האם האמת היא דבר יחסי או מוחלט? האם האמת אמורה להיות מושפעת מנסיבות זמן ומקום או שהיא עומדת כחומה בצורה מול “פגעי” הזמן והמקום? אני

השבוע אני רוצה לפתוח בווידוי קטן. בתור כותב טור ופרשן פוליטי, הדבר המלחיץ ביותר הוא שאני אמור לכאורה לדעת תמיד מה לחשוב. אבל השבוע הצלחתי

השבוע נכנסנו לשבוע השני של ממשלת השיסוי החדשה שבעיקר מדברת הרבה אך ככל הנראה לא תאריך ימים. מדהים היה לראות את הסערה סביב חוק האזרחות

1. בבוקר שבת אביבי ונפלא באמצע הקיץ? רק בירושלים. השבוע הייתה תחושה שהמניינים הקבועים בכותל חזרו להיות גדולים ושוקקים. הקרן למורשת הכותל, בראשות ידידי סולי

“את מאמינה לה?”, כך נשאלתי על ידי הדיין בבית הדין בדיון על אישה שהתאסלמה ורוצה לשוב ליהדות, לחזור לעם ישראל. “כן”, אמרתי, “אני מכירה אותה

אני בדרך לביקור השבועי אצל הורי. ברדיו מתנגנת מוזיקה ישראלית משובחת. אני אוהבת את השקט הזה שיש לי עם עצמי בנסיעות. בתחנת האוטובוס, עומדת נערה

בפרשה, בדבריו הנשגבים של בלעם הרשע, מוזכר הראם, בעל חיים שמבטא יופי וכוח. לפי התיאורים בתנ”ך ובחז”ל מדובר במעין שור ענק, הבהמה הגדולה ביותר שהיתה

50,000 קוראות כנראה לא טועות. עולם שלם של מילים, רגש וחוויה נפרש בפניהן בכל חודש מחדש כאשר הן קוראות את מגזין "פנימה" שעוסק בתחומי החיים