עומדת בעצם האמירה: "אל תפריע לי – ואני לא אפריע לך". ממש הפוך מהתפיסה היהודית ש"כל ישראל ערבים זה לזה". כן, איכפת לי ממך, ולכן אני לא רוצה שתחיה בצורה שלדעתי היא מזיקה ושגויה. זה לא אומר שאכפה עליך את דעתי, אבל כן אעשה הכול כדי לשכנע אותך שהיא נכונה.
יתר על כן, כיהודים אנו מאמינים שיש בורא עולם שהתווה לנו את הדרך הנכונה לחיות לפיה, ולא כל בחירה אישית מקבלת הכשר רק בגלל שהיא נוחה לנו.
3. ¢ÎÏ ‡Á„ ‰‡Ó˙ ˘Ï¢
זהו פלורליזם רך שמכסה על טענה קשה יותר – אין אמת בכלל. היהדות חולקת על כך וטוענת שבהחלט יש אמת: "משה אמת ותורתו אמת". זה נכון שהאמת הזו רחבה ומורכבת. אבל בוודאי שלא כל משהו שמישהו חושב – הופך להיות נכון רק בגלל שזה "הנרטיב שלו". כן, יש בעולם גם שקר והבל ורעות רוח, ומי שלא מוכן להכיר בכך – הוא שוטה.
4. ¢‡È˘ ·‡ÓÂ˙ ÈÁȉ¢
זה משפט שמתחפש לפסוק מהתנ"ך אבל לא מופיע בו באף מקום. מה שכן כתוב הוא "צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד). האמונה הפנימית של הצדיק היא זו שנותנת לו כוח וְחַיּוּת. מה שברור הוא שאין כאן שום לגיטימציה לכל אמונת הבל שבעולם.
5. ¢ÎÏ ‰ÙÂÏÈËȘ‡ÈÌ Ó¢Á˙ÈÌ¢
סטיגמה מזיקה שהופכת לנבואה המגשימה את עצמה. נכון, יש בפוליטיקה גם אנשים פחות מוצלחים, ויש כאלו שהשררה השפיעה עליהם לרעה. א-ב-ל יש גם רבים שיכלו לעשות יותר כסף ולחיות בנחת במקומות אחרים, ובכל זאת בחרו בשליחות ציבורית למרות המחירים האישיים, מתוך תחושת שליחות עמוקה וכדי להשפיע לטובה. כשאנחנו מכלילים "כולם מושחתים" אנחנו מרחיקים את האנשים הטובים שכדאי שיהיו שם. אפשר לחלוק על דרכם האידיאולוגית של פוליטיקאים, אפשר לבקר החלטות ספציפיות – אבל לא להשמיץ את כולם באופן גורף.
6. ¢‰ÚȘ¯ ‰Î‰¢
יש בזה נקודת אמת – הרצון הטוב חשוב גם כשלא יצא לפועל. חז"ל אף לימדו ש"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" (קידושין מ, א).
אבל צריך להיזהר שזה לא יהפוך להיות כיסוי לבטלנות וחוסר רצינות. כי לא רק הכוונה חשובה, גם התוצאה. חז"ל אמרו: "לא המדרש עיקר אלא המעשה" (אבות א, יז). הכוונה היא רק ההתחלה. המעשה הוא המטרה.
7. ¢Ê‰ Ë·ÚÈ, ʉ Ë·¢
גם ארס נחשים טבעי, ועדיין – אפשר למות ממנו. מנקודת מבט יהודית הטבע הוא רק נקודת הפתיחה. מכאן צריך להתחיל לעבוד.
זהו אחד ההסברים למצוות מילה. מה פתאום לקחת תינוק 'מושלם' ולחתוך בבשר החי? כי האמת היא שתינוק אינו באמת מושלם. כמו הגוף, גם הנפש, היא חומר גלם שצריכה תיקון, התפתחות והתעלות. הטבע הוא נקודת הזינוק אל המרוץ הזה ולא קו הסיום שלו.
8. ¢‰‡‰·‰ ‰È‡ ÓÚÏ ‰ÎÂÏ¢
אהבה היא רגש נפלא ומתנה גדולה, אך היא בוודאי לא מעל הכול. מי שייתן דרור לליבו יוכל בקלות להתאהב באשת חברו, ובשם האהבה לפרק את הזוגיות שלו. בשם האהבה אפשר גם להצדיק נישואים מעורבים ולנתץ את החומה ששמרה על העם שלנו אלפי שנים מהתבוללות. כשהתקשורת מספרת במתק שפתיים על זוג מעורב של מפורסמים, המסר הסמוי מחלחל להמון: האהבה הפרטית חזקה מההשתייכות הלאומית, מהנאמנות למסורת ומהעתיד היהודי של הילדים. האמת היהודית היא שהאהבה צריכה לפעול בתוך מסגרת של ערכים, לא להרוס אותם.
9. ¢‰ÚȘ¯ ˘Ê‰ Ú¢‰ ‡Â˙Í Ó‡Â˘¯¢
גם זה טעות. האושר והנוחות האישית אינם המדד העליון לחיים. היהדות כן רוצה שנהיה מאושרים, אבל לא בכל מחיר ולא על חשבון ערכים אחרים. החיים לא אמורים להיות מרדף אחרי נוחות אישית וסיפוק עצמי, אלא חיפוש אחר משמעות, שליחות ואמת. ולפעמים מה שעושה אותנו מאושרים בטווח הקצר הורס אותנו בטווח הארוך, ומה ש"טוב לי" עכשיו – רע לי מחר.
10. ¢ÎΉ ‡È, ʉ ‰‡ÂÙÈ ˘ÏÈ¢
זה תירוץ מושלם לעצלות רוחנית. היהדות בנויה על שינוי, תשובה וצמיחה. כל אדם יכול להשתנות וזה בדיוק מה שמבדיל אותנו מבעלי חיים. לומר "אני פשוט כזה" זה לוותר על הייחודיות האנושית שלנו, על היכולת להתעלות ולהתקדם.
• • •
כל הסיסמאות שהצגנו נראות במבט ראשון נחמדות ומתקדמות, אבל הן מובילות לחיים שטוחים וחסרי כיוון. היהדות מציעה דבר עמוק יותר: חיים של אמת, אחריות ומשמעות – חיים שבהם אנחנו לא רק קיימים אלא גם גדלים, משפיעים ומשאירים חותם. זה לא קל, אבל זה בהחלט שווה. ■
