כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את העיר אלעד מבחוץ, לנסוע בסמוך אליה ובמקסימום לעמוד בתחנה שממנה עולים על האוטובוס לפתח תקווה או לאוניברסיטת בר אילן. אך לבושתי, מעולם לא נכנסתי לעיר וחוץ מזה שמדובר בעיר חרדית לחלוטין, כך חשבתי, לא היה לי מושג מה יש בה ומה היא מציעה. כי מה לי ולה.
אלעד הוקמה בשנת 1998 וכעבור כשמונה שנים הוכרזה כעיר בישראל. מתגוררים בה כ-50 אלף תושבים, כעשירית מהם דתיים לאומיים. הקהילה הדתית לאומית באלעד יציבה, מנהלת חיים קהילתיים וחיי תרבות ופנאי עשירים, ומבוססת במוסדות רבים בעיר, כולם במבני קבע, בתוספת ממשק הדוק עם ההנהלה הבכירה בעיר. ״רב הקהילה שלנו, הרב אברהם נחשון, ממפוני ימית ותושב גוש קטיף ובית אל לשעבר – מתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל״, אומר בשיחה עם 'גילוי דעת', המשנה לראש העיר, עו״ד יניב בדלוב. ״יש פה 13 בתי כנסת שכאשר כל בכנסת זה בעצם תת קהילה קטנה.
״יש לנו כציונות דתית גם מעורבות בקהילה החרדית, שזה סוג של שליחות שאנחנו רואים לעצמנו. אנחנו חיים בעיר מעורבת שרובה חרדית, ובכל זאת אתה יודע יש פה ניואנסים כאלה קטנים, למשל אירוע יום העצמאות, אירוע שבמקום אחר לא היה עובר חלק. אני לא רואה אירועי יום העצמאות בביתר או במודיעין עילית. פה אתה רואה שיש סוג של סימביוזה טובה, חיובית״. ראש העיר, ישראל פרוש, הוא אשכנזי-חסידי. ״הוא מאוד מאוד אוהב אותנו ותומך בנו, ובכלל, יש פתיחות רבה מצד החרדים בעיר, הם מכילים, מבינים ומזדהים״.
היעד שלי בבחירות הקרובות להגיע לשלושה נציגים במועצת העיר. בבחירות הקודמות היו חסרים 34 קולות להביא עוד מנדט או שניים. גם חרדים פונים אלי לעזרה
עו״ד יניב בדלוב, המשנה לראש העיר
״יש לנו כמה מטרות: קודם כול למשוך לפה זוגות צעירים. זו עיר שממוקמת במרכז הארץ, שיושבת על כביש שש. יש פה תנאים אופטימליים לסטודנטים למשל שרוצים ללמוד בבר אילן, רק שבע דקות מאלעד. אני נותן להם מלגות של עשרת אלפים שקל לכל סטודנט, מלגה עירונית בשיתוף מפעל הפיס, אנחנו עושים זאת כבר שנים וזה עובד נהדר. התושבים נהנים מתרומת הסטודנטים לקהילה, והסטודנט מקבל סיוע כלכלי רציני מאוד על מנת להשלים את הלימודים.
בתוך כמה שנים אנחנו הולכים פה להכפלה של מספר התושבים. אנחנו משווקים 5,000 יחידות דיור במסגרת הסכמי גג שהיו פה, אז תהיה פה הכפלה. אנחנו רוצים לרכוב על הגל הזה כי הכול מוכן – תשתיות, בתי ספר, גני ילדים. יש לנו פה הכול. ואכן בתקופה האחרונה אנחנו רואים תנועה חיובית של הציבור הדתי לאומי לעיר״.
איך ראש העיר מקבל את העובדה שרוצים ופועלים להגדיל את אוכלוסיית הכיפות הסרוגות?
״הוא נענה לבקשות שלנו, נותן תקציבים לתרבות, לאירועי חג, לתקציב קהילות. הוא עושה דברים שקודמיו בתפקיד לא עשו. בשמונה השנים האחרונות המגמה הפוכה, התושבים מרגישים את זה. הקהילה מרגישה את זה״.
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2021 עמד השכר הממוצע לשכיר באלעד על 8,325 שקלים לעומת ממוצע ארצי של 12,925. ממוצע שכרו של עובד עצמאי באלעד עמד על 7,663 לעומת 10,108 שקלים בממוצע הארצי. נכון לתחילת 2023 אחוז מקבלי דמי האבטלה בישראל עומד על 0.7%, ובאלעד על 0.4% בלבד.
אלעד נחשבת לעיר טובה?
״אלעד היא עיר מצוינת. אין לה גירעון, היא עומדת בכל היעדים שלה. זו עיר חרדית ומתנהלים פה לפי תקציב נכון״.
״משטרת ישראל בחרה לעצור אותי״
במוצאי יום העצמאות בשנה שעבר אירע הפיגוע הקשה באלעד, 'טבח הגרזנים' הוא כונה בחודשים שאחרי. שני מחבלים ערבים רצחו ארבעה יהודים ופצעו שלושה נוספים. ״הפיגוע העצים את הגיבוש שלנו כקהילה, את המעורבות שלנו״.
אלעד ממוקמת על המפה כשלושה ק״מ וחצי ממחסום רנטיס ומכפרים ערביים עוינים ששוכנים ממזרח לה. קודם לפיגוע התרחשה בעיר מיני סערה כאשר בדלוב התייצב בכניסה לעיר עם וסט צהוב ונשק אישי, במחאה על כניסת פועלים ערביים לעיר באופן כמעט חופשי. ״אני מוכר בעיר בעיקר בגלל שאני עצמאי בשטח ושאני לא חושש להתעמת עם מי שצריך״, הוא אומר.
שעות לאחר הפיגוע הנורא בבני ברק, שאירע כחמישה שבועות לפני הפיגוע באלעד, שלח יניב מכתב בהול לראש העיר פרוש ובו בקשה דחופה לאסור כניסת פועלים ערבים נושאי תעודה כתומה לתחומי העיר. ״אנו מודעים לתחושת חוסר הביטחון השוררת במדינה כולה ובעיר אלעד בפרט כתוצאה מאירועי הטרור האחרונים. לצערנו התבשרנו הערב על פיגוע טרור נוסף בעיר בני ברק אשר גבה מחיר כבד מנשוא. תחושת חוסר הביטחון בולטת במיוחד בקרב הורים לילדים קטנים, ובדגש על אזורי מגורים וגני ילדים בסמוך לאתרי בנייה״. אי לכך, כתב יניב מראש העיר, ״להצהיר עוד הערב כי עיריית אלעד לא תאפשר כנסת פועלי בנייה ערבים לעיר הנושאים תעודות זהות כתומות״.
בנוסף הוא ביקש מראש העיר להנחות את מפקד השיטור העירוני בעיר לנקוט בפעולות הבאות: הצבת שומרים חמושים בכניסות לעיר ובדיקת כלי רכב הנכנסים לעיר כולל בדיקת הולכי רגל, בדיקת תעודות זהות כחולות ורקע ביטחוני של כל הפועלים הנמצאים באתרי הבנייה בעיר, מתן קנסות לבעלי בתים המעסיקים פועלים ערבים ללא אישורי כניסה לישראל, הצבת מאבטח חמוש בסמוך למוסד לימודי בדגש על גני ילדים והגברת סיורי המשטרה בעיר בכל שעות היום.
״ראש העיר התעלם מבקשותיי הכוללות הצבת שומרים חמושים בכניסה לעיר״, טוען בדלוב. במכתב נוסף ששיגר למוחרת הפיגוע, כתב: ״הריני להודיע כי בכוונתי לעמוד היום בכניסה לעיר עם וסט ונשק אישי החל מהשעה 13:30, לא ארפה ולא אעזוב עד אשר יוצבו שומרים בכניסה לעיר (לא אסתפק בניידת משטרה שמגיעה להצטלם ומסתלקת לאחר מספר דקות). מציע לכבודו לגלות אחריות כפי שהוא יודע ולהנחות על הצבת שומרים בכניסה לעיר לאלתר״.
בדלוב אכן הגיע לכניסה לעיר על כביש 444, ״ובניגוד להבטחת ראש העיר המשטרה לא הגיעה״. כעבור מספר שעות המשטרה אכן הגיעה לשער הכניסה לעיר, אולם עצרה את בדלוב: ״זה קרה אחרי שהגעתי לכניסה לעיר עם נשקי האישי כדי לשמור על ביטחון התושבים. מנעתי כניסת שני שבחים ללא אישור עבודה לעיר״, נזכר בדלוב, ״משטרת ישראל במקום לעשות את עבודתה בחרה לעצור אותי״.
בחזרה ל-2023. ״התיק נגדי נסגר ונמחק בהתערבותו של חברי השר, איתמר בן גביר, שהיה פה באלעד כבר פעמיים, פעם אחת בפדיון הנכד שלנו. מול ראש העיר ההדורים יושרו, היחסים טובים, ואף מקימים גדר היקפית״.
״מחזיקים בהמון משרות כוח״
עו״ד יניב בדלוב מתגורר עם משפחתו בעיר כבר 24 שנים. הוא נשוי, אב לחמישה וסב לשניים. בוגר תואר ראשון ושני במשפטים LL.M מאוניברסיטת בר אילן, וחבר בלשכת עורכי הדין של ישראל. בצבא שירת בשריון ובהמשך גם בחיל האוויר. בדלוב הוא משנה לראש העיר אלעד, חבר מועצת העיר, ויו״ר הועדה לביקורת העירייה. במקביל הוא מתנדב במד״א כנהג חובש בכיר ובפרויקטים בקהילה.
לצד ראש העיר, ישנם עוד 14 חברי מועצה, כאשר יניב הוא הנציג הבודד של הציונות הדתית במועצה. ״היעד שלי בבחירות הקרובות הוא להגיע לשלושה נציגים. בבחירות הקודמות היו חסרים 34 קולות כדי להביא עוד מנדט או שניים. גם חרדים פונים אליי לעזרה, אני עושה קבלת קהל פעם בחודש.
מנכ״ל העירייה, שי נתן, הוא משלנו, חבר הקהילה. הוא היה הנציג שלנו במשך 11 שנים, כל ההצלחה רשומה על שמו, אני החלפתי אותו. אנחנו מחזיקים פה בהמון משרות כוח – היועץ המשפטי הוא דתי לאומי, מבקר העירייה הוא דתי לאומי״.
איך תצליח להגדיל את מספר הנציגים בעירייה?
״בעבודה מאומצת. אני עובד קשה מאוד כדי להביא קהלים נוספים – שאלה הרבה צעירים, אלה אנשים שיושבים על הגדר ולא מזוהים עם ש״ס או לא עם דגל או עם אגודה. בנוסף אני מקיים פגישות עם חברי כנסת ושרים. הפגישה הבאה היא עם השרה אורית סטרוק״.
למה שהציבור הדתי יבוא לגור בעיר שבהגדרתה היא חרדית, כשכמה דקות ממנה יש את ראש העין, את פתח תקווה ואת גבעת שמואל?
״קודם כול אלעד זו עיר קהילתית מאוד מאוד. כולם פה מכירים את כולם. זה לא כמו בפתח תקווה שעכשיו לך תמצא מי זה השכן שלך. הקהילה פה מאוד מאוחדת, יש רב אחד שהוא רב כללי של כל הקהילות. יש אירועים משותפים, למשל תפילת יום העצמאות, כולנו התפללנו ביחד – 13 בתי כנסת נסגרו באו לפארק והתפללו ביחד.
״הכי קל פה. כלומר, הכול מוכן פה. זה לא ישוב חדש שצריך להילחם על תקציבים, על מבנים ועל הקצאות. הכול מוכן, רק תבוא. הרעיון הוא עכשיו לנסות להחזיר עטרה ליושנה. למלא שוב את בתי הכנסת, למלא את המוסדות בילדים. יש פה אירועי תרבות מהשורה הראשונה שמותאמים למגזר הדתי. אנחנו גם לא גובים כסף מהקהילה, הכול בחינם, דברים מדהימים. כעיר שרוצה לצ'פר את הקהילה הדתית לאומית, היא יודעת לעשות את זה, וזאת העיר אלעד״.
בדלוב מחמיא שוב לשי נתן, ומציין כי קריית החינוך היא הצלחה של נתן. בקריה שוכנים מוסדות ׳מוריה׳ – עם מעונות, גנים ותלמוד תורה לציבור הדתי לאומי, שני בתי ספר ממלכתיים דתיים גדולים ומשופצים, לבנים ולבנות, ישיבה תיכונית 'ראשית חכמה', ואולפנת נחלה – מרשת ׳דרכא׳. יניב מציין גם כי בעיר ישנם ארבעה סניפי תנועות נוער: עזרא, אריאל, עוז ואפיקים, ״כולם מיועדים לציבור הדתי לאומי, והפעילות נפרדת״.
איפה אתה רואה את העיר בעוד עשור? מבחינת הנהגת העיר ומבחינת הציבור הדתי לאומי.
״כמו שאמרתי, בפן המספרי הולכת להיות כאן הכפלה מ-50 אלף תושבים למאה אלף. בפן העירוני אני רואה אותה עיר ואם בישראל. היום אין לנו פה אזורי תעסוקה למשל, אין פה אזורי תעשייה, מוסכים, אין פה מבני ציבור גדולים או בבתי חולים, אפילו לא תחנת דלק. בעוד כמה שנים יהיו הדברים האלה.
בימים אלה אנחנו מסיימים פה בנייה ופיתוח של בריכה חצי אולימפית, של מרכז פעילות, של מתנ״ס ענק, של אולם כנסים עד 1,000 איש. הבריכה נפתחת בעוד כחודש, אזור תעשייה כבר מתוכנן ויוצא לשיווק במסגרת הסכם הגג של 5,000 יחידות דיור, זה בפנים, הקבלנים התחייבו לזה.
״אני רוצה לגרום למשפחות להגיע לפה. יש לנו פה הכול בשבילם – מוסדות חינוך מגיל אפס ועד לכיתה י״ב, אולפנה וישיבה תיכונית. בנוסף אנחנו מביאים לכאן עוד ישיבה תיכונית ואנחנו במשא ומתן עם איגוד ישיבות ההסדר להביא לכאן ישיבת הסדר, נפגשתי עם הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר 'אפיקי דעת' בשדרות כדי לבחון הקמת שלוחה. יש כבר הקצאה לשטח, מחפשים את הישיבה הנכונה״. ■
