לעיני כל ישראל

שלוש המילים האחרונות בפרשת וזאת הברכה שבסוף התורה הינם "לעיני כל ישראל". נדמה שהתקשורת הישראלית יחד עם העם היושב בציון החליט שהמילים הללו הפכו לציווי יומיומי. ולמה אני מתכוון?
ישנו גל הולך ומתגבר של תוכניות ריאליטי בהם נראה שהמוטו המוביל בהם הוא הפרסום. הכל חשוף, גלוי, פומבי, ציבורי ולעיני כל. אני מתכוון לתוכניות "ישנות" כמו "האח הגדול", תוכניות קצת יותר חדשות כמו "חתונה ממבט ראשון", והתוכנית החדשה מכולן "טיפול זוגי".
אינני מעוניין לדון בתוכנן של התוכניות אלא בקונספט האקסטרווגנטי שלהן: כמה שיותר צהוב , כמה שיותר עסיסי, כמה שיותר קונפליקטים, כמה שיותר מהכל .
כאמור ה"אחות הצעירה" – התוכנית החדשה "טיפול זוגי" מביאה אל הפריים טיים 4 זוגות בזמנים שונים של נישואיהם אל ספת המטפלת הזוגית, ושם בקליניקה החשופה לעיני כל עם ישראל מתבצע ומתקיים הטיפול הזוגי.
אין רחוק יותר מטיפול אמיתי מאשר מה שקורה על המסך לעיני כל.
כל מהותו של טיפול זוגי הוא ההתכנסות של בני הזוג אל תוך עולמם הפרטי, הסתכלות מקצועית פנימה של שני בני הזוג אל תוך חייהם האישיים הנמצא בקשיים ואתגרים זוגיים. האינטימיות שבין בני הזוג, המקום הכי פרטי ואישי שלהם צריך להיות רק שלהם בסיועו של המטפל/ת בלבד ואינו צריך להימרח על כל מסך במדינה ולהפוך לנחלת הכלל.
לא רק התקשורת אשמה! כולנו נכנסנו למעגל החיים של שיתוף האחרים בכל הקורה לנו. אנו חושפים את חיינו בצורה כזו או אחרת בצורה אובססיבית בהעלאת קבצי מדיה בוואסטאפ , בכתיבת פוסטים אישיים בפייסבוק, בהעלאת סרטונים פרטיים באינסטגרם, בטיקטוק וכדומה.
מבלי משים לב אין כיום כמעט אירוע אישי ו/או משפחתי ו/או חברתי שבו אנו לא מעלים תוך כדי האירוע תמונות / סרטונים / הקלטות / עדכונים / פוסטים ומפיצים לכל עבר בבחינת "לא פרסמת, לא עשית". אנשים הולכים לטיול, לטבע, להירגע, לנשום אוויר וכל מאוויים זה לתפוס את התמונה המדהימה, את הרגע המכונן במצלמת הנייד… ובינתיים לא שמים לב מספיק לנוף, לטבע, לאנשים איתם הם מטיילים. רוצה לומר : הטיול אמנם חשוב מאוד, אך חשוב ממנו הוא השיתוף עם כל העולם ואשתו בכל המדיות האפשריות כולל תיוגים.
מה קרה לנו שהפכנו לכל כך מוחצנים? מדוע אנו כל כך רוצים שכולם יראו אותנו? שכולם יעשו לנו לייק?
הצורך בתשומת לב, בהכרה, בהוקרה הוא טבעי במינון נכון. כיום הפך הצורך הנ"ל להיות האליל החדש של ימינו. יצר הפרסום והרצון להיות מעין "סלב" גרם לכולנו לשנות סדרי עדיפויות. אמנם תמונה מדהימה שווה אלף מילים, אך כיום תמונה/ פוסט הפכו עדיפים גם על מפגש פנים אל פנים עם האחר, העיקר התמונה! אנו צריכים כל הזמן להיראות במיטבנו, לדאוג שתמיד יתפסו אותנו בעדשה בצד שלנו שנראה חטוב, זוהר, מוצלח, ומושלם. ומה עם החיים עצמם? עם המשפחה, חברים, שכנים?
אני מציע לכל הזוגות (לפחות) בעניינים הזוגיים הרגילים וכמובן בנושאים האינטימיים יותר, שישמרו על פרטיותם הבלעדית. הגמרא אומרת: "אמר ר' יצחק אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" (תלמוד בבלי, תענית דף ח' עמוד ב').
הצנעה, והשמירה על הפרטיות היא יסוד ובסיס לזוגיות בריאה, מאחדת ומקרבת בין שני בני הזוג. היא מתכון לצמיחה משותפת ללא הפרעות וללא "קהל" , היא שתשמור על כבודכם. הפרטיות תשמר את המיוחד והייחודי לכם – בני הזוג בלבד, ולא תיתן לעולם כולו להיות שותף בחייכם ובחוויותיכם המשותפים והאישיים.