מיומנה של מטפלת

כוחה של תשובה

ענת גופשטיין

ענת גופשטיין

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

לעיתים מרגיש אדם חסר אונים, והוא חש כאילו הוא מאבד את השליטה על חייו. בתפילת השלווה אומרים: “תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את אשר ביכולתי, ואת התבונה להבדיל ביניהם”. 

“את מאמינה לה?”, כך נשאלתי על ידי הדיין בבית הדין בדיון על אישה שהתאסלמה ורוצה לשוב ליהדות, לחזור לעם ישראל. “כן”, אמרתי, “אני מכירה אותה כבר זמן מה והתרשמתי ממנה לטובה. נכון, היא עשתה טעויות רבות בחייה, אך עכשיו, כשאישה רוצה לעשות תשובה, מי אנחנו שנעמוד בדרכה?”.
נכון, היא הלכה רחוק מדי ועשתה את הגרוע מכל, המירה את דתה והלכה עם האויב. המשפחה נלחמה בה ועשתה הכול כדי להציל אותה מהקשר ההרסני, אך דבר לא עזר, והקשר בינה לבין משפחתה נותק. היא טעמה את טעם החטא, ועכשיו היא מעוניינת לעשות תשובה. גם עכשיו, אחרי שחזרה ליהדות, הם לא מוכנים לסלוח לה. הם לא מאמינים בה ובכוונות שלה לשנות את מסלול חייה. מדובר בסיפור עצוב, שממחיש עד כמה קל ליפול לבור, וכמה קשה לצאת ממנו.
לא קל  לעשות שינוי, אבל זה בהחלט אפשרי. כמטפלת, ובעיקר כאדם מאמין, אני מאמינה בכוחו של האדם לחולל שינוי בחייו. לעיתים מרגיש אדם חסר אונים, והוא חש כאילו הוא מאבד את השליטה על חייו. בתפילת השלווה אומרים: “תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את אשר ביכולתי, ואת התבונה להבדיל ביניהם”. שלווה, אומץ ותבונה, אלו הן שלוש תכונות הכרחיות, שאם רק נדע ליישם כל אחת מהן במקומה הנכון – נזכה לראות דברים נפלאים בחיינו.
לכל אדם ניתן הכוח לבחור ולהשפיע על חייו. גם אם נסיבות החיים לא האירו לו, עדיין ניתנה לו האפשרות להשתנות. אנחנו חיים בחברה שיפוטית, ביקורתית, אשר לעיתים חוסמת בפני האדם את הדרך לתשובה. אנשים עושים טעויות בחייהם. אין אדם מושלם, לכל אחד מעניק הבורא את הניסיונות שלו, ולכל אחד נסיבות חיים משלו, שהובילו אותו לחטא. אך כאשר אדם אומר “חטאתי, אני רוצה לתקן”, חובה עלינו לקבל ולקרב אותו לה’ יתברך.
תשובה קדמה לעולם. הרצון לתשובה ולדבקות בטוב ובאמת האלוקית מצוי תמיד בטבעו של האדם ובפנימיותו. יהודי תמיד צריך לחיות את המציאות של התשובה. הרי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, אז כיצד נדחה את אותן נשמות יהודיות, אשר רוצות לשוב מעומק הלב? כיצד נפקפק בכוונותיהן? כיצד נבוא ביום הכיפורים לפני בורא עולם לבקש מחילה, כאשר איננו מוכנים לקבל את אותן בנות שלמדו על בשרן את התוצאות המרות של החטא ורוצות לשוב אלינו?
“כן”, אמרתי לדיין, “אני מאמינה לה, אני מאמינה בה, אני מאמינה בכוח של כל יהודי לשוב לעמו ולאלוקיו”.

שתפו

Scroll to Top
גלילה למעלה