כי תבנה בית חדש…

01
כי תצא לכותל לפני זריחת החמה… בשבתות של חודש אלול עדיין לא תש כוחה של חמה. רחובות ירושלים מתעוררים לפנות בוקר לשבת נפלאה וחמימה. מתאמני הבוקר ועובדי בתי המלון מחישים את צעדיהם ליעדם. פחיות בירה ריקות מתגלגלות לאורך המסילה, כעדות לבילוי של צעירים בליל שישי, ברח׳ יפו. קשישה קשת יום, דוחפת עגלת קניות. אוספת פחיות ובקבוקים כדי למוסרם למחזור ולפוך אותם לאוצר קטן. היא מתעכבת ליד המשביר, בכיכר ציון, בסמוך לקרטון גדול, בו ישן כבר חודשים רבים, אחד ההומלסים הוותיקים של ירושלים ולידו עוד שותף – ׳תושב חוזר׳.
לצערי ההומלסים האלה ועוד רבים אחרים, הם כבר מזמן חלק מהנוף הירושלמי.
אינני יודע על מה הם דנים שם. אולי על הבחירות לראשות הממשלה… ואולי על כך, שהרבה זוגות צעירים ייאלצו להיות הומלסים, אם מחירי הדירות ימשיכו להאמיר במהירות מטורפת.
יורד במדרגות השוק. הכותל נגלה לפני – עתיק, עמוס בפתקאות… וממתין כמונו, לגואל.
רחבת הכותל מלאה מפה לפה.
מתפללי ׳ותיקין׳ עומדים עדיין בתפילתם.
אני ממהר להתמקם, בפינתי הקבועה במניין, ליד המחיצה של עזרת נשים.
02
מרים את מבטי ומגלה לשמחתי כי זמביש – זאב חבר – ידידי הטוב והיקר מגוש עציון, הצטרף לתפילה במניין שלנו. לחיצת ידו הלבבית והאמיצה מסגירה את הנשמה הגדולה ואת האנרגיות המדהימות של האיש המופלא הזה. לא אגזים אם אתאר אותו כמוביל ב׳בוני הארץ׳, ממחוללי ההתיישבות החדשה בארץ ישראל, שמצניע את עצמו ואת פועלו בהנהלת ׳אמנה׳ וב׳בתי אמנה׳.
זמביש כובד לעלות לתורה ב׳שלישי׳. וראה זה פלא – במקרה, או שלא במקרה, כי אין מקרה… הפסוק הראשון בשלישי, בפרשת השבוע ׳כי תצא׳, נפתח במילים: ׳׳כי תבנה בית חדש׳׳…
03
בשנים האחרונות, נפלה בחלקי הזכות לעבוד עם בתי אמנה ולהכיר מקרוב את מרצו, חריצותו וצניעותו של זמביש.
אביא כאן רק מקרה אחד להמחשה: בין שאר הפרויקטים, ליוויתי את זמביש ביוזמתו הברוכה, לבנות את ׳כרם רעים׳ – יישוב יהודי חדש, שמוקם על מאות דונמים של אדמות מדינה אסטרטגיות, שעמדו בסכנת השתלטות עוינת על ידי בני הכפרים השוכנים בסמוך לגוש טלמונים שבבנימין.
על הקרקעות החשובות האלו, שיוצרות רצף של התיישבות יהודית בין נריה לחרשה, ניטע כרם של ענבי יין מזנים משובחים.
השכנים הערבים הבינו מיד שהיהודים מנסים למנוע מהם את האפשרות לפלוש ולגזול את אדמות המדינה, כפי שהם עושים בעוצמה ובתדירות הולכת וגוברת, בכל יו׳׳ש.
מידי לילה, יצאו קבוצות של פורעים מהכפרים הסמוכים, במטרה לשרוף את הגפנים ואת תשתיות הכרם.
אביה שלנו, שלמד באותן שנים בישיבה באלון מורה, קרא על כך ב׳ערוץ 7׳ והתקשר אילי בהתרגשות, ממש בדמעות: ׳אבא, חייבים לעזור לשיקום ולהגנת הכרם האסטרטגי הזה, אסור לתת לערבים לבצע את זממם. כמו כן, אנו חייבים להקים בסמוך לכרם עוד יישוב יהודי׳.
באותו שבוע ביקרנו בכרם.
מה רבה הייתה הפתעתי, כשנוכחתי, שהכורם המוכשר שנלחם על כל גפן, על כל שתיל ועל כל תשתית בכרם, הוא לא אחר מאשר החברותא שלי מישיבת מרכז הרב, משיעור ׳בוגרי צבא׳ – שלומי כהן הצדיק.
הצעתי לשלומי, לשמחתו הרבה, את כל העזרה שיכולתי לתת בכוחי הדל.
שמחתו של אביה היקר הרקיעה שחקים. לאהבתו לכל רגב אדמה, בכל חבלי ארץ ישראל, לא היה גבול. תרתי משמע.
לצערי, מספר חודשים לאחר מכן, בדרכו לישיבה, אביה נהרג בתאונת דרכים, ליד קדומים.
שמירת הכרם והקמת יישוב יהודי בטבורו, הפכו בין רגע לצוואתו של אביה, ז׳׳ל, עלי אדמות ארץ ישראל.
למרות התקפות הפולשים, הכרם שנקרא על שמו של אביה היקר שלנו, שגשג, פרח והניב ענבי יין משובחים. היינות שהופקו מענבי ׳כרם אביה׳ עלו על שולחנות מלכים ונשיאים.
כך הכל התחיל. המבנה הראשון שהוקם בכרם שימש כמחסן ׳תחזוקה׳. על קירותיו, שצופו באבני בנימין נחקקה הכתובת – ׳כרם אביה׳.
לידו הונח קרוואן ולידו עוד אחד. אלו היו בתי היישוב הראשונים. בתחילה אוכלסו הבתים על ידי ׳שומרים מסורים׳ ויותר מאוחר ׳תוגברו׳ בחברי גרעין ׳כרם רעים׳. המייסדים חפצו להנציח את שלושת חבריהם מ׳הישיבה לצעירים׳ – היקרים והקדושים, שנהרגו במלחמות ישראל – שמואל וייס הי׳׳ד, שנהרג במבצע חומת מגן, עמיחי מרחביה הי׳׳ד, שנהרג במלחמת הלבנון השנייה ויוני נתנאל הי׳׳ד, שנהרג ב׳עופרת יצוקה׳ .
זמביש והצוות המסור של אמנה ובתי אמנה, בתוספת ׳שחקן חיזוק׳ חשוב – דובי גרינפלד – מזכיר גרעין כרם רעים, פעלו במרץ לתכנון ולהשגת אישורי בנייה ליישוב חדש ומרהיב, שיקום, בע׳׳ה, בליבו של כרם אביה ובו ייבנו בשלב הראשון כ-400 בתים, מרווחים ומעוצבים להפליא, מוקפים בגינות ירוקות.
הודות למאמצים המרובים, כנגד כל הסיכויים, ולמרות כל הבג׳׳צים, שהוגשו על ידי השמאל, שחברו להתקפות של הערבים, התקדמו, בע׳׳ה, ההליכים לאישורי התב׳׳ע. תוך זמן קצר, יחסית, הונחו היסודות לבתים הראשונים של היישוב.
על פי חזונו של אביה – כרם אביה פינה את מקומו ליישוב משגשג וצומח – הוא ׳כרם רעים׳ – אחד היישובים היפים בארץ.
אל היישוב, שהולך וגדל, שממוקם כ-20 דק׳ ממודיעין, מובילה דרך ציורית, שנסללה על ידי משפחת פאליק ותנועת אמנה. הדרך נקראת – ׳דרך אביה׳.
בעזרתם של משפחת פאליק ואמנה נחנכו ביישוב מקווה טהרה מרשים ביופיו וכמובן נבנים גם בית כנסת ואולם אירועים לתפארת.
לאחר השמיטה יאותר, בע׳׳ה, אתר חדש לכרם אביה, שיניב שוב זנים מובחרים של ענבי יין משובחים. כדאי לכם כבר להזמין…
04
בסוף השבוע שעבר נפטרה אליזבת׳ מלכת אנגליה.
עקבתי מעט אחרי הניחומים שנשלחו לעם הבריטי מכל קצוות תבל. התרשמתי מהצער העמוק של מיליונים ברחבי הממלכה ומחוצה לה.
קראתי על הכוונה של מאות ראשי מדינה, מלכים ונשיאים, מכל העולם, להגיע ללוויה.
למרות שהמלכה באנגליה הייתה רק דמות ייצוגית ולא היו לה תפקידים ביצועיים ואחריות שלטונית, הרי שעוצמת החיבור שלה לעם מעוררת התפעלות – ׳לב שרים ומלכים ביד ה׳׳.
רק אציין, לזכותה של המלכה, שהיא הומלכה אחרי קום המדינה היהודית ורק לאחר שהשלטון האכזרי של הצורר הבריטי סולק מארץ ישראל.
ככל הידוע לי ולמרות שלא ביקרה מעולם בארץ ישראל, המלכה אליזבת לא הייתה שותפה למזימה הזדונית – להיות צורר ליהודים, בניגוד לקודמיה בממלכה הבריטית.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, דמיינתי לרגע את עוצמתם ותפארתם של מלכי יהודה וישראל, ששרידי ארמונותיהם המפוארים התגלו בעיר דוד וב׳קרדו׳, הנושק לכותל המערבי ולהר המוריה.
מלכי ספר מלכים, בשונה ממלכי אנגליה הנוכחיים, היו שליטים בעלי סמכויות עצומות ואחריות צבאית, מדינית, כלכלית, רוחנית, תורנית ותרבותית.
אלו שהלכו בדרך ה׳ קיבלו גם סיוע ישיר ממלך מלכי המלכים…
תנסו להכפיל, בדמיונכם הפרוע, פי כמה וכמה את עושרו ועוצמתו של השלטון של מלכות הגויים העכשווית בבריטניה (שעל פי רוב, במשך מאות שנים, הייתה שלטון אכזרי, מנוכר, אנטישמי ובעל גישה מאד אגוצנטרית), תוסיפו חסד, יראת שמים, אהבת ישראל, הקרבה עצמית, אחריות לאומית ועוד כמה תוספות מהותיות ותתחילו להבין במעט, את עוצמתה של מלכות יהודה ובנימין.
המלכות בעם ישראל שונה לחלוטין ממלכות הגויים.
המלכות שלנו יונקת את כוחה מהחסד היהודי ולא מ׳חסד לאומים חטאת׳.
מלכות ישראל מבוססת על הערכיות שהוקרנה מספר התורה, שהיה כרוך תמיד על זרועו של המלך.
כוחו של מלך ישראל הוא חוכמתו – חוכמתו, כחוכמת שלמה – החכם באדם – היא אמונתו ונאמנותו להנהגת ה׳, לתורה, לחכמי ישראל ולכוהני המקדש.
מלכי הגויים נהרו מכל העולם כדי לשמוע את חוכמתו של המלך שלמה ולהתרשם מעושרו, מאמונתו, מפיקחות משפטיו ומהנהגתו האמיצה.
למלכות בעם ישראל הייתה, בנוסף לתמיכת נביאי האמת, גם הכוונה של דבר ה׳ מפיו של הכהן הגדול, שנשא על לוח ליבו את החושן, שבו היה המלך מקבל הנחיות צבאיות ואחרות ישירות מפי הגבורה.
כך תתחילו להבין את ההבדל הגדול ממלכות הגויים ואת החיבור המופלא של מלכות עם ישראל לדרך ה׳ – שהיא סוד כוחה, תוקף עוצמתה ועיקר חיוניותה.
להתחדשות של מלכות ישראל אנו שואפים ומתפללים.
יהי רצון שנזכה להתחדשות מלכות ישראל במהרה בימינו.
שבת שלום של סליחות טובות ומועילות. של קירבה לה׳ בהיותו קרוב.