ברוח הזמן

ט"ו בשבט

הפוסקים נחלקו מה מעמדם של פירות שגדלו בחצי השנה הזו, האם יש עליהם חיוב מעשרות? ואם כן, האם הם חייבים במעשר עני (כמו בשמיטה) או מעשר שני (כמו בשמינית). למעשה, מספק יש להפריש מפירות שחנטו בין ראש השנה לבין ט"ו בשבט תרומות ומעשרות ללא ברכה, ולהפריש את שני המעשרות: מעשר שני ומעשר עני. בהקשר זה, ט"ו בשבט של השנה הזו מיוחד בכך שהוא נותן לנו ודאות חדשה. פירות שיתחילו לגדול מט"ו בשבט הזה, שייכים בוודאות כבר לשנה השמינית, שנת מעשר שני.

ט"ו בשבט מיוחד בשנה השמינית: מה מיוחד השנה?

לט"ו שבט של שנה זו, מוצאי השמיטה, ישנן משמעויות הלכתיות מעבר לכל שנה רגילה. רגע לפני שיוצאים לנטיעות, החלטנו להזכיר את הדברים החשובים שיש לוודא לפני שיוצאים לטבע.

ט"ו בשבט מסיים במידה מסוימת את השנה הקודמת. הוא לא חג עצמאי, אלא חכמים העריכו שעד לתאריך הזה הפירות שגדלים על העצים, עדיין יונקים את כוחותיהם מהשנה הקודמת. בתאריך זה כבר 'כלו רוב גשמי שנה', ורוב הכוחות שמקבלים העצים מעתה ואילך – שייכים לשנה הבאה. לכך ישנה השלכה על פירות הגדלים על עצים שסיימו את שנות הערלה בראש השנה, או לעניין קביעת שנת המעשר של הפירות.

כך זה עובד בכל שנה, שנת מעשרות מתחילה בט"ו בשבט ומסתיימת בט"ו בשבט שלאחריה. אך שנת השמיטה, שהסתיימה בראשית השנה, מכניסה למשוואה 'שובר שוויון' – השמיטה מתחילה בא' בתשרי ומסתיימת בא' בתשרי, וכך נוצרת מציאות מעניינת: שנת המעשרות השישית היא בפועל רק חצי שנה (מט"ו בשבט עד ראש השנה), ואילו במוצאי שביעית ישנה חצי שנה שאינה מאופיינת, מצד אחד השמיטה כבר נגמרה בראש השנה, מצד שני שנת המעשרות הראשונה תתחיל רק בט"ו בשבט.

הפוסקים נחלקו מה מעמדם של פירות שגדלו בחצי השנה הזו, האם יש עליהם חיוב מעשרות? ואם כן, האם הם חייבים במעשר עני (כמו בשמיטה) או מעשר שני (כמו בשמינית). למעשה, מספק יש להפריש מפירות שחנטו בין ראש השנה לבין ט"ו בשבט תרומות ומעשרות ללא ברכה, ולהפריש את שני המעשרות: מעשר שני ומעשר עני. בהקשר זה, ט"ו בשבט של השנה הזו מיוחד בכך שהוא נותן לנו ודאות חדשה. פירות שיתחילו לגדול מט"ו בשבט הזה, שייכים בוודאות כבר לשנה השמינית, שנת מעשר שני. 

הלכות ייחודיות נוספות בשנה זו נוגעות לנטיעות שאותן מקובל לבצע בט"ו בשבט. בשנה זו, מוצאי השמיטה, עלינו לוודא שלא מדובר בצמחים שנשתלו בשמיטה. בפרחים חשש זה פחות שייך כיום, משום שרוב הפרחים שנמכרים בחנויות כעת נשתלו בשמינית, אבל לגבי עצים סוגיה זו משמעותית. ההלכה קובעת ש'הנוטע בשביעית ייעקר'. ולכן עלינו לקנות עצים דווקא ממשתלות ששמרו שמיטה, בהשבתה או לכל הפחות במסגרת היתר המכירה.

כאן המקום להזכיר, שעצי פרי צריך לקנות בכל שנה ממשתלות שיש להן פיקוח הלכתי. במשתלות אחרות עלולים למכור עצים שמורכבים באיסור, ונטיעתם אסורה באיסור כלאים. כמו כן, ישנם עצים שנמכרים כ'בוגרים' ובמשתלות הם לא תמיד עומדים בתנאים הנדרשים למניין שנות הערלה, במקרה כזה הרוכש עלול לחשוב שאפשר לאכול מן הפירות בשנות העץ הראשונות, בשעה שהמצב אינו כזה. ברכישה ממשתלות מפוקחות הלקוח יודע בוודאות שהעץ אינו מורכב באיסור, ועל העץ מופיעה תווית המעידה בן כמה העץ ומתי מסתיימות שנות הערלה.

שנזכה בעז"ה להמשיך ולקיים את מצוות שנת השמיטה כהלכתן, להמשיך להתחבר לקרקע ומכך לכל המצוות התלויות בארץ. מתוך תקווה וציפייה שנזכה בקרוב לשומרן כהלכתן, ולקיים את מצוות המעשרות והשמיטה בצורה מלאה. 

הכותב הוא: הרב יצחק דביר מכון התורה והארץ.

מעמדו ההלכתי וההיסטורי של ט"ו בשבט

ט"ו בשבט כיום ייחודי אין לו זכר במקרא, אבל יש לו זכר ומעמד במשנה כראש השנה לאילנות 'ארבעה ראשי שנים הם… באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו' (רה"ש א, א). מכאן נקבע מעמדו ההלכתי של ט"ו בשבט לעניין הפרשת תרומות ומעשרות: 'אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו… וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן' (רמב"ם, הלכות תרומות ה,יא).
מעמדו של ט"ו בשבט כיום ייחודי: אילו נפסקה ההלכה כבית שמאי שראש השנה לאילנות הוא באחד בשבט, הרי נעשה שווה לשאר ראשי שנים, שחלים בראש חודש ובלאו הכי אין אומרים בו תחנון, ואף אומרים בו הלל, אולם ההלכה נפסקה כבית הלל, בט"ו בשבט, דבר המצריך בירור מעמדו לפחות מבחינת אמירת תחנון.
גרעין ראשוני לתשובה זו משתמע מנוסח רמב"ם, שייחודו של ט"ו בשבט הוא הלכתי בלבד לתאריך חישוב הפרשת מעשרות 'ט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן', שיש הדק מזה: למעשרות האילן, ולא לאילן, משמע שאין הוא חג.
בתקופת הגאונים נקבע, שאין אומרים תחנון בט"ו בשבט, לפי שהוא נכלל עם ארבעה ראשי שנים במשנה. בימי המהרי"ל (ר' יעקב הלוי בן משה מולין, 1427-1355) הנחשב אבי המנהגים באשכנז, נהגו בו יום פגרא לתשב"ר, אבל אמרו בו תחנון.
כשנשאל רבנו גרשום מאור הגולה מן המאה ה-11 אם לגזור בט"ו בשבט תענית, השיב בשלילה, כיוון שקרוי ראש השנה. בספרד לא נודע מנהג ט"ו בשבט ולא נזכר לא בספר 'המנהיג' של ר' נתן הירחי (1215-1155), לא 'בשבלי הלקט' לר' צדקיהו בן אברהם הרופא מן המאה ה-13 ולא במנהגי אבודרהם מן המאה ה-14. גם בכתבי האריז"ל אין זכר לט"ו בשבט. מרן ר' יוסף קארו פסק, שאין לומר תחנון בט"ו בשבט (שו"ע או"ח סימן תקע"ב).
מנהג אכילת פירות בט"ו בשבט ומקורו: לכבוד מנהג זה שהיה ידוע למקובלי צפת הקדיש מחבר 'חמדת ימים' חוברת 'פרי עץ הדר' המהווה מקור לסדר ט"ו בשבט, שהודפס בתפ"ח, אך לפי מחקרים מאוחרים מסתבר, שהמנהג קדום יותר, והיה מקובל במשך 200 שנה ויותר באשכנז לפני פרסום "חמדת ימים' (דב רפל). מבחינת מניין הפירות שיש לאכול יש המסתפקים בשבעת הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל; יש האוכלים ט"ו מיני פירות, ויש הממליצים על 30 מינים: 10 הנאכלים פנים וחוץ (ענבים, תאנים), 10 שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק (תמרים, אפרסקים) ו-10 שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת (רימונים, בננה). שלושת הסוגים הנ"ל הם כנגד שלושת העולמות: בריאה, יצירה, עשייה (חמדת ימים).
מנהג הנטיעות ושמירת הטבע
עם ראשית התנועה הציונית נתווסף לט"ו בשבט מנהג הנטיעות. טקס הנטיעות הראשון התקיים בשנת ה'תרמ"ד/1884 ב'ייסוד המעלה', וב-1908 נתמסד ט"ו בשבט לחג הנטיעות על ידי הסתדרות המורים בארץ ישראל.

הכותב הוא: ד"ר מאיר נזרי עמית, מחקר באוניברסיטת אריאל

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…