01
שבת יום ירושלים, ערב ראש חודש סיוון בכותל, הזכירה לכולנו את ההתרגשות של העלייה לירושלים ולמקדש בחג השבועות ובשאר הרגלים.
ארזנו את החמין, הדגים, הסלטים החלות והיין, ושמנו פעמינו לרובע היהודי. הקב״ה החליט כנראה לפרגן לנו על שטרחנו לבא בשעריו והמציא לנו מתנה, ששווה זהב, בחג מופלא שכזה – חנייה נוחה, ממש בצמוד לחניון הרובע…
טיפסנו במדרגות התלולות לביתו אפוף הקדושה של רב הכותל, הרב מאיר יהודה גץ זצ״ל, אותה ׳סיבלטו׳ לנו ביד רחבה ובאהבה גדולה, זוג נכדיו הצעירים.
את מראות וחוויות השבת הזו בכותל ובעיר העתיקה אי אפשר לתאר במילים.
רק אומר שריקוד הדגלים הענק והמרשים שהתקיים בערב הקודם היה הכנה וחימום לשבת המרוממת ורבת העם בכותל.
בערב שבת התמלאו רחבות הכותל, התחתונה והעליונה, באלפי מתפללות ומתפללים, מכל הצבעים ומכל הגוונים, בעיקר כחול לבן. האווירה הייתה חגיגית, מלאת הוד, ערגה ורוממות.
הקהל הענק של בני הישיבות והאורחים הרבים מכל הארץ והעולם, יצרו מעגלים של ריקוד ושמחה, שהכניסו את השבת הקדושה, שבת הודיה על שחרור ואיחוד ירושלים, בכבוד השמור רק למלאכי השרת.
השטריימלים שנעו בין הכיפות הסרוגות יצרו חיבור ורצף של אהבה לירושלים ולכותל.
בתפילת הבוקר החגיגית בכותל נגשו אילי מספר אורחים, מרמת הגולן, מגבעת שמואל, ממטולה ועוד, תוך שהם מודים לי על הטור השבועי ׳בדרך לכותל׳, שהזמין אותם והעניק להם ׳קריאת כיוון׳ למניין שלנו ולמניינים קבועים נוספים.
להבדיל, האורחים ציטטו לי את אלקנה הנביא, שהיה מתמיד להלך בדרכים רבות אל בית ה׳, סוחף ומעודד יהודים יקרים לפקוד את המשכן בשילה.
אלקנה ובני ביתו היו לנים ברחובה של עיר. שאלו אותם עוברי דרכים: ׳לאן תלכו?׳ ענו להם: ׳לבית ה׳ שבשילה, שמשם תצא תורה ומצוות ואתם למה לא תבואו עמנו?׳ מיד היו עיניהם משגרות דמעות ואומרים ׳נלך עמכם!!!׳… ׳עד שהיו כולם עולים׳.
במהלך השבת התארחו בעיר העתיקה אלפי משפחות ובחורי ישיבה. כל חדר, כל דירה, כל כיתה וכל אולם אכלסו את רבבות המאושרים שזכו להסתופף בחצר שבת המלכה בירושלים.
רוחו של נעים זמירות ישראל, דוד המלך, מייסד ירושלים, כעיר הבירה והמלוכה בישראל, ריחפה מעל שוחרי הכותל במשך השבת כולה.
התפילות החגיגיות בכותל ובכל בתי הכנסת העתיקים והחדשים, האשכנזים והספרדים, ברובע היהודי וברובעים הנוספים, שלל שיעורי התורה, הקידוש הגדול המשותף לתושבי הרובע, שהיה כבר למסורת לכבוד יום שחרור העיר העתיקה, זמירות השבת ושירי ירושלים שבקעו מכל גרון ומכל חלון, הריקודים, המעגלים והסיורים – נדמו לי כפעמיו הנכספים של משיח צדקנו… ואידך זיל גמור.
לקראת שעת פלג המנחה של היום הקדוש, נדמה היה לי שחומות ירושלים נבקעו. נחיל ענק, בכחול לבן, מתוק ובלתי פוסק, של בני נוער מכל תנועות הנוער התחיל זורם דרך כל שערי העיר; שער שכם, שער ציון, שער האשפות, שער הפרחים… ואיתם משפחות צעירות רבות, שצעדו עם ילדיהם הרכים מכל פינות העיר לכיוון הכותל. חלקם נושאים דגלים, חלקם דוחפים עגלות וחלקן נושאות את פרחי ירושלים בבטנן…
ובין הגיבורים גם היקרים לנו – בננו, רעייתו וילדיהם הרכים, צעדו גם הם שעה ארוכה לכותל, הפתיעו אותנו וגרמו לנו לאושר ולשמחה כפולה ומכופלת.
רחבת הכותל התמלאה אט אט בעשרות אלפי מתפללים, חוגגים שמחים ומודים לה׳ על הנס הגלוי של איחוד ירושלים וקיבוץ בניה לתוכה.
כשירדה שעת הנוגה של סעודה שלישית, הצטופפו כ-2,000 בחורי ישיבות ומכינות ברחבת הקרדו הפתוחה לשמים והחלו לשיר, כאיש אחד בלב אחד, שירי פרידה מן השבת המופלאה. שירי שבח, הלל והודיה, שירי המיה וכיסופים לגאולת ירושלים ובניין בית הבחירה, שהסתיימו בשעת ההבדלה בשיא השיאים של ריקודים סוחפים, שהרעידו את לבבות קהל הרבבות שצבא על הגדרות והחומות, עלה והתעלה על גגות בתיה העתיקים של עיר הנצח.
קשה היה להיפרד מהכותל, מהעיר העתיקה, מבית הרב גץ ומכל הרבנים והחברים היקרים, יבדל״א.
קשה כפליים פרידתנו, ואפילו לשעה קלה, מהחברים היקרים שעטפו ונעטפו יחד עם כולנו, בחיבה יתרה לעיר קודשנו ולתצפית על מקום בית תפילתנו – מהשר יצחק וסרלאוף – יליד הרובע והוריו היקרים הי״ו, משר הקליטה אופיר סופר, מהרב צפניה דרורי שליט״א, ומתלמידיו המסורים מ׳ישיבת קריית שמונה׳, מהרב שמואל אליהו הי״ו, שהפליא להעמיק בשיעוריו על גדולתה של ירושלים, שמיד עם תחילת התעוררותה לפני 180 שנה, לאחר 2,000 שנות חורבן, גרמה במישרין ובעקיפין לעולם כולו להתעורר ולהתחיל להתקדם, להתפתח ולהתעדן בכל המובנים – התרבותיים, החברתיים, המדעיים, הכלכליים, המשפטיים והחומריים.
היה קשה להיפרד לרגע מהרב ברוך וידר הי״ו – ראש ישיבת הכותל, שאירח מכל הלב את ישיבת מעלות ובראשה את יו״ר מרכז ישיבות בני עקיבא הרב יהושע ויצמן. רבני ותלמידי המכינה הקדם צבאית בישוב עלי. הרב יהושע ויצן, ר״מ בישיבת מעלות. ישיבת ׳קשת׳, אולפנות ומדרשות רבות. ׳הרבנים בלבן׳ של ישיבת המקובלים ׳בית אל׳, אותה ייסד ורומם הרב גץ זצ״ל, שם זכיתי להתפלל בשבת ואף לספוג מעט מסודות ׳הזוהר׳. היה קשה להיפרד גם ממשפחת מוטי וחגית כהנא ומגד כהנא ומגבי שיינין ומכל חבריי הרבים והמתוקים למנייני הכותל. כמובן שהיה קשה להיפרד מידידי בונה הארץ, ולול הורביץ ממצפה יריחו, מבניה פרידמן משכונת הפרחים בעיר העתיקה, וממתי דן גואל הנכסים בירושלים.
לשבת הבאה בירושלים הבנויה.
02
ביום חמישי זכינו להשתתף בערב מדהים ובלתי נשכח, בבנייני האומה, שהפיק ׳אגף מורשת׳ של עיריית ירושלים, בניהולו של הפייטן והזמר החסידי ר׳ יהודה נפתלי.
האומן העולמי, רפי ביטון, ניצח על ׳קולות מן השמים׳ בשיר הלל לצור ישראל, בונה ירושלים וגואלה.
רפי ביטון עיבד, כתב, וניצח בווירטואוזיות מהפנטת ועל אנושית, תוך שהוא משלב קולות מופלאים של תזמורות ומנגינות ממזרח וממערב. גלים גלים הופיעו על הבמה מקהלות שליוו בהרמוניה ובקולות מרנינים שפע של זמרים, פייטנים וחזנים, נערי מקהלה וסולנים – ילדי פלא בעלי קולות מן השמים, תזמורת גדולה שנארגה מנגני עוּד יחד עם נגני צ׳לו, קונטרבס, כינורות תוף ומחול.
מראה מלבב ומרהיב לא פחות התרחש סביב הבמה המוארת באור יקרות, כאשר מאות בחורי ישיבה חרדים (!) הקיפו את הבמה ואת האולם הענק בריקודים של שמחה והודיה לה׳ על נס הניצחון, תוך שהם מתלהבים ומתחברים יחד לקצב המנגינות, שנרקמו ונערגו מעל הבמה הרחבה, בשירי הלל לנס תקומת ירושלים, קיבוץ בניה לתוכה ובניינה, בע״ה, לבניין שלם במהרה.
03
בערב יום ירושלים בעיצומו של כ״ח באייר זכיתי להעלות, כמיטב המסורת של ׳קרן אביה׳, בעידוד משרד ירושלים, אוטובוסים עם מאות רבות של תלמידים ותלמידות להר הזיתים. העשיר אותנו בהסברים, בשיעורים ובסיורים מרתקים הרב גדי שלוין, מייסד ארגון ׳ירושליימה׳. לאחר מכן חברו הקבוצות, שסיימו הביקור בהר הזיתים, ל׳תהלוכת ריקוד הדגלים׳ המיוחדת, שיצאה ממעלה זיתים דרך שער האריות לכיוון הכותל המשוחרר.
ביום שישי זכינו לארח לתפילת שחרית מול הזריחה, לאזכרה לגיבורי ששת הימים, לסיורים מודרכים, לתצפיות משובבות נפש, מאות בחורי ישיבה מכל הארץ ובראשם הרב אליקים לבנון שליט״א עם בחורי ישיבת ׳אלון מורה׳, יבדל״א, בה למד אביה שלנו.
הר הזיתים התעורר לחיים. התלמידים והתלמידות שטפו אותו בזרם כחול לבן, חלב ודבש, של התעניינות, סקרנות, למידה, ערגה, כיסופים, שמחה, הודיה וצהלה.
התפללתי כל העת, שנזכה לראות במהרה, מהר הזיתים את בניין בית הבחירה.
04
ונסיים בתפילה חשובה לאחדות ירושלים – ההתקפות וההסתות נגד הציבור החרדי, שנשמעו לאחרונה מאנשי תקשורת הן בניגוד גמור לרוחה של ירושלים – ראו-שלם.
הניסיון לפלג את העם ולהסית איש ברעהו קורעים את עיר הנצח ומעכבים את פריחתה. אני קורא לכל מי שנפש יהודי בקרבו לפעול מיד להפסקת הדיבורים הגזעניים, שפוגעים בחלקים של עם ישראל. עלינו להסביר לטועים שמשמיצים ומכתימים ציבור חרדי גדול, שעוסק בחסד, בתורה ובנתינה אין סופית, לכל דיכפין – כי מי שפוגע בחלקים של עם ישראל הוא המתכחש ומתנכר לרוח שמשכינה עיר הנצח.
חג שבועות שמח, חג של לימוד תורה פורה ומהנה. שבת שלום של ערגה למקדש, של בניין ירושלים, של אחדות ישראל, של קיבוץ גלויות ושל המשך בניינה של עיר הנצח והמקדש. ■
